סתימות בצנרת: תגידו שלום לנייטרליות הרשת

נייטרליות רשת תמיד היתה נושא שנוי במחלוקת בארה"ב. הרפובליקנים נגד, חברות הטלקום וספקיות האינטרנט לא תומכות יותר מדי בלשון ההמעטה, והציבור ברובו מפגין אדישות כלפי נושא שנתפס בעיניו כמורכב מדי. אך למרות תנאי הפתיחה הקשים, בממשלו של הנשיא ברק אובמה הנושא זכה לעדנה: לפני שנתיים אישרה נציבות התקשורת הפדרלית (FCC) כללי נייטרליות רשת שמחייבות את ספקיות האינטרנט לתפקד כצינור טיפש לאינטרנט, ואסרו עליהן להעניק עדיפות לתעבורה ממקורות תוכן או מסוגי תוכן שונים. כללים אלה אסרו, למשל, להעניק לשירותים כמו נטפליקס גישה מהירה יותר למכשירי הלקוחות על פני מתחרותיה תמורת תשלום מיוחד.

היה זה רגע של ניצחון לגולשים ולארגונים שפועלים לשימור הפתיחות וחופש הגלישה. הכללים מנעו מתן יחס מועדף או מפלה לשירות זה או אחר, והקלו על סטארט־אפים צעירים להתחרות בחברות גדולות ומבוססות. בקצרה, נייטרליות רשת טובה לתחרותיות ולחדשנות ורעה לתאגידים ולמונופולים. אך נראה נשיא ארה"ב הטרי דונלד טראמפ הציב לעצמו כמשימה להחריב אותה עד היסוד.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האיש שלו ב־FCC רוצה לחסל את נייטרליות הרשת | צילום: אם סי טי

המוציא לפועל של משימה זו יהיה אג'יט פאי, שהשבוע מונה בידי טראמפ לעמוד בראש ה־FCC. פאי הוא דובר קולני נגד נייטרליות רשת, ורק בחודש שעבר אמר שצריך לחסל את הכללים בתחום עם "מכסח עשבים". כמה תיקונים והצבעות וכל העבודה הקשה של ממשל אובמה בנושא תיעלם כלא היתה. זה לא יקרה מחר, אבל ארבע שנים הן הרבה זמן.

איור: ערן מנדל

התוצאות עלולות להיות הרסניות ובעיקר נסתרות מעיני המשתמשים. "דמיין שאתה יושב בבית ביום שישי ורוצה להזרים סרט או סדרת טלוויזיה, אבל הטעינה לוקחת זמן ארוך במיוחד או שהתוכן פשוט לא עולה", הסביר ל־CNN היועץ המשפטי של אתר שיתוף הווידיאו Vimeo מייקל צ'יה. "אם אתה לא יודע למה זה קורה, אתה מאשים את השירות — נטפליקס, יוטיוב או Vimeo. ואם השירות אינו הגורם האחראי, זו בעיה".

והבעיה הזו חמורה במיוחד כי בארה"ב — כמו בישראל — כמעט ואין יותר חברות שהן רק ספקיות אינטרנט. שוק התקשורת באמריקה עובר חגיגה של רכישות ומיזוגים שמנפקים תאגידי ענק, שחולשים גם על צד התשתיות וגם על צד יצירת התוכן ואספקתו. כך למשל Comcast מספקת גם שירותי אינטרנט וכבלים והיא גם הבעלים של גופי תוכן כ־NBC ויוניברסל. ביטול כללי נייטרליות הרשת יאפשר לתת עדיפות לשירותי סטרימינג של NBC ולפגוע בשירותים מתחרים. המשתמש לא יידע שהפגיעה בשירותים נובעת מהחלטה של ספקית התוכן שלו להצר את צעדי המתחרים, ועלול לזנוח אותה לטובת שירות שזוכה ליחס מועדף.

אך יש גם דרכים ישירות יותר לנצל שוק פרוץ. AT&T למשל, ניסתה לעקוף את הכללים וניצלה את היותה גם חברת תשתית וגם חברת תוכן והציעה שירות סטרימינג שהצפייה בו ממכשירי אינה מוגבלת על ידי תקרת חבילת הגלישה של המשתמש — יתרון מובהק שהופך את השירות למשתלם וזול יותר לעומת המתחרים. תחת הנהלתו של פאי, ה־FCC לא צפויה לפעול תחת מהלך זה שמהווה פגיעה ברורה בנייטרליות הרשת.

החשש העיקרי לא נוגע לפעילות חברות גדולות, שתמיד יוכלו לשלם לספקיות עבור מסלולי גישה מהירה. "עסקים קטנים שיוצרים שירותים מקוונים חדשים ומקומות עבודה חדשים יהיו בסיכון", הזהיר כריס לואיס מקבוצת הלובינג Public Knowledge. "ייתכן שלא יהיו להם את המשאבים הכספיים או הכוח שמאפשרים לחברות גדולות כמו גוגל ונטפליקס להגן על עצמן".

השינויים לא צפויים לעבור בלי התנגדות. תומכי נייטרליות הרשת בארה"ב כבר נערכים למאבק קולני ומתוקשר במטרה לשמר את המצב הקיים. להצלחתם יכולות להיות השלכות גם מחוץ למדינה. לא באירופה, שם יש תמיכה רחבה בנייטרליות רשת וסלידה כללית מטראמפ, אלא דווקא בישראל.

נייטרליות רשת מוסדרת בארץ בתיקון חקיקה מ־2011, שאוסר על ספקיות להפלות שירותים או יישומים. אבל חוקים אפשר לשנות, והאהדה שחלקים נרחבים מבין המחוקקים רוכשים לנשיא ארה"ב הנוכחי עוד עשויה להביא כמה מהם ללכת בעקבותיו ולפעול לביטול נייטרליות הרשת בארץ. בזק, שחולשת גם על תשתית האינטרנט וגם מציעה שירותי תוכן מקוונים באמצעות חברת הלוויין yes, עשויה להיות מרוויחה מרכזית מצעד כזה.

בינתיים יש לעקוב מקרוב מה יעשה פאי ברשות ה־FCC ועד כמה הוא יכלול לאחור את ההישגים בתחום נייטרליות הרשת.