השחקנית שיפי אלוני מגשימה חלום: תופיע בתיאטרון הבימה

"תמיד הייתי המצחיקה של המשפחה ושל החבר'ה", אומרת השחקנית שיפי אלוני. "היום אני מצליחה לשלב את הקומי והדרמטי, ואם לא בא לי, אני לא אצחיק".

אלוני באמת מוכרת יותר לציבור הרחב כשחקנית טלוויזיה קומית, אבל השבוע היא תופיע לראשונה על במת תיאטרון רפרטוארי במחזה "בעלה של אשתי", שעולה במסגרת פסטיבל "השחקן במרכז הבמה – יוצרים צעירים בתיאטרון" שיתקיים בתיאטרון הבימה ממחר (ה') עד יום שבת.

אלוני תשחק לצד פיני קידרון ועמי סמולרצ'יק בהצגה, שעוסקת בשני גברים שנשואים במשך חמש שנים לאותה אשה. "אף שזו קומדיה אני משחקת את זה בדרמה הכי גדולה שיש", היא אומרת. "הדמויות של פיני ועמי 'מדביקות אותי לקיר'. הקומדיה נובעת מהטעויות על הבמה".

לדבריה, למרות הרקע הקומי, היכולות הדרמטיות שלה מבטיחות לא פחות. "לא נעים להעיד על עצמי אבל הפן הדרמטי מאוד מפותח אצלי. אני מאמינה שיגלו את זה לאט לאט ובזהירות. 12 שנה עשיתי את 'האוהל האדום' (הצגה על הסיפור התנ"כי של דינה בת יעקב וארבע האמהות שלה) ובכיתי את חיי בהצגה הזו".

או אולפנה או תיאטרון

אלוני נולדה וגדלה בירושלים למשפחה מסורתית ולמדה באולפנה. בכיתה י"א היא התקבלה לסדנת משחק של ניסן נתיב, אך מנהלת האולפנה אילצה אותה לבחור בין הבמה לבית הספר. "זה תמיד היה החלום שלי, אבל לא רציתי לעזוב את בית הספר והיה לי ברור שאני מוותרת. אחרי שירות לאומי חזרתי אל החלום ונרשמתי ללימודים בסמינר הקיבוצים". 

מימין: פיני קידרון, עמי סמולרצ'יק ושיפי אלוני בהצגה "בעלה של אישתי | צילום: ז'ראד אלון

מאז סיימה את בית הספר למשחק, היא לא נחה לרגע. בין השאר, שיחקה אלוני במופעים הסאטיריים של אפרים סידון "לי לה לו", "שירת העצבים" ו"רואים את הסוף" שכתב עם ב. מיכאל, בהצגות לילדים ונוער כמו למשל "טיול לארץ התווים" ובהצגה "סולם יעקב" המספרת את סיפור חייו של השחקן יעקב כהן, המככב בהצגה. בנוסף, אלוני הופיעה בתפקידי אורח בטלוויזיה בסדרות "רמזור", "צומת מילר" ו"לה פמיליה", ויש לה תפקיד קבוע בסדרה "אנחנו במפה". עם זאת, אין ספק שהפריצה הגדולה שלה התרחשה השנה כשנבחרה לגלם את אשתו של צביקה הדר בסדרה "לצבי יש בעיה".

"ברור שהחיים משתנים. מבחינתי, תמיד היה לי את מה שיש לי היום, אבל פתאום כולם רואים את זה וזה פותח דלתות. אני שואלת בצחוק איפה הם היו עד עכשיו, אבל עם זאת, אני יודעת שכנראה כל דבר מגיע בעתו. אולי לפני כמה שנים הייתי נבהלת ולא יודעת להכיל את זה כמו היום. אבל עם כל ההצלחה הדבר שהכי חשוב לי זה המשפחה שלי, בעלי ושתי הבנות".

אחת שכן זיהתה את הכישרון של אלוני היתה מנכ"לית הבימה אודליה פרידמן. "ייאמר לזכותה שהיא קלטה אותי כשראתה אותי ב'סולם יעקב' עוד לפני שעלתה הסדרה של צביקה. היא וקפטן (משה קפטן, המנהל האמנותי של הבימה - מנ"ש), שכבר הכיר אותי, הזמינו אותי לקריאה של 'בעלה של אשתי'. רכבתי לשם על טוסטוס. בדרך נפתחו ארובות השמים והגעתי רטובה מכף רגל עד ראש. לקראת המערכה השנייה התחלתי לרעוד, אבל שרדתי אותה והתקבלתי".

להקרין ביטחון

זה שנים ארוכות שאלוני חולמת להופיע בתיאטרון הרפרטוארי. "תמיד רציתי וקיוויתי אבל כנראה שהיה יותר מדי רצון", היא אומרת. "הייתי בהרבה אודישנים לדברים גדולים ותמיד הייתי נלהבת ונרעשת וכמובן ששום דבר לא יצא. זה מדהים, כשהגעתי לקריאה הזו, הייתי במקום אחר לגמרי בחיים, לא התרגשתי כמו בעבר ובאתי בשלה, בוגרת ובטוחה במקום שלי ושאני יודעת מה יש לי בידיים. כנראה שזה הקרין החוצה".

מה התוכניות להמשך?

"מקווה שההצגה תימשך אחרי הפסטיבל ויבואו עוד תפקידי תיאטרון. צילמתי את 'אחת שיודעת', תוכנית לחינוכית על דמויות גדולות מההיסטוריה. בהמשך תעלה דרמה יומית בשם 'שלטון הצללים' וכמובן העונה השנייה של 'לצבי'".