"ביטול הסכם הסחר הטרנס-פאסיפי יחזק את סין ויפגע בכלכלה העולמית"

נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ חתם אתמול בערב (ב') על צו נשיאותי אשר מוציא את ארה"ב מהסכם הסחר החופשי הטרנס-פאסיפי, או מה שמוכר יותר בתור הסכם ה-TPP - Trans Pacific Partnership. החלטתו של טראמפ הייתה צפויה אך השאלה האם המהלך צפוי להשפיע לטובה או לרעה על המשק האמריקאי והעולמי הותירה את הכלכלנים חלוקים בדעותיהם.

הסכם הסחר הגדול בהיסטוריה

בסוף 2015 נחתם ההסכם ה-TTP, בסיס לשותפות הסחר הגדולה בהיסטוריה אשר כלל 12 מדינות אשר מהוות יותר מ-40% מהכלכלה העולמית. שתי השותפות המרכזיות בהסכם היו אמורות להיות ארה"ב ויפן ושאר השותפות הן אוסטרליה, ברוני, קנדה, צ'ילה, מלזיה, מקסיקו, ניו-זילנד, פרו, סינגפור ווייטנאם.

הסכם ה-TPP מסדיר את הסחר החופשי בין המדינות ומקבע את ארה"ב כקובעת הסטנדרטים למסחר בין השותפות. ההסכם היה צפוי לבטל מסים ומכסים שונים על לא פחות מ-18,000 מוצרים אשר מיוצרים בארה"ב וצפוי היה לפתוח שווקים חדשים למדינות החברות בו, החל מיצרני החלב מניו-זילנד, מוצרי ביגוד של וייטנאם, הסחורות האוסטרליות ויצרני הרכב היפנים והאמריקאים.

ההסכם שנחתם אמנם קיבל את חתימתו של הנשיא אובמה, אך מאז ועד היום הוא מעולם לא אושר בקונגרס על רקע התנגדויות רבות הן מצד דמוקרטים והן מצד הרפובליקנים. הטיעונים המרכזיים בארה"ב נגד הסכם הסחר הזה, שהיה כאמור מאוד שנוי במחלוקת, היו חששות כי הוא יגרום לאבדן משרות רבות בארה"ב, כמו גם חוסר התייחסות בהסכם למניפולציה שמדינות עושות לפיחות תחרותי של המטבע שלהן. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות מסביר שהכוונה בפיחות התחרותי היתה בעיקר ליפן אשר נקטה בשנים האחרונות במדיניות זו באופן מאוד בוטה. בזמנו, ממשל אובמה טען כי במשך הזמן, ארה"ב תנהל מו"מ להסכם נוסף עם יפן לגבי מדיניות המט"ח, אך הסכם מסוג זה לא ראה אור מעולם.

שוק | צילום: בלומברג

גרינפלד מציין שמעבר להתנגדות הרבה בתוך ארה"ב, ולהתנגדות הידועה של הנשיא טראמפ להסכם, גם המועמדת הדמקורטית, הילארי קלינטון, טענה שהסכם ה-TPP הוא לא הסכם טוב בדיוק בשל אותם טיעונים – אבדן משרות וחוסר התייחסות למדיניות הפיחות התחרותי שמדינות אחרות נוקטות בו: "מבחינה כלכלית, ההשפעות החיוביות על ארה"ב מעולם לא היו מובהקות, אך היה ברור כי טוב לשוק העבודה זה לא יעשה שכן הוא יאפשר למגזר העסקי לנייד משרות למדינות השותפות שבהן עלות השכר הכוללת נמוכה יותר".

הכלכלן של פסגות מציין שלדאגות אלו ישנו תקדים בדמות הסכם הסחר בין ארה"ב מקסיקו וקנדה (NAFTA) שנחתם ב-1993: "אותו הסכם הגדיל באופן דרמטי את האינטגרציה בין המדינות ותרם לשגשוג כלכלי, אך אחת התופעות העיקריות שלו הייתה מעבר מפעלים ותעסוקה מחוץ לארה"ב, מה שהפך במהרה את ארה"ב מיצואנית, נטו, למדינות אלו ליבואנית גדולה מה שכמובן הרע את תנאי הסחר שלה. בעוד שבנושא זה שוק העבודה בארה"ב נחשב למפסיד באופן יחסי, המנצחת הגדולה צפויה להיות וייטנאם, בה קיים פוטנציאל הון אנושי גבוה".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש טוען שהביטול מהווה נסיגה גדולה מהסחר החופשי בעולם שבזכותו הכלכלה העולמית התפתחה במהירות בעשורים האחרונים. לדבריו, "הסכם ה-TPP הוא הסכם סחר מתקדם שלא רק מטפל בהורדת המכסים, אלא בקביעת תקני איכות הסביבה, עבודה וקניין רוחני. ההסכם תומך בהעברת מידע ומקל על סחר בשירותים".

דולנד טראמפ | צילום: איי אף פי

זבז'ינסקי מציין שביטול ההסכם מטיב דווקא עם סין, האויבת של הנשיא האמריקאי החדש. "סין לא הייתה חלק מההסכם שהיה אמור לקרב את המדינות החברות בו אל ארה"ב. כעת, סין מארגנת במהירות הסכם משלה (FTAAP) עם אותן המדינות שארה"ב דוחה" אומר הכלכלן של בית ההשקעות.

וויליאם אקט, הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי יוליוס בר מוסיף ש"ההסכם החדש של סין ימקם אותה ללא ספק בעמדה טובה יותר ויצור לה אזור סחר חופשי משלה". עם זאת הוא מוסיף, ש"למרות שההסכם החדש יהיה פתוח לכל העמים המעוניינים להצטרף אליו, יפן לדוגמא, ששותפה ב-TTP, לא תרצה להצטרף להסכם הסחר של סין".

בשורה רעה לישראל

זבז'ינסקי מעריך שמבחינת ישראל, ביטול ההסכם הנה בשורה רעה: "כל פגיעה בסחר העולמי מהווה פגיעה בכלכלת ישראל שנשענת במידע רבה על סחר החוץ. ישראל לא הייתה חלק מההסכם ובכל זאת הייתה עשויה ליהנות ממנו מאוד. לישראל יש הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, אך לא עם המדינות האחרות השותפות להסכם. החברות הישראליות היו יכולות ליצור שיתופי פעולה עם החברות האמריקאיות והחברות במדינות השותפות להסכם שבאמצעותו המוצרים המיוצרים בישראל היו עוברים דרך ארה"ב, מעובדים שם למוצרים מוגמרים ונמכרים למדינות השותפות בהסכם הסחר. ההסכם היה פותח אפשרויות נוספות לחברות הישראליות ולכלכלת ישראל בזכות יתרון גדול שיש בהסכם הסחר החופשי שיש לה עם ארה"ב".

הכלכלן של מיטב דש מוסיף שביטול ההסכם מזיק לתעשיית התרופות הגנריות הישראלית בפרט: "לפי ההסכם, ההגנה על פטנטים של תרופות הייתה אמורה לרדת לחמש שנים. שינוי זה היה תורם להתפתחות מואצת יותר של תעשיית התרופות הגנריות, שהיא עדיין נקודת החוזק המשמעותית של חברת טבע הישראלית וגם חברות אחרות בתחום".

בניגוד לזבז'ינסקי, שמואל בן אריה, מנהל ההשקעות של פניוניר טוען שישראל לא אמורה להיפגע מביטול הסכם ואפילו להיפך. "מדינות שעד היום לא ששו לסחור עם ישראל דווקא עכשיו יחפשו שותפות חדשות לסחר וישראל תהיה אופציה מעניינת. גם מול ארה"ב יפתחו לישראל הזדמנויות חדשות עכשיו כאשר הסכם הסחר בוטל".

צילום: בלומברג