הרשות הביומטרית: אין באמת צורך לכלול טביעות אצבע במאגר

האמירה של הנציג, מנהל אגף מערכות מידע ברשות אמיר אריהאן, הוצגה כבדרך אגב, בעת שניסה להסביר מדוע לא ניתן להקים מאגר ביומטרי עם תמונות פנים בלבד במסגרתו מונפקות תעודות לעשר שנים. "אנחנו מסוגלים לעמוד במטרות החוק (של מניעת הרכשה כפולה; ע"כ) במאגר עם תמונות פנים בלבד רק עם תמונות בנות עד חמש שנים", הוא אמר. "בתמונות פנים בנות יותר מחמש שנים, היכולת שלנו למנוע הרכשה כפולה לא קיימת".

עמדת פיילוט של המאגר הביומטרי

פרופ' קרין נהון, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות, אמרה בתגובה: "יצא המרצע מהשק. התגובה של נציג הרשות הביומטרית מראה לכולם שהדיון על מאגר ביומטרי שכולל טביעות אצבע משרת מטרה אחרת לגמרי ממה שמציגים נציגי הרשות הביומטרית. מקומן של טביעות האצבע מחוץ למאגר הביומטרי. ועל חברי הכנסת לבטל מיד, כשלב ראשון, את הוראת השעה שמכלילה את הטביעות במאגר. בשלב שני יש לבטל את המאגר כולו ולמצוא פתרונות מאוזנים יותר, שישמרו על הביטחון האישי של התושבים והביטחון הלאומי".

הדיון אמור היה להתמקד במענה לשאלות ותהיו שהעלו הח"כים בדיון שנערך בשבוע שעבר. ואולם, אריהאן פתח את דבריו בחזרה על דברים שכבר נאמרו בדיונים קודמים. "כולם מסכימים שהתיעוד מספק הגנה ברמה גבוהה מפני זיוף. צריך להיות מעצמה טכנולוגית ברמת מדינה כדי לזייף אותו אחד לאחד", הוא אמר. "עכשיו נשאלת השאלה מה יקרה. אם סוגרים פרצה אחת מיד הולכים לבאה. וכשלא ניתן לזייף תיעוד, עבריינים יגיעו ללשכות, יתחזו לאנשים אחרים ויוציאו תיעוד אמין בלתי ניתן לזיוף של אדם אחר. בשביל שזה לא יקרה קם המאגר הביומטרי, שימנע מאדם להחזיק יותר מזהות אחת".

דבריו של אריהאן עוררו תרעומת רבה מצד הח"כים, שהתלוננו על כך שהרשות הביומטרית שוב מציגה את אותו מידע וטיעונים ישנים, מבלי לגבות אותם בעובדות ומספרים. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ביקשה לדעת כמה גנבי זהות יש בפועל. "במקום לענות על שאלה אינפורמטיבית הוא עונה לנו על סיכונים", היא ציינה. ואולם, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), שניהל את הדיון, סירב לאפשר לנציג להשיב לשאלה בטענה ששאלתה של זנדברג לא רלבנטית. ח"כ חיים ילין (יש עתיד) התלונן: "יש מחנה אחד בעד המאגר והשני נגד, ויש דו-שיח של חרשים. אין פריצת דרך, כי אנחנו לא מקבלים נתון אחד: כמה זיופים יש במערכת וכמה הרכשות כפולות יש".

זנדברג שבה ואמרה שדבריו של אריהאן כבר מוכרים היטב לח"כים, וביקשה לקבל סוף סוף תשובות לשאלות שהיא ועמיתיה מעלים בדיונים על המאגר הביומטרי כבר כמה וכמה שנים. ואולם, מקלב סירב.

מיקי כהן, מומחה הצפנת מידע, חבר ועדות תקינה בתחום הביומטריה ומי שהקים כמה מאגרים ביומטריים במדינות שונות, אמר: "ליצרנים של מאגרים ביומטריים יש קושי לעמוד בדרישות של מדינת ישראל. הדיוק של מערכות פנים נמוך ממערכות שמבוססות על טביעות אצבע. כתוצאה מזה, אין כמעט מדינות בעולם שמתבססות על תמונות פנים בלבד. יש רק שש מדינות. פנים משתנות עם הזמן, ולכן קשה למאגרים לזהות את האזרח ככל שהזמן עובר. יצרנים של מאגרים ביומטריים לא יכולים לתת לנו פתרון של הזקנות של יותר מחמש שנים. אני בקשר עם נציגים של עשרות מדינות ויצרנים. התשובה האחידה של כולם היא שאין דוגמה למערכת שעומדת על פנים בלבד, בהיקפים ובתנאים שאתם רוצים".

הח"כים שבו וציינו שהדברים והחומרים כבר ידועים להם היטב. "את המצגת הזו ראינו עשר פעמים", אמרה זנדברג. "אבל לשאלות שעולות כל פעם לא קיבלנו תשובה. לאיזה מדינות יש מאגר חובה לאזרחים?". אחד מנציגי משרד הפנים התלונן שהח"כים לא מאפשרים להם להציג את הדברים, ומקלב השיב: "אנחנו מבקשים לשאול שאלות מנחות לדברים שמעניינים אותנו".

מקלב שאל את כהן מה יקרה אם תעודות יונפקו לתקופה של שבע שנים. "ככל שהמערכת תלך ותתיישן, יש יותר בדיקות שיופנו לבודק אנושי", הוא טען. "וכשמדובר בבודק אנושי, אדם ממוצע שאין לו תכונה מולדת בזיהוי פנים יטעה ב-50% מהמקרים". כן נטען שבמאגרים בארה"ב שעושים שימוש בתמונות פנים בלבד לתקופה של עד 10 שנים, מתחזים לא נתפסים ב-14% מהמקרים, בשעה שב-20% מהמקרים יש זיהוי שגוי של אזרח.

עו"ד נעמה בן צבי, היועצת המשפטית של יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, ציינה בתגובה שהטענות מתייחסות למאגרים גדולים בהרבה, ולכן אינן בהכרח רלבנטיות למאגר הביומטרי שיכיל פרטים של 8 מיליון איש. "רוב המדינות המערביות משתמשות בתמונות פנים בלבד, והמאגרים האלו הרבה יותר גדולים עם מאות מיליוני רשומות. יש רק שתי מדינות שעושות שימוש גם בטביעות אצבע", היא הוסיפה. "לפי הבדיקה שלנו, במקרה של ישראל ניתן לעמוד במאגר עם תמונות פנים לעשר שנים".

בן צבי ציינה לאחר מכן שהבדיקות שנערכו במסגרת הפיילוט הראו שיעורי דיוק של 99% בזיהוי רק עם תמונות פנים. אריהאן קטע אותה בעצבנות ואמר שהיא מציגה את הנתונים בצורה מעוותת ולא מדייקת במספרים. זנדברג השיבה: "אתם לא הצגתם מספרים בכלל".