הנשק הסודי של גוגל: איש הדודל

מניפים את נס המרד

גוגל פרסמה אמש (ב') גוגל דודל, שמצטט את פרד קורמאטסו, אמריקאי ממוצא יפני שנעצר בתחילת שנות הארבעים על ידי ממשל רוזוולט, ויחד עם אזרחים יפנים נאמנים רבים הוחזק במחנות מעצר ללא עילה ובניגוד לחוק. הפשע הישן הזה שב להדהד בתודעה האמריקאית בימים האחרונים – בין השאר, הוא אוזכר על ידי מושל מדינת וושינגטון – בעקבות צו ההגירה האכזרי של טראמפ.

האיור הזה, שנראה על ידי רבים ברחבי העולם, הוא ביטוי למחאה העזה ששוטפת את עמק הסיליקון נגד ממשל טראמפ. כ-2,000 עובדי גוגל ברחבי העולם שבתו אתמול במחאה על צו ההגירה, ותחת ההאשתג #googlersunite פרסמו תמונות של המחאה, שבה תמך גם המייסד סרגיי ברין. העובדים תרמו שני מיליון דולר לקרן חירום לסיוע לנפגעי הצו, וגוגל הודיעה שהיא תתרום דולר משלה על כל דולר שתורמים העובדים. מארגנת המחאה היתה סופי אסמעיליזאדה, אזרחית קנדית ילידת איראן. היא מצאה את עצמה בחו"ל כשהצו של טראמפ נכנס לפועל והיתה זקוקה לסיוע משפטי של החברה כדי לחזור הביתה.

הידיעה שפורסמה אתמול על כך שטראמפ מתכוון לטפל גם באשרות העבודה של עמק הסיליקון – לסטיב באנון יש טינה מיוחדת כלפי עמק הסיליקון, והוא חושב שיש בו יותר מדי מנכ"לים עם שמות זרים – ודאי סייעה להתארגנות המחאה. חברות עמק הסיליקון צפויות להיפגש בימים הקרובים כדי לארגן את פעולתן ולהיערך לפעולה משפטית נגד הצו. מיקרוסופט, אקספדיה ואמזון כבר הודיעו שהן משתפות פעולה עם מדינת וושינגטון (שם יושב המטה שלה) בעתירה נגד הממשל.

הלחץ מורגש גם מעבר לעמק הסיליקון: חברת התוכנה הגרמנית הענקית SAP הוציאה מכתב לעשרות אלפי העובדים שלה ברחבי העולם, והבטיחה שהיא תעמוד לצידם, תוך שהיא מציינת את המדיניות ארוכת השנים שלה נגד אפליה.

אובר יורדת, ליפט עולה 

האפליקציה של אובר נבעטה לאחור בדירוג האפסטור של אפל, והיא נמצאת כעת במקום ה-13 – ובמקום הרביעי נמצאת המתחרה שלה, ליפט. הסיבה? היא עצבנה את המתנגדים, העצבנים גם ככה, לממשל טראמפ.

בסוף השבוע, הכריזו נהגי המוניות בניו יורק על שביתה וסירוב לאסוף אנשים מנמל התעופה קנדי, כמחאה על צו ההגירה של טראמפ. באובר ראו כאן הזדמנות לרווח, ושלחו הודעה למשתמשים שהחברה מקפיאה את עליית המחירים הנהוגה כאשר יש מחסור במוניות.

וזה, בניגוד לשאר מעשי הנבלה של אובר לאורך השנים, התפוצץ לה בפרצוף. תוך זמן קצר, משתמשים זועמים החלו את קמפיין #deleteuber, שמטרתו לשכנע אנשים מצפוניים לא לשתף פעולה עם אובר. בחברה שמו לב למה שקורה, ומיהרו לפרסם התנצלות – מה שהם לא עשו, למשל, כשהתברר שהם ניסו לשכור חוקרים פרטיים נגד עיתונאים.

זה לא עבד. אנשים זכרו את העובדה שאובר היתה אחת החברות שלא התייצבו נגד טראמפ ואת העובדה שהמנכ"ל שלה, טראוויס קלניק, התנדב לסייע לממשל החדש. היריבה הגדולה שלה, ליפט – שנפלה קורבן בעבר לתרגילים מלוכלכים מאוד מצד אובר – ניצלה את ההזדמנות ואת העיוורון החלקי של אובר, והכריזה שהיא תתרום מיליון דולרים לאגודה לזכויות האזרח בארה"ב, שעשתה עבודת קודש בייצוג פליטים ובעלי גרין קרד בסוף השבוע.

כמובן, לליפט לא חסרים מעשי נבלה משלה. החברה, כמו אובר, טוענת שהעובדים שלה אינם עובדים ואינם זכאים לזכויות עובדים; ליפט, יחד עם אובר, ניסתה לתבוע את סיאטל, כשזו העבירה חוק שמאפשר לעובדים שלהן להתאגד; והמשקיע העיקרי שלה הוא פיטר ת'יל, שבזמן שהוא לא מתכנן את הישרדותו בניו זילנד כשכולנו נוכחד בשל המדיניות שלו הוא היועץ העיקרי של טראמפ בנושא טכנולוגיה. מארה על שני בתיכם.

מה אנחנו אומרים למארק צוקרברג?

פייסבוק רוצה להדיח את המייל מהתפקיד המרכזי שלו כמזהה העיקרי של המשתמש ברשת. היא מנסה לעשות את זה באמצעות העובדה שהמייל הוא הכלי המרכזי להשתלטות מחדש על חשבונות שהמשתמש איבד את הסיסמה אליהם. פייסבוק טוענת שכל ההליך הזה לא מאובטח, ועל כן היא יצרה תהליך חדש, שהיא קוראת לו Delegated Recovery, שמיועד להחליף אותו. בינתיים הוא עובד מול גיטהאב בלבד, אבל בעתיד הוא אמור להחליף את המייל.

או שלא. יש לנו פה בחירה בין שתי ברירות רעות. ההליכים הקיימים להגנה על חשבונות אמנם חשופים לפריצות, אך מצד שני, פייסבוק מנסה להשתלט על יותר ויותר נתחים מהעולם ולשעבד את המשתמש אליה. נכון, האקר יכול לתפוס לך את החשבונות – אבל כאן יש לך דרך יציאה, אם כי היא כוללת הרבה כאב ראש. כשפייסבוק חוסמת לך את החשבון, מה שהיא לגמרי מסוגלת לעשות והיא לא חושבת שהיא חייבת לך שום דין וחשבון, אין לך עם מי לדבר ואם אין לך נוכחות רשת חזקה ואתה לא יכול לעשות בלגן, אף אחד לא ישמע אותך צורח.

אז בפעם הבאה שמארק צוקרברג יציע עסקה שבמסגרתה אתם מעבירים לו עוד נתחים מהחיים שלכם בתמורה לנוחות שהוא יכול לחסל בשנייה, סרבו לו בנימוס.

קצרצרים

1. אלון מאסק מטסלה, הודיע לפני כמה זמן שהפתרון למשבר התחבורה הוא מנהרות ענק. לפני שלוש וחצי שנים, היה לו רעיון אחר: hyperloop שישגר אנשים מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו במהירות של כאלף קמ"ש. לא יצא מזה כלום, כי מאסק טוב ברעיונות כלליים אבל את הביצוע הוא מעדיף להפיל על אחרים, אבל בתחום המנהרות יש משהו: מאסק החל לחפור מנהרה ענקית באדמה ששייכת לחברת SpaceX, שגם היא בבעלותו. עם תחילת העבודה, הכריז מאסק "שיהיה ברור, אין לנו מושג מה אנחנו עושים". זה בסדר, ניחשנו את זה.

 

2. ממשל טראמפ ממהר לדפוק את המשתמש הקטן לטובת העסקים. ה-FCC של טראמפ החליט לתת פטור משקיפות לספקיות רשת קטנות. מעתה, כל ספקית רשת עם פחות מרבע מיליון משתמשים תוכל לזמבר את הלקוחות שלה בסעיפי חיוב שעליהם היא לא תהיה חייבת לדווח להם. ההחלטה, הראשונה של יו"ר ה-FCC החדש, צפויה לפגוע בכ-9.77 מיליוני משתמשים.

3. הפרלמנט הבריטי הקים ועדת חקירה לעליית התעמולה, מה שמכונה בשפה נקייה "חדשות מזויפות". הוועדה תבדוק את ההשפעה שלהן על המערכות הדמוקרטיות, תברר מי מפיץ אותן ועבור מי, ואיך נלחמים בתועבה. ההערות הראשוניות של חברי הוועדה כבר מעידות שהם רואים ברשתות החברתיות כלי הכרחי לשם כך, ושהן עשויות להידרש לאכיפה בנושא כפי שהן נדרשות לאכיפה בתחום זכויות היוצרים. נעדכן.

4. משחק חדש, The Founder (המייסד), מציב את השחקן בדמותו של מקים חברת סטארט-אפ. המשחק, בניגוד לתעמולה של עמק הסיליקון על עצמו, דיסטופי למדי: כדי להצליח, צריך לבצע עסקאות פאוסט, לסייע לממשלה לעקוב אחרי אזרחים, לצרוך כל כך הרבה אנרגיה שהחברה שלך היא גורם שמשפיע על האקלים (ואז אתה מסתכן בכך שחוות השרתים שלך בקליפורניה יוצפו בשל התחממות גלובלית), ולאורך כל הדרך לספר לעצמך שאתה בעצם פועל למען המין האנושי בזמן שכל מה שאתה עושה הוא שיבוש. המשקיעים מצפים ממך לעליה ברווחים של 12% מדי שנה, וכדי לעמוד ביעדים האלה אין הרבה ברירות, במיוחד כשאתה צריך להתחרות מול קוגל. הדרך היחידה, לנצח, אומר מפתח המשחק – יוצא סטארט-אפ בעצמו – היא לא לשחק.