אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
S&P: צעדי הממשלה לא צפויים להגביר את ההיצע בשוק הדיור בקרוב צילום: אוראל כהן

S&P: צעדי הממשלה לא צפויים להגביר את ההיצע בשוק הדיור בקרוב

חברת הדירוג הודיעה כי היא שומרת על דירוג A+ של ישראל, זאת לאור הציפייה כי הכלכלה הישראלית תשמור על צמיחה יציבה ועל מסגרת פיסקלית ומוניטרית שמרנית. הסוכנות מעריכה כי שיעור הצמיחה הממוצע של ישראל בין 2017-2020 יעמוד על 3.1% בשנה

03.02.2017, 19:15 | עמרי מילמן

חברת הדירוג S&P הודיעה הערב (ו') כי החליטה לשמור על דירוג האשראי של ישראל בגובה A+. הסיבה להחלטה - ציפיית הסוכנות כי הכלכלה הישראלית תמשיך לשמור על יציבות בצמיחה ותשמור על מסגרת פיסקלית ומוניטרית שמרנית. בדו"ח של החברה היא מציגה מצד אחד את חוזקתה של הכלכלה הישראלית ובמקביל את חוסר יכולתה של הממשלה לקדם מהלכים משמעותיים שיביאו לשיפור של המשק. בהקשר זה היא מטילה ספק ביכולתה של הממשלה להגביר את ההיצע בשוק הדיור בקרוב.

קראו עוד בכלכליסט

S&P מציינת כי הציפייה ליציבות מבוססת על ההנחה שהממשלה תימנע מהרחבת החוב שלה והמשמעת הפיסקלית שלה תישמר, למרות לחצים שונים. כמו כן מניחה החברה כי ההשפעה של הסיכונים הביטחוניים על הכלכלה הישראלים "יהיו ניתנים להכלה". על פי S&P, הדירוג נקבע הודות לגיוון הקיים בכלכלה הישראלית והערך המוסף הגבוה שיש לסקטורים היצרניים ונותני השירותים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה.  

סוכנות S&P. בונים על כך שמגמת הצמיחה תימשך, צילום: בלומברג סוכנות S&P. בונים על כך שמגמת הצמיחה תימשך | צילום: בלומברג סוכנות S&P. בונים על כך שמגמת הצמיחה תימשך, צילום: בלומברג

החברה מצפה כי שיעור הצמיחה של ישראל בין השנים 2017 ל-2020 יעמוד בממוצע על 3.1% בשנה, שיעור גבוה יחסית בהשוואה למדינות שמצבן הפיננסי דומה לזה של ישראל. הצמיחה, לפי החברה, תהא מבוססת על צריכה פרטית, השקעות של חברות וייצוא שירותים בהסתמך על המדיניות המוניטרית שמסייעת לכך. במונחי צמיחה לנפש צופה החברה צמיחה של 1.4% לשנה.

חברת הדירוג מציינת כי למרות העברת התקציב הדו-שנתי בסוף 2016 מבנה הקואליציה נותר הטרוגני, מה שיקשה על הממשלה לבצע רפורמות משמעותיות שישפרו את הפרודוקטיביות של המשק.

S&P: לא צופים שצעדי הממשלה בתחום הדיור יענו על המחסור בטווח הקרוב 

אחד האתגרים של המשק, מפרטת חברות הדירוג, הם מחירי הדיור שעלו בכ-60% מאז 2007. ניסיונות עבר של בנק ישראל לצנן את שוק הדיור על ידי העלאת שיעור הריבית הניב תוצאות מוגבלות ורק העלה את שער החליפין של השקל. הממשלה יישמה מספר צעדים כדי להגדיל את היצע הדירות כולל פינוי קרקעות וזירוז תהליכים אדמיניסטריביים בענף הבנייה שנועדו להקטין את משך הזמן הנחוץ לבניית דירות. אולם החברה מציינת כי היא לא מצפה שהצעדים של הממשלה יענו על המחסור בהיצע בטווח הקרוב.

החברה מציינת כי שיפור תשתיות, במיוחד בתחום התחבורה, יוכל להביא לשיפור בפיריון שחסר לכלכלה הישראלית. אולם חברת הדירוג צופה כי הפער בתחבורה יישמר לאור המגבלות ביכולת של הממשלה מול סקטור התחבורה.

עוד מצפה חברת הדירוג להתקדמות מוגבלת בהתמודדות עם הבעיות המבניות של המשק הישראלי, כולל שיפור בסביבה העסקית מאחר וכל צעד שנוי במחלוקת צפוי שלא לקבל את תמיכת הקואליציה. עוד מזכירה חברת הדירוג את ביטול המהלכים של הממשלה הקודמת שנועדו לעודד את המגזר החרדי להשתלב בשוק העבודה.

התממשות סיכונים ביטחוניים או המשך החריגה מהכללים הפסיקליים, כפי שעשה כחלון בשנתיים האחרונות, יכולים לפגוע בדירוג של ישראל. מצד שני, צמיחה גבוה של התוצר ואינפלציה נמוכה (שכן 40% מהחוב הממשלתי צמוד למדד המחירים) ימשיכו להקטין את היחס בין החוב לתוצר, מה שיגדיל את כרית הביטחון של המשק.

חברת הדירוג מצפה כי היחס בין החוב לתוצר עד 2020 יישמר פחות או יותר על אותו שיעור שבו הוא עומד היום, לאחר שירד בשנה החולפת מ-61.3% ל-60.6%

מבנה הממשלה והמוסדות בארץ נחשב כיעיל יחסית עם שקיפות ואמינות "מספקות". אולם הסכסוך הישראלי פלסטיני מאיים על היציבות הפוליטית והיכולת לצפות מדינות של ההנהגה הישראלית. אולם מה שמגביל את הדירוג של ישראל הוא ההתנגשויות האלימות עם הפלסטינים שלא רק גובות מחיר חברתי וכלכלי על החברה הישראלית אלא גם מסכנות את המשק הישראלי שחשוף לתגובות של הקהילה הבינלאומית. החברה גם מציינת כי שינויים במדיניות של ארה"ב עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן עלול להגדיל את הסיכונים הביטחוניים של ישראל למרות שכרגע נראה כי קיים סיכוי נמוך להתפתחות שכזו.

שר האוצר, משה כחלון, מסר בתגובה: "אשרור דירוג האשראי הוא עדות נוספת לחוסנה ויציבותה של הכלכלה הישראלית. אנחנו מסיימים שנה עם נתונים כלכליים חזקים, רמת האבטלה היא הנמוכה בכל הזמנים, יחס החוב לתוצר ירד בצורה דרמטית והגירעון נמוך מהצפוי. עם זאת הגדלנו באופן משמעותי את ההוצאות של המשרדים החברתיים והעברנו במסגרת התקציב רפורמות שיגבירו את רמת התחרותיות במשק ויסייעו להוזלת יוקר המחיה. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית בנחישות ובאחריות עם מדיניות של כלכלה חופשית ורגישות חברתית".

תגיות