האיטיות של תל־אופן לא עצרה את דהירת המניה של פרידנזון

פרידנזון, שהונפקה בבורסה בגל של 2007, יכולה להיות דוגמה לשימוש נכון בכספי המשקיעים. החברה הוקמה בשנות השבעים, אך המהלך הגדול שלה הגיע רק בעשור האחרון - בסיוע הכספים שזרמו לקופתה מההנפקה ומגיוס אג"ח.

פרידנזון ביצעה כמה רכישות בתחום הלוגיסטיקה, בעיקר חברות בתחומי ההובלה והשילוח הבינלאומיים. הקפיצה האחרונה היתה לפני כשנתיים, כשהושלמה הקמת המרכז הלוגיסטי החדש של החברה באשדוד, המשתרע על פני 22 דונם וכולל מבנה של 6,000 מ"ר. בנוסף זכתה החברה במכרז חברת נמלי ישראל להפעלת מסוף רכבת בעורף נמל אשדוד כולל שטח לוגיסטי של 84 דונם. הזכייה אפשרה לפרידנזון לחתום על הסכמים עם יבואני רכב לאחסון רכבים בטרמינל לפני שחרורם ממכס.

פרופיל: שרשרת לוגיסטית מלאה

כיום מספקת פרידנזון שירותי תובלה, שינוע, חלוקה ושירותי אחסנה למטעני הלקוחות. החברה נהנית משני התחומים הצומחים ביותר בישראל — צריכה פרטית והשקעה בתשתיות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב־2016 נסמכה הצמיחה הגבוהה במשק בעיקר על יבוא מוצרי צריכה. פרידנזון, המספקת שירותים ליבואנים ובהם יבואני רכב, לוקחת חלק בחגיגת הצריכה.

לכל הכתבות בסדרת "היהלום שביתר" לחץ כאן

מתחילת 2012 רשמה פרידנזון זינוק של 577% במנייתה, ושל 40% בשנה החולפת. זה הביא אותה לשווי של 127 מיליון שקל, המציב אותה בין החברות הקטנות בבורסה. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2016 עמד על 6.7 מיליון שקל, שיפור של 6% לעומת התקופה המקבילה ב־2015. לפרידנזון אין מדיניות דיבידנד מוצהרת, אך בפועל היא מחלקת 30%–50% מהרווח הנקי מדי רבעון. מתחילת 2012 רשמה החברה רווח מצרפי של 38.2 מיליון שקל, וחילקה דיבידנדים ב־14.5 מיליון שקל. חלוקת הדיבידנד לא מרוקנת את קופת החברה, כך שהיא יכולה להמשיך ולהשקיע.

פרידנזון

התזרים מפעילות שוטפת כמעט כפול מהרווח של פרידנזון. בתשעת החודשים הראשונים של 2016 עמד התזרים מפעילות שוטפת על 12.7 מיליון שקל, וב־2015 על 16.3 מיליון שקל. מגמה זו חוזרת בכל דו"ח כספי נוכח אופי הפעילות של פרידנזון, שבבעלותה רכוש קבוע כמו משאיות ומנופים שיוצרים פחת חשבונאי גדול.

הכנסות החברה קפצו הודות לעלייה בתחום האחסנה. אלה עלו ב־17% בתשעת החודשים של 2016 לעומת התקופה המקבילה ועמדו על 128.1 מיליון שקל. תחום האחסנה כמעט הוכפל לעומת התקופה המקבילה, תחום הלוגיסטיקה וההובלה עלה ב־10% וביתר נרשמה ירידה קלה.

"לוגיסטיקה זה לא הייטק, אבל החוכמה בתחום זה היא לתת פתרונות אחסון מגוונים", אומר גידי אלטמן, יו"ר פרידנזון. "כשיבואן בישראל מתקשר עם ספק בחו"ל ורוצה לדאוג שהסחורה תגיע לעסק — אנחנו נכנסים לתמונה. אנו מטפלים בכל השרשרת הלוגיסטית — שינוע בחו"ל לנמלים, העברה מחו"ל לישראל דרך הים או האוויר ושינוע ליעד הסופי בישראל. אנחנו 'וואן סטופ שופ' של לוגיסטיקה".

כיצד גדלו ההכנסות מאחסנה?

"במקום להתעסק במחסנים, בשילוח ובתיאומים, חברות רבות מעדיפות להתמקד בעסק ומוציאים את הלוגיסטיקה למיקור־חוץ. כך קטנות הוצאות קבועות על מחסנים וניהול מלאי פיזי".

העתיד: מיקור חוץ לחברות

מה מנוע הצמיחה של החברה?

"החברה נשענת על תזרים שוטף של עשרות מיליוני שקלים בשנה כדי להגדיל את ההשקעות. בשנתיים האחרונות הושקעו יותר מ־100 מיליון שקל בהרחבת התשתיות".

מדוע חכרתם מסוף רכבת?

"התובלה ברכבת מטענים בארץ היא 4% מסך התעבורה לעומת 17% לפחות בכל העולם. נוכח הצפיפות במדינה והדרישה לתחבורה ירוקה יותר, אין סיבה שהתנועה ברכבת המטענים לא תגדל. אם, למשל, נמל אשדוד מלא עד אפס מקום ונמל חיפה פחות עמוס, אפשר לפרוק את המכולות בחיפה ולהובילן לאשדוד. בנוסף, המתחם הצמוד מאפשר לנו לאחסן סחורות ולהוות חלופה ליבואני כלי הרכב, שכדי להימנע ממיסוי, מעדיפים להשאיר את הרכבים בנמל ולשחרר סמוך למסירה. אנו בוחנים דרישה מצדם להקמת בניין שישמש חניון למכוניות".

גידי אלטמן | צילום: עמית שעל

תושבי תל אביב מכירים את אחד המיזמים שבהם שותפה פרידנזון — תל־אופן המיועד להשכרת אופניים ברחבי העיר. את המיזם מפעילה חברת אף.אס.אם. שירותי קרקע, שבה מחזיקה פרידנזון 45%. החוזה מול עיריית תל אביב תקף ל־10.5 שנים ממאי 2010, עם אפשרות הארכה לחמש שנים. המיזם, שמעט מקרטע, מספק לפרידנזון רווח של כמיליון שקל בשנה.

מדוע החברה נכנסה לפעילות זו?

"זה עסק תפעולי ואנחנו אלופים בתפעול. בעיות עם מנעולי האופניים היו בעוכרינו, ולכן הם מוחלפים כעת במנעול שפיתחנו. המיזם מתפתח לרמת גן, לגבעתיים ולבת ים. בשורה התחתונה, הרווחיות של תל־אופן לא משפיעה על פרידנזון. זה עסק רווחי אך קטן".

הצמיחה בצריכה הפרטית הגבירה ביקושים לשירותי החברה וביצעתם השקעות. מה אם הצמיחה תרד?

"אנו לא תלויים בענף כזה או אחר. אנחנו בבואה של המשק, ונהנים אם היבוא, היקף ההשקעות או הצריכה גדלים ואם מעתיקים מפעלים. גם במיתון, חברות שירצו להדק את החגורה יכולות לפנות אלינו למיקור־חוץ".

סייע באיסוף הנתונים ובהכנת הפרויקט: ניר טל