אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"סין הפילה בפח את ארה"ב במשך שנים. אי אפשר להמשיך ככה" צילום: Courtesy of Indiana University

"סין הפילה בפח את ארה"ב במשך שנים. אי אפשר להמשיך ככה"

ג'ון פומפרט חקר בשש השנים האחרונות את ההיסטוריה של יחסי שתי המעצמות. לדבריו, "עימות עם סין הוא דרך לארה"ב להמציא את עצמה מחדש"

27.01.2017, 08:08 | אופיר דור, בייג'ינג
ג'ון פומפרט לא יכול היה לבקש תזמון טוב יותר ליציאת הספר החדש שלו. פומפרט, לשעבר מנהל המשרד בבייג'ינג של עיתון הוושינגטון פוסט, הקדיש את שש השנים האחרונות לכתיבת ספר על היסטוריית היחסים בין ארה"ב לסין ב-250 השנה האחרונות שיצא לאור בסוף נובמבר האחרון, רגע אחרי הבחירות בארה"ב. בנסיבות רגילות ייתכן שהנושא היה מעניין רק קומץ של אינטלקטואלים וחובבי היסטוריה, אך בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות שמציבה את שתי מעצמות העל במסלול התנגשות הופכת את הספר לאקטואלי מאין כמוהו.

קראו עוד בכלכליסט

הספר הנקרא "הממלכה המרכזית והארץ היפה" (תרגום מילולי של השמות סין וארה"ב בסינית) מגלה כי יחסי ארה"ב וסין תמיד התאפיינו במעגל חוזר ונשנה של עליות ומורדות, משיכה והתקרבות שמתחלפות בחשדנות ודחייה בין שני הצדדים. המשבר המתהווה הוא רק עוד שלב במחזור ידוע מראש כמעט של אהבה ושנאה בין מי שמחשיבה עצמה לפסגת המערב לזו שרואה עצמה מסורתית כמובילת המזרח.

הבחינה ההיסטורית מגלה גם כי הדברים שאומר טראמפ כיום, למשל על כך שסין "אנסה" את ארה"ב בכל הנוגע למסחר, אינם חדשים. דברים דומים נשמעו כבר לפני 150 שנה על ידי מנהיגי ארגוני העובדים בקליפורניה שמחו נגד הבאת פועלים מסין. הפחד מסין ממש טבוע ב-DNA של האדם העובד האמריקאי. לא פחות מעניין לגלות כי מרבית הנשיאים האמריקאים האחרונים החלו את הקדנציה שלהם בהצהרות לוחמניות נגד סין כמו של טראמפ, שנגמרו בסופו של דבר בקולות ענות חלושה.

דונלד טראמפ נשיא ארה"ב, צילום: אם סי טי דונלד טראמפ נשיא ארה"ב | צילום: אם סי טי דונלד טראמפ נשיא ארה"ב, צילום: אם סי טי

מי שמחפש צדק פואטי יגלה בספר של פומפרט איך בסוף המאה ה-19 היה זה המסחר עם סין שיצר את המשפחות העשירות הראשונות באמריקה. אלו השתמשו בכסף שהרוויחו מעבר לים להקמת מפעלי טקסטיל, בנקים וחברות נדל"ן שהפכו את אמריקה לגדולה מלכתחילה. מסילות הברזל ונמלי הים של מערב ארה"ב לא רק נבנו על ידי פועלים סינים אלא גם מומנו מכסף שהגיע ממסחר עם סין. 100 שנה לאחר מכן יהיה זה הארנק של הצרכן האמריקאי של שנות ה-80 וה-90 שיממן את העלייה של סין.

פומפרט בילה חלק ניכר מחייו הבוגרים בסין. הוא הגיע ב-1980 ללמוד באוניברסיטת נאנג'ינג כאחד הסטודנטים האמריקאים הראשונים בסין, גורש לאחר מהומות טיאננמן ב-1989 מהמדינה, חזר לאחר מספר שנים, נישא לאישה סינית והביא ילדים בסין. למרות זאת ואולי כתוצאה מכך, גם פומפרט סבור בדומה לטראמפ כי הגיעה העת מבחינת ארה"ב לשנות גישה מול סין ולהתחיל להפגין אסרטיביות חדשה ביחסים.

"אני חושב שבוושינגטון יש היום אחדות דעים שסין הפילה בפח את ארה"ב במשך שנים ואי אפשר להמשיך ביחסים במתכונת הנוכחית. לא משנה מי היה נבחר לנשיא, היינו הולכים לקראת יחסים קשים יותר עם סין", אומר פומפרט בראיון ל"כלכליסט". "ארה"ב השקיעה הרבה אנרגיה בטיפוח היחסים עם סין תוך שהיא מתעלמת מהצרכים המיידים שלה מתוך אמונה שסין יציבה וחזקה היא אינטרס אמריקאי ארוך טווח. מעורבת פה תפיסה פטרנליסטית ומסיונרית שסין היא האח הקטן של ארה"ב שצריך לעזור לו להיות כמונו, ואכן ארה"ב יחד עם יפן תרמו הכי הרבה לבנייה סין חזקה. עכשיו אחרי שסין כבר חזקה, חייבים לשאול האם זה פועל לטובת ארה"ב, האם סין נוהגת בצורה אחראית בזירה הבינלאומית ואני חושב ששתי המפלגות הגדולות הגיעו למסקנה שלא. בעשורים האחרונים ארה"ב נתנה לסין כל מה שהיא רצתה וזה רק עודד אותה להתנהגות רעה".

ג ג'ון פומפרט | צילום: Courtesy of Indiana University ג

ובכל זאת נשיאים אמריקאים כמו רונלד רייגן שהבטיח להכיר בטאיוואן או ג'ימי קרטר שהבטיח להיאבק בסין על נושאי זכויות אדם לא יישמו את זה, האם טראמפ יהיה שונה?

"אני חושב שבמקרים קודמים היו בארה"ב מספיק עסקים שעשו כסף בסין והצליחו לשכנע את הנשיאים האמריקאים לא להפריע לרווחיות הזו, אבל ב-5-10 השנים האחרונות ההשפעה של הלובי העסקי לטובת סין נחלשה. היום העסקים האמריקאים הפועלים בסין חלוקים ורבים מהם לא רוצים לשמור על הסטטוס קוו הנוכחי ביחסי ארה"ב וסין. כתוצאה מכך אינטרסים אחרים מקבלים כוח רב יותר כמו הצבא האמריקאי שדוחף לקו יותר אנטי-סיני וכמובן גם האיגודים והאנשים העובדים שרוצים קו נוקשה יותר עם סין. אנשים מחפשים נורמליות חדשה ביחסים עם סין ועימות עם סין יהיה דרך לארה"ב למצוא את עצמה מחדש".

יש לארה"ב סיכוי להשיג יותר מסין בעזרת גישה נוקשה מבלי להידרדר למלחמת סחר?

"היחסים עם ארה"ב הם עדיין היחסים הדיפלומטיים החשובים ביותר של סין. הם אולי פחות חשובים מאשר בעבר כי התלות של הכלכלה הסינית בייצוא הולכת וקטנה אבל זאת עדיין מערכת יחסים חשובה. לסין יש מקום להכיל את האינטרסים האמריקאים ויש בהחלט מרווח לשיפור בנושא מכסים ומיסוי שהם גבוהים בהרבה על סחורה אמריקאית שמגיעה לסין מאשר על סחורה סינית שמגיעה לאמריקה ובכל הנוגע לפתיחה של סקטורים נוספים בסין לפעילות חברות זרות. כל עוד אתה לא נודד לאזורים שנוגעים לריבונות של סין כמו טאיוואן, טיבט או אפילו זכויות אדם, יש לסין מרווח להכיל את הדרישות האמריקאיות".

גם אם פומפרט מסכים עם טראמפ על זיהוי הבעיה, הוא מודאג מהדרך שבה יטפל הנשיא החדש ביחסים עם שותפת המסחר הגדולה ביותר. פומפרט מצביע על כך שהאנשים המקיפים את טראמפ רחוקים מלהיות מאוחדים בדעותיהם לגבי סין. "ארה"ב צריכה להיות ברורה מאוד לגבי מה היא רוצה מסין בטווח המידי, משהו שלא קרה בעבר", הוא אומר.

כאשר טראמפ מדבר על הכרה אמריקאית בטאיוואן כמדינה עצמאית, מה אתה חושב על זה?

"אם זו אסטרטגיה של משא ומתן כדי למשוך את תשומת הלב של סין, יש בזה אולי היגיון מסוים. אבל אם הוא רציני אז זה יכול להיות מסוכן כי אם טראמפ ילחץ את הסינים בנושאי ריבונות, יהיו לך יחסים מאוד קשים. הבעיה של טראמפ היא שהוא כל כך לא צפוי ובתוך הקבוצה של האנשים שמקיפים אותו יש אנשים שמבינים שאי אפשר ללחוץ את הסינים בנושאי ריבונות כי זה יכול להוביל למלחמהויש כאלו שבאמת רוצים להתעמת עם סין סביב נושאים כמו טאיוואן או בענייני ים סין הדרומי.. בכל מקרה גם לטאיוואן מסוכן שישימו אותה על השולחן המשא ומתן. טיוואן היא דמוקרטיה ואחת המדינות החופשיות באסיה ואתה לא רוצה שמדינה כל כך קטנה תהפוך קורבן לבריונות סינית. גם בטאיוואן מודאגים שהם יהיו פשוט עוד קלף מיקוח שטראמפ יוותר עליו במהלך הדרך".

אבל אולי בעצם כאשר יש שני נשיאים, דונלד טראמפ בארה"ב ושי ג'ינפינג בסין, שרוצים כמו שאתה כתבת להפוך את ארצם לגדולה יותר, העימות הוא בלתי נמנע

"אני מאלו שמאמינים שהעולם גדול מספיק לסין ואמריקה מצליחות להתקיים יחד. העמים והמדינות שלנו משולבים זה בזה עם מיליוני תיירים, סטודנטים ומדענים שעוברים בין המדינות כל שנה. אלו יחסים שהם גדולים מידי ליפול ואפשר רק לקוות שטראמפ מבין את זה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
אמריקה לא מדאיגה את הסינים
סין תמיד הייתה מודאגת מרוסיה בצפון ומיפן מכיוון הים. אמריקה היא הדוד הטוב שמעבר לים שקונה בעליאקספרס ובונה בסין מפעלים ומזרים כסף. סין לא תלך לעימות מול אמריקה ואמריקה תעשה טעות קשה אם תשליח לפח את כל הטריליונים $ שהוזרמו לסין לבניית כלכלתה. לכן - צריך ואפשר להידבר על הכל. במיוחד מול טראמפ שיש לו רק אלוהים אחד - אלוהי ה- $
סינולוג  |  30.01.17
13.
סין הפכה ארהב תלותית בה במימד היצרני והמסחרי
בשם הגלובליזציה המופקרת והבילתי מרוסנת סין הפכה את ארהב תלותית בה! תלותית הן במימד היצרני ובמימד היצרני - בעודה מעתיקה את הסודות המסחריים של ארהב המצב מהווה סכנה ממשית לארהב בעשורים הקרובים אובמה כרגיל עצם עין והסתפק כרגיל כמו בארץ בקונספציות שמאלניות מורכבות לתאר למה אין בעיה ומכאן אין לפתור אותה בשכל ישר אלא בתאוריות וקונספציות שמכרסמות בכוח המדינה לשמור על עצמה ולפתוח רגליים לכל אינטרסנט שמעוניין בטווח הרחוק לפגוע בה
כלכלן מדופלם  |  29.01.17
11.
סין מצליחה לאתגר את ארה"ב ובנות בריתה בים סין
במסגרת העימות בים סין, ארה"ב מוצאת עצמה בנחיתות מול הצבא הסיני, שעושה באזור ככל העולה על רוחו. נחיתות זו גורמת נזקים טרטוריאלים וכלכליים למי שהיו עד לא מכבר, בנות ברית וותיקות של ארה"ב באזור. בשל מדיניות האי-התערבות שכפה אובמה, מדינות אלה נופלות כפרי בשל לידי הסינים. על רקע זה, נשיא הפיליפינים חירף וגידף את נשיא ארה"ב היוצא ולא בכדי.
אבי  |  28.01.17
לכל התגובות