גם למוסדיים יש אינטרסים וקליקות

באחרונה החלו גופים מוסדיים לקדם מינויי דח"צים בחברות שהם בעלי עניין בהן, בניסיון לצמצם את תלות הדירקטורים בבעלי השליטה ולחזק את עצמאותם. האם זהו צעד מבורך או שפשוט מחליפים בעיה אחת באחרת? החדשות הטובות הן שטוב מאוחר מאשר לעולם לא, אך החדשות הרעות הן שאמנם נוצרת מערכת חדשה — אבל היא לוקה באותן מחלות ישנות.

כתוצאה מהמגמה החדשה של המוסדיים ישאפו מעתה הדח"צים שימונו מטעמם לרצות אותם, כדי ליהנות בעתיד ממינויים נוספים. כלומר, במקום שבמרכז תשומת הלב של הדח"צים יעמדו האינטרסים של בעלי השליטה, כפי שהיה עד כה, יהיו אלה מעתה האינטרסים של המוסדיים. וסביר מאוד להניח שלמוסדיים, שמרביתם פועלים במרץ לייצר רווחים לבעלי המניות בחברות ובגופים שבמסגרתם הם פועלים, אכן יש אינטרסים.

הריכוזיות הגוברת בשוק ההון, וחלקם של המוסדיים בשוק זה ידועים ומוכרים. גם בנק ישראל התבטא בעניין הזה, ודי אם נזכור שכ־70% מהמסחר בבורסה משויכים למוסדיים ולחברות הביטוח. תיקון ההטייה הקשה של דח"צים שממונים מטעם בעלי השליטה בכאלה שיגיעו במובהק מטעם המוסדיים יהיה בבחינת מן הפח אל הפחת. שהרי גם למוסדיים יש אינטרסים, היכרויות, חברויות וקליקות משלהם, וכעת הם יהיו מחלקי המינויים ואליהם ישאו הדח"צים את עיניהם.

משחר האנושות למדנו שהכוח משחית, ולכן אם כבר מחפשים מודל בריא יותר, מן הראוי לקבוע כללים שיאפשרו ויחייבו את פתיחת הדלתות בפני דח"צים נוספים, נשים וגברים באופן שיוויוני. למשל, יש להגביל את מינויו של אדם לחברה או שתיים ולא יותר, בדומה לכללים החלים על דירקטורים בחברות הממשלתיות.

החוק מגן על הדח"צ מפני הדחות לא ראויות ומקנה לו כלי פעולה שונים להבטחת עצמאותו ואי־תלותו. הדח"צים צריכים להיות ממגוון מקורות, אנשים מקצועיים, ובשום אופן לא כאלה המסומנים כמי שהגיעו מטעמ צד זה או אחר. אם דח"צ מסומן כמייצג גוף מסוים, הרי שאינו מייצג את הציבור. אף שהמוסדיים מטפלים בכספי ציבור, הם לא מייצגים אותו בדירקטוריון.

במסגרת פאנל בנושא קידום השוויון המגדרי בדירקטוריונים, שהשתתפתי בו לאחרונה, ציינתי כי בעוד בחברות הממשלתיות נהוג שוויון מגדרי סביב שולחנות הדירקטוריונים, הרי שלחברות הציבוריות יש עוד דרך לעבור. הצלחת המהלך בחברות הממשלתיות מוסברת ברגולציה שמחייבת מינוי שוויוני באמצעות ועדה המבטיחה זאת. זהו אמצעי רגולטורי אפקטיבי שמביא לתוצאות הרצויות בזמן קצר ובאופן מוצלח. הגיעה העת להסדרת הרגולציה גם בחברות הציבוריות, תוך קביעת יעד של 50% נשים ו־50% גברים.

הסדרת הגיוון והמינויים הציבוריים הפתוחים והבלתי תלויים — לא בבעלי השליטה ולא בגופים המוסדיים — יקדמו גם את השוויון המגדרי ויביאו, כפי שמחקרים מוכיחים שוב ושוב, לתוצאות טובות יותר לחברות, תחת כללי ממשל תאגידי הוגנים ואיכותיים יותר.

הכותבת היא עורכת דין, דירקטורית בנת"ע וממייסדות עמותת כ"ן