בן המלך הסעודי הפך את הקרן הממשלתית למובילה עולמית

סעודיה נמצאת — ברמה ההצהרתית לפחות — בעיצומו של תהליך לגיוון הכנסות וביטול התלות בהכנסות מנפט. עם זאת, התוכנית, חזון 2030, מעוררת ביקורת עזה במדינה, בייחוד בשל הצעדים שהיא מצריכה, ובראשם קיצוץ סובסידיות על מוצרים ושירותים. גם אנליסטים זרים ספקנים לגבי יכולתה של הממלכה לממש את המהלך ההיסטורי.

אחד הכלים למימוש התוכנית הזו היא קרן ההשקעות הציבורית, זרוע ההשקעות של הממשלה הסעודית. הקרן הושקה ב־1971 כשכ־95% מההשקעות הופנו לחברות מקומיות. כתוצאה מכך, לקרן אחזקות בחברות המובילות ובבנקים הגדולים במשק הסעודי, רובן באמצעות שוק המניות המקומי המכונה תדואל — שוק ההון הגדול בעולם הערבי. עם זאת, הודעתו ב־2016 של בן המלך וסגן יורש העצר מוחמד בן סלמאן, לפיה הקרן תשחק תפקיד מפתח במדיניות ההשקעה העתידית של סעודיה, הפכה אותה בתוך זמן קצר לאחת הנחשקות בקהילת העסקים העולמית. 

שר האוצר של סעודיה מוחמד אל ג'דעאן | צילום: בלומברג

סעודיה מתכננת להנפיק במהלך השנה הבאה כ־5% מהבעלות על עראמקו, חברת הנפט הגדולה בעולם. ההכנסה, המוערכת בכ־100 מיליארד דולר לפחות, תזרום לקופת קרן ההשקעות הציבורית לשם השקעה בחברות גלובליות אחרות. המעמד החדש של הקרן בא לידי ביטוי בכרכור הבולט סביב מנכ"ל הקרן יאסר אל־רומיאן, במהלך ועידת דאבוס החודש.

נכון לסוף נובמבר 2016 שלטה סעודיה ב־9.9%, שהם כ־736 מיליארד דולר, מאחזקות קרנות העושר הריבוניות בעולם. תיק ההשקעות של קרן ההשקעות באותה עת הסתכם בכ־160 מיליארד דולר, זינוק של כמעט 3,000% לעומת אפריל 2016. בעקבות הזינוק טיפסה הקרן למקום ה־13 בעולם בדירוג קרנות העושר הריבוניות בעולם, עם כ־2.2% מכלל האחזקות, לאחר שבאפריל 2016 היתה ממוקמת 31 מתוך 79 קרנות עם 0.5% מכלל הנכסים. עם זאת, הזינוק היה הקדמה בלבד לקראת הפיכתה לקרן העושר הריבונית הגדולה בעולם עם תיק נכסים בשווי של כ־2 טריליון דולר. בכך היא תותיר הרחק מאחור את הקרן הנורבגית, הגדולה בעולם כיום עם השקעות בהיקף כ־850 מיליארד דולר.

המהפך שעובר תיק ההשקעות הסעודי משתקף בהעברת נכסים מהסוכנות המוניטרית הסעודית (הבנק המרכזי) לקרן במהלך השנה האחרונה, לאחר שהסוכנות ניהלה עד נובמבר 2016 את עיקר ההשקעות. הנסיך בן סלמאן דיווח כי הנכסים שמועברים לקרן ההשקעות כוללים בעיקר נכסי נדל"ן מניבים במרכזי הערים הראשיות בסעודיה. בנוסף, לפני מספר חודשים הודיעה לשכתו של המלך הסעודי כי תקצה 100 מיליארד ריאל (כ־27 מיליארד דולר) לקרן ההשקעות כדי להגדיל את נכסיה.

עם זאת, תוכניותיו השאפתניות לשנות את החזון הכלכלי של הממלכה נתקלות בביקורת קשה מבית. הרשתות החברתיות מאפשרות לציבור להשמיע את קולו והוא בעיקר מביע חשדנות. מעבר להתנגדות הכמעט טבעית לצעדי הצנע שננקטו במהלך שני התקציבים האחרונים, קיימת התנגדות גורפת להנפקת עראמקו והעברתה לידיים זרות, זאת בשל מעמדה כסמל לאומי. בשבוע שעבר אף פרסם פרשן כלכלי בכיר בסעודיה פוסט שבו כתב כי "אם היו מעמידים את הנושא לבחירת הציבור, 95% היו מצביעים נגד הפרטת עראמקו".

אף כי בסעודיה אין מתקיימות בחירות, אוזנה של המשפחה השלטת קשובה לרחשי הציבור, בייחוד בשנים שלאחר פרוץ האביב הערבי. הביקורת נגד חזון 2030 והטענות כי תקציבי הצנע הם בבחינת גזל האזרחים, לא נעלמה מאוזני סגן יורש העצר. מסיבה זו מזמן בן סלמאן פרשנים בכירים ללשכתו מעת לעת, לשיחות שבהן הוא מפרט את חזונו הכלכלי ומבקש כי ישמשו בעתיד כצינור להעברת המידע לציבור. כרגע, הצרות נערמות על שולחנו של בן סלמאן, אם כי הוא עדיין משדר ביטחון, בטענה כי הקשיים בטווח הקצר היו צפויים. כך, לדוגמה, הנושא המסעיר ביותר את המשק הסעודי כיום הוא פיטוריהם של אלפי סעודים מחברות פרטיות. מקורות בסעודיה טוענים כי החברות מנצלות פרצה בחוק כדי לגייס זרים בעלות נמוכה יותר. כלכלנים מזהירים, כי אם מגמה זו תימשך הדבר יאיים על מימוש חזון 2030.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת