"אנחנו חוזים הונאות ביטוח בכלים של תורת לחימה בטרור"

חברות בתחומי ביטוחי הרכב וביטוחי הבריאות מתארות את הונאות הביטוח כצרה הגדולה ביותר שלהן. לפי הערכות בענף, כל תביעת ביטוח רביעית מקורה בהונאה. בביטוחי רכב, למשל, היחס בין התביעות המשולמות לפרמיות הנגבות הוא גבוה מ־100% – כלומר חברות הביטוח משלמות יותר משהן גובות והסיבה המרכזית להפסד נעוצה בהונאות ובקושי של חברות הביטוח לזהות אותן.

תופעה זו הופכת את החברות לחשדניות באופן שפוגע גם במבוטחים ישרים שעוברים שבעה מדורי גיהינום כדי לקבל את הפיצוי המגיע להם, והן גם מעלות תעריפים. סטארט־אפ חדש, Click־ins, מנסה לתת לחברות הביטוח כלי למניעת הונאות לפני התרחשותן או לזיהוי הונאה מבלי לשלם הון עתק לחוקרים פרטיים.

מי שעומדים מאחורי הסטארט־אפ הם יוג'ין גרינברג, בעל ותק של 25 שנה בענף הביטוח, ודימיטרי גייזרסקי, איש תוכנה שמגיע מתחום המודיעין הביטחוני. השניים, עם שני שותפים נוספים, הקימו את Click־ins ב־2014. המיזם משתתף בתחרות סטארט־אפים מתחום ה־Insurtech שמובילות קרן JVP וענקית הביטוח AXA. הזוכה בתחרות יוכרז ב־22 בפברואר ויזכה להשקעה של מיליון דולר מקרן JVP. בינתיים מתקיים Click־ins ממקורות עצמיים של ארבעת שותפיו שהשקיעו בו כ־400 אלף דולר עד כה.

יואב צרויה, שותף בקרן JVP ומנהל התחרות, אמר ל"כלכליסט": "הופתענו לחיוב מכמות הבקשות הגדולה והרעב שיש אצל יזמים ישראלים לאינטרקאציה בלתי אמצעית עם גורמים מובילים מעולם הביטוח. אני בטוח שבאמצעות תחרות זו, תוכל ישראל לשפר את מעמדה העולמי כגורם חדשני בתחום ה־InsurTech".

לתפוס את ההונאה מראש

מה הרעיון שמאחורי Click־ins?

גרינברג: "לתפוס את ההונאה בזמן קניית הביטוח. לסכל פיגוע לפני שהוא יוצא לפועל. דיברנו עם מנהל מערך תביעות בחברת ביטוח גדולה שאמר לנו שב־90% מתביעות הרכוש יש אלמנט כזה או אחר של הונאה. אפילו אם יש פגיעה אמיתית ברכב, הרבה פעמים המבוטח מלביש עליו נזק קיים או מחמיר את הנזק כדי שיהיה גבוה מרף ההשתתפות העצמית".

גייזרסקי: "אנחנו משתמשים בכלים של תורת לחימה בטרור. במתודולוגיות מודיעיניות שלא עשו לפנינו מעולם".

גרינברג: "בניגוד לסטארט־אפים אחרים בתחום אנחנו חוזרים חמש שנים אחורה. זה כמו שמחליטים לעצור מפגע אז צריך לנסות ולחזות את הצעדים שלו. לא סתם יש לנו בדירקטוריון תת ניצב לשעבר במשטרה — חיים אפרגן".

אתה יכול לתת דוגמה?

גרינברג: "לשלושה בני משפחה יש שלושה רכבים שכל אחד מהם עולה 20 אלף דולר. כל אחד מהם תובע את חברת הביטוח בשל אירוע טוטאל לוס ב־4 החודשים האחרונים. לחברה אין מושג שבני המשפחה, שנחשבים על ידיה לשלוש ישויות נפרדות, תבעו את חברת הביטוח שלהם בפרק זמן קצר על טוטאל־לוס. גם אדם יחיד שקונה ביטוח חיים, ביטוח רכב וביטוח אובדן כושר עבודה נחשב על ידי חברת הביטוח לשלוש ישויות שונות והמערכות שלה לא יודעות לחבר את המידע הזה ולהשתמש בו. אנחנו לעומת זאת נדע לזהות שאחד משלושת בני המשפחה מכר קילו קוקאין וקיבל 60 אלף דולר. זה כסף שחור. אז מה הוא עושה? הוא קונה 3 רכבים, לוקח משאית שנכנסת ברכבים בלילה ובורחת. חברת הביטוח מעבירה תוך כמה חודשים שלושה צ'קים של 20 אלף דולר שעכשיו אפשר להכניס לבנק. זו הלבנת כסף. המערכת שלנו תדע לקשר בין שלושת בני המשפחה ולזהות את הדפוס. מעבר לזה אנחנו גם נוכל לזהות את התרחיש הזה מראש. כשסוחר הקוקאין יבוא לרכוש ביטוח אנחנו נדע לעשות עליו בדיקות שירמזו על העתיד לבוא. כמו גם במקרים של מבוטחים שיש להם עבר של פשיטת רגל, ועוד בני משפחה שלהם רכשו בדיוק את אותו ביטוח".

מימין: יוג'ין גרינברג ודימיטרי גייזרסקי | צילום: עמית שעל

מגייסים גם את פייסבוק

גייזרסקי: "יש סיפור מפורסם על אוקראיני בשם מייקל זימלינסקי, שזכה לכינוי 'מייק הרוסי'. הוא ביצע הונאות עתק בין השנים 2012-2007 וגרף 278 מיליון דולר מחברות ביטוחי בריאות שפספסו לגמרי את מעגל ההונאה שלו. הוא נתפס בסוף רק כי ניסה להלבין כסף דרך הבנקים. אנחנו היינו עולים עליו מיד. הוא נהג לגייס אנשים שתבעו את חברות הביטוח ושילם לרופאים עבור חוות דעת רפואיות. עשינו בדיקה לגבי המקרה הזה וישר מצאנו נתון שהיה יכול לחשוף אותו. ראינו שאחת הרופאות שנתנה חוות דעת רפואיות רבות, לפי הרשיון שלה היא מתמחה ברפואת ילדים אבל היא הוציאה חיובים על חוות דעת כקרדיולוגית למשל. זה היה מיד מדליק אצלנו נורה אדומה. אפילו פייסבוק יכול לסייע בזיהוי הונאות".

גרינברג: "נניח שאנחנו חושדים בקשר בין שני אנשים, אפשר לעלות על הקשר ביניהם גם דרך הלייקים שהם עושים בפייסבוק. או נניח שהצטלמת ליד הרכב שלך וזיהיתי שיש לך מכה בצד שמאל מקדימה ב־20 בפברואר 2015. בינואר 2017 אתה תובע על המכה הזו אז יש לי הוכחה שזה נזק קיים".

מה עוד עוזר לזהות הונאה?

גרינברג: "מדד סוציו־אקונומי למשל יכול להשפיע על הציון שניתן למבוטח אבל לא במתכונת הקלאסית שלו. אם נגלה למשל שאח של המבוטח יושב בכלא זה פרט הרבה יותר חשוב מאשר אם הוא עני. אם הוא מכור להימורים זה הרבה יותר מעניין בעיניי. באחת מחברות הביטוח הגדולות תפסו במקרה חמישה חבר'ה צעירים שבערך באותו זמן קנו פוליסת ביטוח תאונות אישיות ואחרי חודש תבעו בגינן. הסתבר שהם מכורים להימורי ספורט והפסידו כסף והעבריינים שהם היו חייבים להם הביאו סוכן ביטוח שאמר להם לקנות פוליסות כאלו ואחרי זה שברו להם את הידיים בכוונה כדי שיתבעו. אותנו פחות מעניינת סטטיסטיקה. אנחנו בוחנים את המציאות. דרך ניתוח קשרים ומסמכים של חברות הביטוח באופן אוטומטי אנחנו חוסכים להן כסף".

אבל בוודאי ישנם מקומות שיותר מועדים לפורענות, לא?

גרינברג: "ממש מצחיק. אתה מזין בדיוק את אותם נתונים לקבל הצעת מחיר ומשנה רק את עיר המגורים, נתניה או תל אביב, ונתניה יקרה ב־40%. למה? חברות הביטוח חושבות יותר מדי סטטיסטיקה וצריך להשתמש בה במינון הנכון".

יש היום מתחרה שמפתח כלי דומה למה שאתם עושים?

גרינברג: "יש את פלנטיר, ענקית הביג דאטה האמריקאית ששווייה הוערך בגיוס האחרון ב־20 מיליארד דולר, אבל היא לא מתעסקת בביטוח אלא נותנת שירותים לגופים כמו ה־FBI. המתודולוגיה שלה צבאית וגם עוסקת בניתוח קשרים. אנחנו מנסים להיות פלנטיר של עולם הביטוח. המודל הכלכלי שלנו הוא כזה שחולקים ברווחים עם חברת הביטוח — חסכנו לך מיליון דולר? תני לנו 20% מזה. אנחנו מאמינים שנוכל להוריד את יחס התביעות ב־10%. חברות הביטוח הגדולות משלמות 4 מיליון שקל ביום בגין תביעות, בממוצע של 10,000 שקל לתביעה, כך שמדובר בכ־400 תביעות ליום. להעסיק חוקר פרטי זה מינימום 500-400 שקל לתביעה. תכפילי את זה ב־400 תביעות ותקבלי סכום אדיר שאנחנו יכולים לחסוך להן".

מה אתם חושבים על הסטארט־אפ למונייד שהשלים עכשיו גיוס גדול של 34 מיליון דולר מגוגל?

גרינברג: "למונייד זה סטארט־אפ שלא מורכב מאנשי ביטוח. הם גובים 20% מהפרמיה, לא משנה מה, כשיתרת הרווחים אחרי תשלום תביעות הולך לצדקה. בלמונייד סבורים שהונאות הביטוח הרבות נובעות מאי־אמון של מבוטחים בחברות הביטוח, באופן שגורם להם להרגיש בסדר לתבוע אותן מעבר לפיצוי האמיתי שמגיע. בלמונייד סבורים שאם פועלים באופן שקוף, התמריץ הזה יקטן. לא ברור איך הם מבססים מודל עסקי על ההנחה הזו, אבל ימים יגידו אם זה יעבוד".