למה צריך להיות מודאגים כאשר בעלי אי.די.בי חוגג עם פושע מורשע?
השתתפות בחגיגת שחרור של נותן שוחד מעלה תהייה בנוגע לקוד המוסרי ולשיקול הניהולי המנחים את אלשטיין
אדוארדו אלשטיין, בעלי קונצרן אי.די.בי, מיהר ברביעי האחרון לקבר שמעון בר יוחאי במירון כדי לחגוג בריקוד עם הרב יאשיהו פינטו הכנסת ספר תורה חדש. אלשטיין הוא אדם דתי, וכבר כמה שנים שהוא הולך בעקבות הרב פינטו ושועה לעצותיו. זכותו.
העצות של פינטו, לפחות למתבונן מהצד, לא הניבו עד היום איזו ברכה מדהימה. בתיווכו של הרב השקיע אלשטיין כבר לפני חמש שנים בגנדן של נוחי דנקנר, אז בעל השליטה בקונצרן, וראה כיצד 100 מיליון שקל יורדים לטמיון. אחר כך הפנה אלשטיין גב לדנקנר, חבר למוטי בן־משה והשתלט יחד איתו על אי.די.בי. הרומן הסתיים כשנה וחצי אחר כך, כשבן־משה עוזב עם פחות חצי מיליארד שקל בבנק, ואילו אלשטיין נשאר עם שליטה מלאה, כמו גם עם חובות העתק לבעלי האג"ח.
סיכום ביניים: אלשטיין כבר השקיע כ־2.5 מיליארד שקל בקונצרן המפורק שהשאיר לו דנקנר, ואפילו כעת לא בטוח שחברת אי.די.בי תצליח לעמוד בהחזר חובותיה - וזה עוד לפני שמדברים על החזר השקעת בעל השליטה. אבל זכותו המלאה של אלשטיין להפסיד מיליארדים, גם בעצתו של רב.
ניסיון כמו־מאפיוזי לדלות מידע
הבעיה טמונה בכך שפינטו הוא פושע. החגיגות בהר מירון ציינו את שחרורו של פינטו בתום שנה בכלא, לאחר שהודה והורשע בעבירות של שוחד ושיבוש הליכי משפט. ולא מדובר ב"מתנות שנויות במחלוקת" של שמפניות וסיגרים. פינטו העביר במעטפה 100 אלף פרנק שוויצריים, יותר מ־400 אלף שקל, לאשתו של תת־ניצב אפרים ברכה, בניסיון כמו־מאפיוזי לדלות מידע על חקירות שעניינו אותו. והוא לא היסס להציע עוד. למעשה, מדובר באדם שניסה להרקיב את אגף החקירות מבפנים, תוך ניצול מעמדו והכבוד הרב שרחשו לו שוטרים בכירים. ברכה, ששיתף בזמן אמת את מפקדיו, התאבד בסופה של הפרשה. פינטו עצמו עוד אמור לשמש עד מדינה נגד ניצב מנשה ארביב, שגם לו על פי החשד העניק טובות הנאה. ארביב טוען שפינטו טמן לו פח. כך או כך, הרב פינטו לא היה דג רקק, אלא היווה איום ממשי על יציבותו ואמינותו של אגף החקירות של משטרת ישראל. הוא עצמו אמר בדיון בבקשה לשחרור מוקדם: "אני מרגיש את עצמי פושע. כמה אנשים ירדו מהדת כי ראו רב נותן שוחד. אני מרגיש נקיפות מצפון... עשיתי את התורה (קרדום) לחפור בה, שזה יותר גרוע משוחד. השתמשתי במעמד שלי כרב בקשר לכל הדברים".
התחיל עם הרנטגן, נגמר בכלא
לכן יש בעיה כאשר אדוארדו אלשטיין, ששולט בחברות ענק כמו שופרסל, סלקום או נכסים ובניין (ומחזיק בלי סמכות ניהול גם בכלל ביטוח), מרקד משמחה במסיבת שחרורו מהכלא של פושע כזה. יש בעיה, כי אלשטיין בכובעו הניהולי אינו רק אדם פרטי. הוא אמנם השקיע כסף משלו, אבל החברות שלו, שמספקות לנו שירותים חיוניים והפנסיות שלנו מושקעות בהן, עדיין חייבות לציבור ולבנקים מיליארדים שלוו לצורך פעילותן העסקית.
כמעט מיותר להזכיר שגם בעלי אי.די.בי הקודם, "התמזגות של שכלתנות עם רוחניות" כפי שהעיד על עצמו, נהה אחר עצותיהם של רבנים, תחילה "הרנטגן" ובהמשך פינטו. זה התחיל בצניעות מופגנת, התפתח לשיכרון כוח מבהיל, והסתיים בהסדר חוב מעליב, אובדן שליטה וגזר דין של שנתיים בכלא בגלל הרצת מניות.
מהסיבה הזאת, ריצה של יורשו בתפקיד להר מירון לחגיגת שחרור של נותן שוחד צריכה להעלות תהייה בנוגע לקודים המוסריים שמנחים את אלשטיין. והיא חייבת להעלות תהייה לא פחותה בנוגע לשיקול הדעת הניהולי שלו. אם לשפוט לפי ניסיון העבר הקרוב, ככל שעצותיו של פינטו ימשיכו להדריך אותו, לציבור בעלי החוב יש סיבה טובה לדאגה.
20 תגובות לכתיבת תגובה