גפני וגלאון מציעים: ועדת הכספים תוכל לדרוש מבנק ישראל לבדוק את הבנקים

יו"ר ועדת הכספים משה גפני ויו"ר מרצ זהבה גלאון הגישו הצעת חוק שתקנה לוועדת הכספים סמכות לדרוש מהפיקוח על הבנקים לערוך בדיקות בבנקים שתוצאותיהן יפורסמו לציבור. ועדת הכספים גם תקבע את מסגרת הזמן לעריכת הבדיקות ופרסום הדו"חות.

מדובר בהצעת חוק פרטית שרק הוגשה. ובכל זאת הבכירות של המציעים, והעובדה שמדובר ביוזמה משולבת של קואליציה ואופוזיציה יוצרת אפשרות שההצעה תתקדם. בכל מקרה היא יוצרת לחץ על הפיקוח על הבנקים ליזום נוהל לפרסום הדו"חות שלו.

זהבה גלאון יו"ר מרצ. "כשהפיקוח על הבנקים כל כך רופס, נדרשת חקיקה כדי להכריח אותו לממש את סמכויות הביקורת שלו" | צילום: יריב כץ

על פי פקודת הבנקאות רשאי המפקח על הבנקים לערוך ביקורות על התנהלותם התקינה של הבנקים. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר ש"שלמרות החשיבות הרבה של עריכת בדיקות ופרסום ממצאיהן לציבור, בפועל הפיקוח על הבנקים מנצל את סמכויות הביקורת שלו במשורה, אם בכלל, ונמנע לחלוטין מפרסום הממצאים לציבור".

לטענת גפני וגלאון, "כך נוצר ואקום גדול בתחום הפיקוח והביקורת על תאגידים בנקאיים בישראל".הם סבורים ש"פרסום הדוחות צפוי להוריד את השכיחות לאי-סדרים בפעילותם של בעלי תפקיד בכירים בבנקים, להגביר את הנשיאה שלהם באחריות על פעולותיהם, ולהנגיש לאזרחים מידע חיוני שיאפשר להם לכלכל צעדיהם באופן מושכל יותר".

גלאון אומרת ש"כשהפיקוח על הבנקים כל כך רופס, נדרשת חקיקה כדי להכריח אותו לממש את סמכויות הביקורת שלו". זאת לדבריה, כדי למנוע את הסדר החוב הבא. "מאחר והפיקוח על הבנקים מסרב לנצל את סמכויות הפיקוח שלו, אין לנו ברירה אלא לאלץ אותו להשתמש בהן", ציינה.

לדברי גלאון, ״השתיקה של הפיקוח על הבנקים בנוגע להלוואות שניתנו לאליעזר פישמן, פושט הרגל הגדול בתולדות המשק, היא מעילה חמורה באמון הציבור. אבל", לדבריה, "פישמן הוא לא הסיפור המעניין פה. הסיפור הוא הבנקים, שנתנו לו עוד ועוד אשראי, ולא נקטו באף צעד אפילו כשהיה ברור לחלוטין שהוא לא הולך להחזיר שקל. והסיפור הוא הפיקוח על הבנקים שהפך לגוף פיקוח חסר שיניים".

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. הבכירות של המציעים, והעובדה שמדובר ביוזמה משולבת של קואליציה ואופוזיציה יוצרת אפשרות שהצעת החוק תתקדם | צילום: אלכס קולומויסקי

גלאון טוענת ש״באופן עקבי, בנק ישראל ממסמס בדיקות בעלות עניין ציבורי רב ולא מפרסם את מסקנותיהן לציבור. כך בפרשת פישמן, וכך היה בעבר בפרשת העלמות המס בבנק לאומי ובפרשת הענקת האשראי הבלתי מוגבל לקבוצת אי.די.בי. התנהלות זו, המנוגדת לעקרון השקיפות, פוגעת באופן עמוק באמון שהציבור רוחש לבנק ישראל". לדבריה, "שתיקת הפיקוח על הבנקים נותנת רוח גבית לבנקאים שסרחו להמשיך בהתנהלותם המופקרת. הוואקום הפיקוחי שנוצר נותן תחושה של ״אין דין ואין דיין״ המאפשר הפקרות בכספי ציבור ומתן הלוואות בלתי סבירות בהיקפים אדירים, ללא בטחונות הולמים, על סמך קשרים אישיים".