המשימה: לייצב את תקציבי העמותות

צמיחה של 26% במספר התורמים דרך עמותת עיגול לטובה, שמאפשרת למחזיקי כרטיס אשראי לעגל את סכום הקניות שלהם ולתרום את ה"עודף" לעמותות על פי בחירתם. על פי סיכום הפעילות שפרסמה העמותה לשנת 2016, מספר בעלי כרטיס האשראי שתרמו דרכה הגיע ל־184 אלף, ואלה תרמו כ־6.6 מיליון שקל לעמותות השונות, עלייה של 24% לעומת 2015. בצירוף 5 מיליון שקל נוספים שהועברו דרך עיגול לטובה לעמותות כחלק מפסק דין בתביעה ייצוגית נגד הפניקס, עמד סכום התרומה הכולל של עיגול לטובה ב־2016 על 11.6 מיליון שקל.

אחד היתרונות הבולטים של עיגול לטובה הוא שדרך המימון שלה מעניקה לעמותות תזרים הכנסות יציב. "מנהלי העמותה יכולים לקחת את הסכום שהעברנו להם בדצמבר, להכפיל ב־12 ולהתחיל לבנות ממנו את התקציב לשנה הבאה. אנחנו גם צומחים בכל שנה, אז הם יכולים לסמוך גם על זה", אומרת דנה ארגוב טיקוצקי, מנכ"לית עיגול לטובה.

מדובר בנושא קריטי בעבור העמותות. אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב עמותות היא הצורך של מנהלי העמותה להקדיש את מרבית זמנם לגיוס תרומות, ולא לניהול העמותה. כמו כן האופי של גיוס התרומות הוא חד־פעמי. לעמותות קשה לגייס תורמים עקביים, ועובדה זו מקשה עליהם לתכנן פרויקטים ארוכי טווח. למעשה אותם מנהלים, גם אם הם יודעים שיש להם תקציב לפרויקט מסוים השנה, לא יודעים אם התקציב יישמר גם בשנה הבאה.

תוכנית עבודה פרטנית

נתוני עיגול לטובה מראים כי הכסף הקטן של כרטיסי האשראי מצליח להצטבר לסכומים משמעותיים בקרב העמותות. 10% מתקציב עמותת חיבוק ראשון מגיע כיום מעיגול לטובה. כך גם 8% מתקציבה השנתי של עמותת כן לזקן, 7% מתקציב צער בעלי חיים (רמת גן והסביבה) ו־5% מתקציבה של אנונימוס.

כאשר בוחנים את השיעור הזה לאורך זמן, כלומר את שיעור הכספים של עיגול לטובה מתוך תקציב העמותה, רואים עד כמה הצליחו מספר עמותות לנצל ולהרחיב את הפלטפורמה של עיגול הקניות לטובת תמיכה קבועה בתקציב. במקרה של חיבוק ראשון למשל בשנת 2013 עמדו הכספים של עיגול לטובה על 4.6% בלבד מתקציב העמותה. במקרה של אנונימוס בשנת 2015 עמד שיעור התרומות מעיגול לטובה מתוך תקציב העמותה על 2.5% בלבד.

עמותה נוספת שהגדילה משמעותית לאורך השנים את שיעור התרומות מכיוון עיגול לטובה היא עמותת גדולים מהחיים, שבשנת 2012 הגיעו 1.2% בלבד מתקציב העמותה מפעילות עיגול לטובה, ושיעור זה עלה ל־7% בשנת 2016.

המנכ"לית דנה ארגוב טיקוצקי: "גיוס משאבי העמותות הוא מאוד ישן ומסורתי – פונים לכל בעלי ההון, הקרנות והפדרציות, והעמותות נמצאות במאבק קבוע ומתמשך על אותה עוגת משאבים. זה מעין 'מרוץ חולדות'"

ארגוב טיקוצקי מסבירה כי שיעור זה יכול לעלות אם יותר עמותות יבינו שגיוס מיקרו תרומות של מאות אלפי מחזיקי כרטיסי אשראי משתלם הרבה יותר ממרדף אחרי הנדבנים הגדולים. "תחום גיוס המשאבים בארץ ובעמותות הוא מאוד ישן ומסורתי – פונים לכל בעלי ההון, הקרנות והפדרציות, והעמותות נמצאות במאבק קבוע ומתמשך על אותה עוגת משאבים. זה מעין 'מרוץ חולדות' בלתי פוסק.

"כשהגיעה עיגול לטובה, העמותות לא ידעו כיצד להתייחס אליה. זה גיוס מיקרו תרומות מהקהל הרחב, והן לא ידעו כיצד לדבר עם הקהל ולעבור ליצירת בסיס מעגלים נרחב דיו שיספק להם הכנסה שנתית קבועה ויציבה, וברב המקרים אף גדולה ויציבה מתרומת קרן יחידה או תרומת מייסד/ פילנתרופ בעל הון.

"בשנה שעברה, עת באמת התחלנו להעביר סכומים מאוד משמעותיים, גייסתי עובדת ייעודית שכל תפקידה הוא עבודה פרטנית מול העמותות ויצירת תוכנית עבודה, מתן כלי עבודה, תמיכה, שיתוף ידע וכלים על מנת למצות את פוטנציאל המעגלים הטמון במעגלי העמותה עצמה. אם כל העמותות יעבדו נכון עם עיגול לטובה, לא יהיה אזרח במדינה הזו שלא יעגל לטובת איזשהו גוף חברתי".

בשנה שחלפה הצליחו מספר עמותות להגדיל משמעותית את מספר המעגלים, ובראשן עמותת גדולים מהחיים, עם תוספת של כמעט 10 אלף כרטיסי אשראי מעגלים. עמותת עזר מציון הוסיפה השנה כ־2,400 מעגלים, תנו לחיות לחיות הוסיפה 1,700 כרטיסי אשראי, ועמותת כנפיים של קרמבו צמחה השנה ב־1,400 כרטיסי אשראי מעגלים חדשים.

עמותת גדולים מהחיים. הפופולרית ביותר בקרב תורמי עיגול לטובה | צילום: רביד פרי

בעלי החיים במקום השני

עמותת גדולים מהחיים היא העמותה הפופולרית ביותר בעיגול לטובה עם פער ניכר מול מתחרותיה. נכון לסוף 2016 היו לעמותה כ־46 אלף כרטיסי אשראי שבחרו לעגל עבורה, שסיפקו לה תרומה שנתית של 1.4 מיליון שקל. במקום השני נמצאת עמותת תנו לחיות לחיות עם כ־9,500 מעגלים, שתרמו ב־2016 סכום של 260 אלף שקל. במקום השלישי ניצבת עמותת אלו"ט עם סכום תרומה דומה ו־7,900 מעגלים.

אין ספק שזה מעט אירוני שפעילות התרומות של עיגול לטובה מבוססת על כרטיסי אשראי, שהם מהסממנים הבולטים ביותר של תרבות הצריכה המופרזת של הדור שלנו. אנשים צורכים הרבה יותר ממה שהם צריכים, רק כי הם יכולים, בעוד בני אדם בעולם השלישי לא מצליחים לקנות אוכל או לספק לעצמם גישה בסיסית לשירותים חיוניים כמו מים נקיים.

מעגל הצריכה עצמו, שמונע במידה רבה על ידי הצרכן וכרטיס האשראי שלו, אחראי ללא מעט תופעות חברתיות וסביבתיות שליליות, כגון ניצול פועלים במדינות עניות או יצירת זיהום סביבתי. אך בהנחה כי בולמוס השופינג הישראלי הוא מצב נתון שקשה מאוד לשנות, הפעילות של עיגול לטובה מצליחה לספק מעט ערך מוסף חברתי בתוך ים ההוצאות.