אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גרג פופוביץ' - המנהיג שחסר לעולם הדמוקרטי צילום: איי פי

גרג פופוביץ' - המנהיג שחסר לעולם הדמוקרטי

מאמן סן אנטוניו ספרס הוא הרבה יותר ממאמן כדורסל, הוא מודל לחיקוי למנהיגים ברחבי העולם הדמוקרטי שסובל ממשבר מנהיגות נוראי

05.02.2017, 10:08 | אוריאל דסקל

באפריל ומאי 1972, בשיאה של המלחמה הקרה, נבחרת החובבנים של ארה"ב בכדורסל, יצאה ל"מסע של רצון טוב" בברית המועצות וקיימה ממשחקים נגד יריבים מקומיים בקייב, וילנה, טבילסי וטאלין. אחד מהשחקנים האמריקאי היה קצין מודיעין של חיל האוויר האמריקאי, שעשה תואר בלימודים סובייטים ודיבר רוסית שוטף. אותו שחקן היה אובססיבי בקשר להיסטוריה הרוסית והכיר לעומק את מארחיו האסטונים, הגיאורגים, הליטאים, האוקראינים והרוסים. אותו קצין גם נזכר, שנים אחרי, איך הרגיש נרדף במדינה הטוטליטרית, האויבת הגדולה של ארה"ב והעולם החופשי. "אני עדיין נזכר שלכל מקום שהלכנו, היה מישהו מהק.ג.ב שעקב אחרי" סיפר. "לא משנה לאן הלכנו. לחדר במלון, לחדר אוכל, ברחוב".

לקצין ההוא קוראים גרג פופוביץ'. "פופו" כמו שחבריו קראו לו אז. קואץ' פופ כמו שקוראים לו היום.

פופוביץ', כיום מאמן סן אנטוניו ספרס, לא הגיע כ"מרגל" לרוסיה אלא ככדורסלן. ביום-יום, שירת בחיל המודיעין של חיל האוויר. בין השאר שירת בטורקיה ועבד בחווה סודית בה התעסקו בצילומי אוויר ולווינים של ברית המועצות. פופוביץ' עדיין לא מדבר בדיוק על מה שעשה בצבא אבל כן חוזר, מדי פעם, לגבי מה למד על כדורסל בתקופתו בצבא.

"עם ההזדמנויות שקיבלתי, הנסיעות דרך הצבא, גיליתי הרבה על הכדורסל שמשוחק בכל העולם", אמר פופוביץ' לניו יורק טיימס ב-2005. "גיליתי כמה שחקנים טובים יש בכל העולם".

הבינלאומיות המפורסמת של סן אנטוניו ספרס, היא תוצאה של אותה תקופה של פופוביץ' בטורקיה ובמסעותיו בעולם. זו בינלאומיות שבמשך שנים העניקה יתרון אדיר לקבוצה מטקסס.

גרג פופוביץ גרג פופוביץ', מאמן סן אנטוניו ספרס. "עם ההזדמנויות שקיבלתי, הנסיעות דרך הצבא, גיליתי הרבה על הכדורסל שמשוחק בכל העולם" | צילום: איי פי גרג פופוביץ

ניצחון מספר 1,128

הבינלאומיות היא גם רק אלמנט "צבאי" אחד בעבודה של המאמן, שאתמול רשם את ניצחונו ה-1,128 כמאמן של ספרס (שיא למאמן בקבוצה). תפקידו הראשון בצבא היה בסיליקון ואלי, קליפורניה. הוא עבד כקצין ב-SAMSO, תוכנית החלל והטילים של חיל האוויר. שם למד הרבה על ניתוח נתונים - analytics. הוא אף פעם לא חשף מה עשה שם וגם לא ממש חשף איך הוא משתמש בניתוח נתונים מתקדמים בכדורסל ("חלק מזה מעניין, חלק מזה שטויות במיץ מיותרות" אמר) אבל אין ספק שהוא משתמש בזה. "לפעמיים הניתוח מאשר את מה שאנחנו חושבים", אמר לכתב הכדורסל, ג'ף מקדונלד מאקספרס-ניוז. "לפעמיים זה מדגיש לך משהו שלא שמת לב אליו. זה כלי אבל אנחנו לא כל היום מסתובבים ומבקשים 'תן לי את הניתוח של זה'".

פופוביץ' גם מייחס לתקופתו במודיעין גם את היכולת שלו ללמוד את היריבות. אבל לא רק ללמוד, אלא להבין. שזה הבדל משמעותי. הרי בקלות אפשר ללמוד איך קבוצה משחקת - צריך לנתח כמה משחקים בווידאו. אבל להבין איך היא מתפקדת, .ת ההיררכיה הפנימית, את העבודה של המאמן, את האישיות של השחקנים, זה הרבה יותר מסובך ודורש הרבה יותר עבודה מודיענית. זו גם מהות העבודה המודיעינית - להבין את האויב/יריב.

כנות מלאה

אבל עם כל הכבוד לתקופתו בצבא, ומה שלמד בה בקשר ליריביו, פופוביץ' הופך למנהיג הדגול שהוא בגלל היחסים הבינאישיים המצויינים שהוא מטפח בתוך הקבוצה שלו. יחסים שמתבססים על אמון וכנות.

בסדנה למאמנים של פיב"א, פופוביץ' גילה: "אצלנו בספרס, הדבר שעובד הכי טוב זו כנות ברוטלית וטוטאלית. אני לא מנסה לעשות מניפולציות על שחקנים, אני לא רוצה לעשות עליהם טריקים... אם הם עושים משהו טוב, אני אומר להם שהם עשו משהו טוב. אם הם עושים משהו לא טוב, אני אגיד להם. וצריך סטנדרטים דומים לכולם. אי אפשר להתנהג אחרת למישהו אחד בגלל שהוא דאנקן או פרקר. אפשר להתייחס לכל אחד בצורה אחרת, אבל כולם צריכים ללכת באותו השביל, ולקבל את אותם סטנדרים של כבוד". פופוביץ' גם מתייחס למילה שאין לה בדיוק תרגום לעברית - accountable. להיות מחויב לדין וחשבון, או להיות אחראי. "כנות אמיתית יכולה לעבוד רק עם accountability" הסביר. זה אלמנט שהוא מחפש אצל כל שחקניו. שחקנים שיודעים לקחת אחריות על עצמם.

היחס הזה עובד בעיקר עם אנשים שאפשר לעבוד איתם, שפופוביץ' בוחר. והוא תמיד בוחר אנשים עם "אישיות". "מבחינתנו, זה קל. אנחנו מחפשים אישיות, אבל מה בעצם זה אומר?" סיפר במסיבת עיתונאים. "אנחנו מחפשים אנשים, אמרתי את זה כבר הרבה פעמים, אנשים שהתגברו על עצמם, ואפשר לגלות את זה ממש מהר. אפשר לדבר עם מישהו במשך ארבע או חמש דקות, ולראות אם הוא חושב שהכל קשור אליו או אם הוא מבין שהוא רק חתיכה בפאזל. זה מה שאנחנו מחפשים. חוש הומור הוא גם חשוב לנו. חייבים לדעת לצחוק, חייבים לדעת לקבל בדיחה על חשבונך ולספר בדיחה על אחרים. אנחנו רוצים גם שחקנים שמרגישים בנוח עם עצמם, ושיודעים שאין להם את כל התשובות. אנחנו רוצים אנשים שמשתפים פעולה."

פופוביץ' המשיך: "אנחנו זקוקים לאנשים שיודעים להתמודד עם המידע, ולא לקחת שום דבר באופן אישי, מכיוון שבמרבית הארגונים האלה יש חלוקה ברורה. לפתע קמה חומה בין ההנהלה והמאמנים, וכולם מאשימים אחד את השני. זה הכלל ולא היוצא מהכלל. זה פשוט קורה, וזה קשור לאנשים. לכן חשוב למצוא אנשים שיש להם את כל התכונות הללו. ולכן אנחנו עושים ככל יכולתנו לחפש את זה וכשמישהו מגיע הוא מבין קולט את זה".

פופוביץ' מנהל את תוכנית הכדורסל הטובה והיציבה ביותר בארה"ב ובעולם כולו. אלוף ה-NBA חמש פעמיים, הכדורסל שלו מבוסס על פרגון, הנעת כדור וחוסר אנוכיות. לתוך המערכת הזו הוא מזרים רעיונות חדשים מדי שנה. הוא הביא עוזר מאמן מאירופה, אטורה מסינה, ומינה את עוזרת המאמן הראשונה ב-NBA, בקי האמון. הוא ליברל, בגלל שהליברליות שלו מסייעת לו להשיג יתרונות על המגרש, אבל יש לו גישה של אבא קשוח. הוא לא מקשקש, הוא לא רודף אחר כבוד. הוא מבין את התחום ברמה של גאון אבל גם מספיק אמפתי כדי לדעת איך להעביר את הידע הזה לאחרים, כאלו שלא בהכרח מבינים כמוהו. הוא מדבר בכנות. על הכל, כשהוא רוצה. הוא שונא טיפשות ושאלות טיפשיות. הוא מקדם את העובדים שלו ומאפשר להם להתפתח כאנשים וכשחקנים וכמאמנים.

זה אולי ישמע מפוצץ, אבל בעידן של משבר מנהיגות רציני בעולם הדמוקרטי, עולם שהשתלטו עליו דמגוגים חסרי אחריות ובושה, שמשקרים בשביל לקדם את האג'נדה שלהם ולא משנה מה זה עושה לאוכלוסייה, לאזרחים, פופ הוא הרבה יותר מסתם מאמן כדורסל. הוא מודל לחיקוי למנהיגים דמוקרטים.

כן, פתוח, חכם, אמפתי, יודע לדבר, יודע מתי לתת לאחרים לדבר, נאמן לעובדים שלו, יודע להשתמש בנתונים ויודע לקבל ביקורת. לו רק היה רוצה, היה יכול להיות מועמד מדהים לנשיאות ארה"ב. פרזידנט פופ, זה אפילו נשמע טוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות