הסודות הגלויים של רוג'ר פדרר

ב-2014 ניסו עיתונאים להבין את "הסודות" של רוג'ר פדרר. הוא ישב עם כמה מהבכירים לקראת אליפות אוסטרליה הפתוחה וניסה להסביר להם. גם לפני ווימבלדון באותה שנה עשה סבב ראיונות שנועד להסביר איך טניסאי בן 33 שומר על רמתו הגבוהה ותשוקתו למשחק. הרבה תובנות הוא לא נתן לעיתונאים, אבל קריאה של אותן כתבות, שלוש שנים אחרי, יכולה ללמד משהו על שלושה עמודי התווך של האישיות של גדול שחקני הטניס בכל הזמנים.

תשוקה ותחרותיות אחרת משל יריביו

רנה שטאופר, הביוגרף של פדרר, זוכר ראיון שערך עימו כשהטניסאי היה "רק" עילוי בן 15 שמשחק בנבחרת הדיוויס של שווייץ. הוא נדהם ממקור המוטיבציה של רוג'ר הצעיר. "פדרר מחפש לשחק את המשחק המושלם" כתב שטאופר. "זו המוטיבציה שלו. הוא לא רואה ביריביו על המגרש כיריבים שרוצים לשדוד אותו, אלא יותר כחברים למסע על שביל משותף". פדרר לא נורמלי במובן הזה. כל טניסאי ברמות הללו הוא "רוצח" שמחפש נקודות חולשה של היריב. פדרר, לעומת זאת, מחפש ליצור משחק מושלם עם השותף. אולי בגלל זה הוא לא נשחק משנים בטור, בו האווירה גועשת מתחרותיות בין אנשים אובססיבים לניצחונות. "ביקורת כלפי יכולה לשמש כדלק וזה בסדר שזה עובד עבורך" אמר פדרר לעיתונאים. "אבל אני לא אוהב את זה. בשבילי רק להיות על המגרש זה מספיק. וגם כשאני מפסיד בגמר, אני אוסף את הצוות שלי ואנחנו מדברים על השבוע הטוב שהיה לי. סופגים את האכזבה מהר ועוברים הלאה".

פדרר אף ציין: "הדור של ג'וקוביץ', מארי, נאדל הפך אותי לטוב יותר. נאדל איתגר אותי במיוחד בגלל הדרך בה הוא משחק, אבל לא הדור הזה הוא מה שגרם לי להיות על המגרש. אני על המגרש בגלל אהבת המשחק. אני אוהב להתחרות באצטדיונים גדולים מול שחקנים ענקיים. הייתי נהנה גם מתחרות עם הדור הקודם של יואיט, רודיק ופררו או מהדור הבא של ראוניץ' וכל החבר'ה".

יוזמה זו המנוחה הכי טובה

לכתב של "הדיילי טלגראף" פדרר ייחס את ההצלחה שלו גם לסגנון ההתקפי שלו. "אני מאמין שכשאתה משחק התקפי, אתה פחות תחת לחץ להגיב. אם אתה תמיד בצד המגיב ולא היוזם, אתה תתקשה - כי בסופו של דבר, במהלך המשחק, השבוע, הקריירה, אתה תמיד צריך לפצות, לרוץ אחר הכדור, לנסות להגיב למי שיוזם, ששולט בקצב. פדרר גם דיבר על כך שיחד עם מאמנו, שטפן אדברג, הגיע למסקנה שצריך להירשם להרבה טורנירים כדי להישאר אקטיבי לקראת הגרנד סלאם הבא.

ירידה לפרטים

מאז שהחליט ליזום יותר, פדרר החל לעקוב אחר סטטיסטיקות שמראות כי הוא אכן יוזם. כלומר, הוא סופר שיעור עליות לרשת אחרי סרב שלו, למשל. הוא גם בקשר עם מומחה שמכין לו את המחבטים. מדי ערב פדרר שולח סמס למי שמכין את המחבטים לגבי איך הוא רוצה אותם ביחס לתנאים במגרש שהוא ישחק למחרת. יש לו תשעה מחבטים למשחק. הוא גם תמיד יחליף מחבט בהחלפת כדורים. הדברים הללו נשמעים טריוויאלים, אבל הירידה לפרטים הזו, הריטואל, היא חלק חשוב מהמכלול ההוליסטי שהוא פדרר. אם תרצו, שעון שוויצרי.