מחוברים יותר ומחוברים פחות

הפער הדיגיטלי? שיתרחב

אחת הבעיות של העידן הדיגיטלי היא הפער הדיגיטלי. בניגוד למה שאנחנו אוהבים לחשוב, לכניסה לרשת יש תג מחיר. צריך מחשב או סמארטפון ראוי. וצריך חיבור רשת במהירות סבירה. ושני אלה הם עדיין מכשול לחלק ניכר מהאוכלוסייה.

החלק הזה, כמובן, הוא החלק העני של האוכלוסייה. בזמן שבני המעמד הבינוני ומעלה מדלגים קדימה, נעזרים בכישורים שהם רוכשים באמצעות חיבור לרשת, ומפתחים את היכולות שלהם להתקיים ולשגשג בעולם הדיגיטלי, ובזמן שממשלות ומוסדות אחרים מעבירים כמה שיותר מהפעילות שלהם לרשת, נשאר חלק ניכר מהאוכלוסייה מאחור. לחלקם המעבר לעידן הדיגיטלי קשה מדי בשל גילם, אבל לחלקם פשוט אין את הכסף.

כדי לנסות להתמודד עם הבעיה הזו, שבארה"ב היא חמורה יותר כי שולט בה קרטל של מספר חברות רשת שלא מתאים להן לבנות תשתית בעיירות מרוחקות או בחלקים הלא טובים של העיר, העבירה ה-FCC בימי ברק אובמה החלטה שאומרת שספקיות רשת מסוימות יורשו להתחרות על אספקת פס רחב בסבסוד ממשלתי לעניים.

בקושי שבועיים לאחר שטראמפ נכנס לתפקיד, ביטל נציב ה-FCC שמינה את ההחלטה הזו. מי שחשב שיוכל לקבל סיוע ליציאה מהעוני באמצעות פס רחב מסובסד, שישכח מזה. בממשל טראמפ קוראים לסיוע כזה "רגולציה".

לפני מספר שבועות, הודיע ה-FCC שחברות הטלפוניה ורייזון ו-AT&T דפקו את המשתמשים בכך שהם לא כללו את תוכן הווידיאו שלהן-עצמן במכסת התוכן של המשתמשים, ובכך קידמו את התוכן שלהן על חשבון תוכן של חברות אחרות. בסוף השבוע ביטל ה-FCC של טראמפ את ההחלטה והודיע שהכל תקין, ובכך נעץ עוד מסמר בארון הקבורה של נייטרליות הרשת.

סימן שאתה טרול

כלי פשוט יחסית מאפשר למשתמש עם הבנה בפייתון להתממשק עם ה-API של טוויטר ולשאוב ממנו נתונים על משתמשים אחרים, כמו תדירות הציוץ שלהם. בארס טכניקה החליטו, בעידן הנוכחי שבו ציוצים הם כלי פוליטי ומדיני, להריץ כמה בדיקות.

התוצאה המעניינת היא דווקא ביחס לטרולים המכונים ביצים - חשבונות של משתמשים ללא תמונת פרופיל. מסתבר שאם אתה מצייץ יותר מ-500 פעמים ביום, זה סימן מובהק לכך שאתה טרול, או בוט, או שילוב של השניים. טרולים גם נוטים להסוות את המיקום שלהם. חלק ניכר מהציוצים שלהם הם למעשה ציוצים מחדש של אנשים אחרים, והם פועלים בהבזקים: יורים מטח של ציוצים בשעות קבועות מראש – ככל הנראה, השעות שבהם המתכנתים שלהם מעריכים שתהיה לציוצים השפעה מקסימלית.

דולנד טראמפ, לעומת זאת, צייץ בממוצע כתשע פעמים ביום מאז יולי, כאשר ממוצע הציוצים שלו ירד משמעותית מאז בחירתו. הוא קידם, כפי שניתן לצפות, לא מעט מהציוצים של אנשי הקמפיין שלו. כ-40% מהציוצים של טראמפ עדיין מגיעים ממכשיר האנדרואיד שלו, שנמצא ככל הנראה בחזקתו האישית (רוב הזמן), בעוד שהשאר מגיעים ממכשיר אייפון או אייפד. אם אתם רואים ציוץ שנראה שפוי באופן חשוד, הוא מגיע ככל הנראה מהאייפון של טראמפ, שמוחזק על ידי הצוות שלו. אם זו ציוץ שגורם למדינה זרה כלשהי להתעורר בבעתה – בסוף השבוע הגיע תורה של פולין, אחרי שיועציו של טראמפ ביקשו מסוכנויות המודיעין לקבל מידע על פלישות של פולין לבלארוס, מה שלא קרה – זה כנראה מגיע ישירות מטראמפ. הלו, המוסד? אנחנו עושים לכם פה את העבודה.

מי שומר על המחשבים?

ההיסטוריון תוקידידס ציין שבני אדם מעדיפים להיקרא נבלים מאשר טיפשים; הנבל נתפס כערמומי וכחכם, והטיפש – גם אם הוא ישר – נתפס כנחות יותר. בשקט מסוים, נפרץ בשבוע שעבר גבול אתי: מחשב ניצח בטורניר פוקר, כאשר אחת התכונות המכריעות היתה שהמחשב ידע לרמות בני אדם יותר משבני אדם ידעו לרמות אותו.

כלומר, מישהו בנה מחשב שיודע לרמות בני אדם ושבני אדם – אפילו אלה שמלאכתם בכך – מתקשים לזהות את השקרים שלו. המחשב, ליברטוס, בינתיים עושה את זה רק במשחקי פוקר.

מה יקרה כשילמדו אותו להיות ברוקר? מתווך? דיפלומט? תוך כמה זמן, מחשבים יהפכו ליועצים פוליטיים שההונאה היא אמנותם? מה יקרה כשמישהו יחליט – וקיבלו כבר החלטות מטומטמות יותר – שמה שהעולם צריך הוא מחשב ערמומי שמנהל את מדיניות הגרעין?

מה יקרה כשהמחשב יחליט להונות את בוניו, אולי מתוך התפיסה שכך יוכל לבצע את המשימה שהוטלה עליו טוב יותר? האם אנחנו עומדים בפני עתיד שבו, כפי שהזהיר סטיבן הוקינג, התבונה המלאכותית תהיה ההישג המזהיר ביותר של המין האנושי – וגם האחרון שלו? מי משגיח על המתכנתים של הדבר הזה?

קצרצרים

1. מנכ"ל אובר, טראוויס קלניק, הודיע בסוף השבוע על התפטרותו מצוות הייעוץ הכלכלי לנשיא טראמפ, לאחר שהבין באיחור שהשת"פ של אובר עם ממשל טראמפ

גורם לה נזק תדמיתי וכלכלי ניכר. יומיים קודם לכן נשאל קלניק בישיבת עובדים מדוע בעצם הוא ממשיך לייעץ לממשל טראמפ. 200 איש מחקו עד כה את האפליקציה של אובר ממכשיריהם, היא נתפסה כבת ברית של הממשל, והנהגים שלה – שחלק ניכר מהם הם מהגרים – הביעו גם הם חוסר אמון בחברה. עובדי החברה התלוננו שהם סובלים מסטיגמה חברתית בשל עבודתם באובר.

 

2. ביום שישי, קרסו כחמישית מהאתרים שמחוברים לרשת האפלה, שמופעלים באמצעות שירות ההוסטנג Freedom Hosting II. הקריסה היתה תוצאה של התקפת סייבר. ההאקר האחראי, שמטבע הדברים שומר על אנונימיות, טען באזני Motherboard כי זו פעולת ההאקינג הראשונה שלו, ובהתחלה הוא בסך הכל לקח גישת קריאה בלבד לשרתים של החברה. לאחר שגילה שבעצם, יש שם המון פורנו ילדים – האם הוא חשב שימצא שם את כל כתבי פרוסט? – ושלאתרים האלה יש יותר מקום אכסון מאתרים אחרים, החליט להפיל את השרתים. לדבריו זה היה פשוט למדי. לא בטוח שהממשלה האמריקאית מאושרת: חלק ניכר מפעולות העוקץ שלה נגד מפיצי פורנו ילדים התבצעו דרך שרתי פרידום הוסטינג.

3. בטוקיו נערכים לקראת האולימפיאדה, שתיערך שם עוד שלוש שנים וחצי, ובין השאר הודיעו שכל המדליות שיינתנו בה יוכנו מטלפונים ממוחזרים. בבואכם להפטר מהטלפון הישן שלכם, זכרו שהוא מכיל כמות מחרידה של חומרים מסוכנים לסביבה ושיש לטפל בו בהתאם. כמעט כל סמארטפון מכיל כמות זעירה של זהב וכסף, ומאחר ומיליונים מהגרוטאות יעברו מחזור עד האולימפיאדה, נראה שיהיה די מתכות יקרות לכולם כדי לקבוע שיא אולימפי במחזור. בכוונת המארגנים להציב 2,400 תחנות איסוף של סמארטפונים ישנים ברחבי יפן. עוד לא ברור אם ממשל טראמפ יחרים את האולימפיאדה בשל כך.

4. משחק מקוון חדש מזמין את המשתמשים לסטור לנאצים. המשחק, כמובן, מתבסס על התקרית שבה הכניס גיבור עממי כלשהו סנוקרת בשידור חי לפרצוף של ריצ'רד ספנסר, הנאו-נאצי שמיתג מחדש את התנועה כ"אלט רייט" . במשחק אתה יכול לחבוט בפרצופו של ספנסר, כמו גם בפרצופו של מילו יאנופלוס וגם, בהופעת אורח, באב הרוחני שלהם אדולף היטלר. צריך לומר שאת המסורת של אגרוף בפרצוף של היטלר ייסד גיבור הקומיקס קפטן אמריקה ב-1940 – שנה לפני כניסתה של ארה"ב למלחמה ובאמצעו של התקף בדלנות יוצא דופן. יוצרי המשחק ממשיכים כאן מסורת מפוארת.