כך הפך מנהג סיני עתיק למשחק הדיגיטלי הכי לוהט במדינה

ביום שישי שעבר, ערב ראש השנה הסיני, התמלאו אחת אחרי השנייה הקבוצות בהן אני חבר באפליקציית המסרים המיידיים וויצ’ט (WeChat) במעטפות אדומות. המעטפות הווירטואליות הכילו סכומים משתנים של כסף, כשהמטרה היא ללחוץ ולפתוח אותן מהר ככל האפשר מהרגע ששוחררו וכך לחטוף נתח מהסכום.

סכומי הכסף במעטפות אינם גבוהים ונעים סביב עשרות או מאות בודדות של יואנים. החברים הסינים שלי מקפידים יותר על המסורת ושולחים סכומים המורכבים מספרות המסמלות מזל טוב כמו 66.66 יואן או 88.88 יואן (40 ו-53 שקל בערך), אבל החברים הזרים פשוט זורקים פנימה סכומים אקראיים.

אני מחליט להצטרף לקלחת ומארגן מעטפה משלי. תחילה אני מגדיר סכום כולל של 44.44 יואן, מתעלם מכך ש-4 נחשבת מסורתית לספרה חסרת מזל בסין. אחר כך אני קובע כמה אנשים יתחלקו בכסף (שלושה), האם הוא יתחלק שווה ביניהם או שכל אחד יקבל סכום רנדומלי ולבסוף מוסיף ברכה לשנה החדשה. תוך דקות בודדות המעטפה נחטפת.

בסוף יום עמוס במעטפות אני יכול לדווח על הצלחה מסחררת. בזכות שמירה על קרבה לסלולרי ועודף זמן פנוי אני יוצא עם רווח עתק של 40 יואן (24 שקל) נקיים ממס, שמתווספים ליתרה בארנק שלי בוויצ’ט. עד לראש השנה הבא אני מתכוון להגדיל משמעותית את מספר הקבוצות בהן אני חבר ובהתאם גם את פוטנציאל ההשתכרות שלי.

שילוב בין פיסבוק ו-ווטסאפ

והפוטנציאל הוא כמעט אינסופי. על פי נתונים ראשונים שפרסמה וויצ’ט, בערב ראש השנה הסיני לבדו נשלחו 14.2 מיליארד מעטפות אדומות בין משתמשי האפליקציה, עלייה של כמעט 76% בהשוואה לשנה קודמת. בחצות הלילה שבין שישי ושבת, כששנת הקוף התחלפה רשמית בשנת התרנגול, קצב שליחת המעטפות עמד על שיא של 760 אלף בשנייה. סקר שנערך לפני החג מצא כי 75% מהסינים מתכוונים לשלוח מעטפות אדומות דיגיטליות בראש השנה.

וויצ’ט היא אפליקציית המסרים המיידיים והרשת החברתית הפופולרית ביותר בסין עם מעל 750 מיליון משתמשים. במערב נהוג לתאר אותה כשילוב סיני בין פייסבוק לווטסאפ, אבל וויצ’ט היא הרבה יותר. וויצ’ט היא גם אמצעי תשלום נוח להחריד באמצעותו אפשר לשלם דרך סריקת ברקוד ברוב בתי העסק בסין ולהעביר כסף בין משתמשים בלחיצת כפתור.

כדי לקדם את השימוש בוויצ’ט בתור אמצעי תשלום הוסיפה החברה המפתחת טנסנט בראש השנה הסיני של 2014 את האפשרות לשלוח מעטפות כסף אדומות. חלוקת מעטפות אדומות (הנקראות בסינית חונג באו) באירועים וחגים היא מנהג סיני עתיק יומין. מסורתית אלו המבוגרים במשפחה שמחלקים מעטפות כסף לצעירים לא נשואים, כאשר הצבע האדום של המעטפה נחשב לכזה שמביא מזל טוב ומגרש רוחות רעות.

המהלך הלא פחות מגאוני של טנסנט העביר את המנהג הסיני מהעולם הפיזי לדיגיטלי ואיפשר למשתמשים להחליף מעטפות מבלי להיפגש בפועל. לא פחות חשוב הוא שטנסנט הפכה את חלוקת המעטפות האדומות למשחק די כיפי וממכר, שתוך שלוש שנים בלבד הפך לאחד הסממנים של ראש השנה הסיני לצד אכילת כיסונים והדלקת זיקוקי דינור.

השקת המעטפות האדומות איפשרה לארנק של וויצ’ט לערער על הדומיננטיות של אמצעי התשלום האלקטרוני המוביל בשוק, עלי פיי מבית ענקית המסחר עליבאבא. ג’ק מא, המייסד והיו”ר של עליבאבא, כינה את השקת המעטפות האדומות על ידי המתחרה לא פחות מאשר “מתקפת פרל הארבור” ושנה לאחר מכן עליבאבא נאלצה להשיק מוצר מקביל משלה.

מאז מנהלות עליבאבא וטנסנט את מה שזכה לכינוי “מלחמת המעטפות האדומות”. עד לראש השנה הנוכחי חילקו החברות סכום עתק של 450 מיליון יואן (270 מיליון שקל) במעטפות האדומות כדי למשוך יותר משתמשים. בערב ראש השנה של 2015 למשל גרמה טנסנט למדינה שלמה לנענע את הסלולרי מול הטלוויזיה כדי לזכות במעטפות אדומות.

השנה עומד הקרב בין שתי החברות בסימן מציאות רבודה כששתיהן השיקו פונקציות בהשראת המשחק פוקימון גו (משחק שחסום כשלעצמו לשימוש בסין). בגרסת עלי פיי אפשר להחביא מעטפות וירטואליות במרחב הפיזי, אותן צריכים משתמשים אחרים למצוא בעזרת GPS. מנהל מפעל בדרום סין פיזר מעטפות כאלו כדי לעודד את עובדיו להגיע לעבודה גם בימי חופשת החג.

הצלחת המעטפות האדומות הווירטואליות היא עוד עדות למהירות המסחררת שבה חלקים גדולים של החברה הסינית כולל התרבות המסורתית עוברים דיגיטליזציה (וכפועל יוצא גם מסחור). לא רחוק כנראה הרגע שבו גם הארוחה המשפחתית של ראש השנה הסיני תיעשה בשיחת ועידה ותחסוך מיליוני נסיעות רכבת הדרושות כדי לאחד את כל הקרובים. המעטפות האדומות הן גם עוד דוגמה לאפשרויות הגלומות בשילוב בין רשת חברתית לבין אמצעי תשלום זמין, משהו שבינתיים לא קיים במערב.