אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך נראים יחסי העבודה בבית הדין לעבודה צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

כך נראים יחסי העבודה בבית הדין לעבודה

קלדנית נפצעה בתאונת עבודה, והציגה מסמכים שיש להעבירה לתפקיד מזכירה. בהנהלת בתי המשפט התעקשו שהיא כשירה להקליד פסקי דין, ואת בקשתה לצו מניעה הפכו בדרך לא דרך לחסויה. השופט נענה לבקשה וגם הסיר את החיסיון

06.02.2017, 18:04 | ענת רואה

בתי הדין לעבודה בישראל הם הסמכות לדון ולהכריע בסכסוכים בין עובדים למעסיקים ולקבוע נורמות התנהגות בתחום של יחסי עבודה, אלא שמתברר כי יחסי העובד־מעביד בהם טעונים שיפור. ל"כלכליסט" נודע כי הנהלת בתי המשפט דרשה מעובדת בבית הדין לעבודה בתל אביב להמשיך בביצוע מטלות שאינן הולמות את מצבה הרפואי, לאחר שנפצעה בתאונת עבודה ונקבעה לה נכות — ויותר מזה: בדרך לא דרך הפכה את תביעתה לחסויה.

קראו עוד בכלכליסט

העובדת בתיה אשכנזי הועסקה 18 שנה כקלדנית, נפצעה בתאונת עבודה והציגה מסמכים רפואיים שיש להעעבירה לתפקיד מזכירה. תחת זאת, הנהלת בתי המשפט הטילה עליה להקליד פסקי דין והחלטות. בקשתה לצו מניעה התקבלה בהסכמה על ידי בית הדין לעבודה בירושלים, והיא זכתה בהוצאות משפט של 1,500 שקל.

אך בכך לא מתמצה הסיפור. יומיים לאחר שהוגשה בקשת הקלדנית לצו מניעה נגד הנהלת בתי המשפט, יד נעלמה הפכה את התיק לחסוי. מדובר בצעד חריג ומוזר ביותר, שהרי לא הוטל על התיק צו איסור פרסום ולא היתה כל עילה חוקית להסתירו מהציבור. דוברת בתי המשפט טענה כי מדובר בטעות בתום לב, אך מכלול הנסיבות וזהות המעורבים בתיק מעוררים את התהייה אם למישהו בהנהלת בתי המשפט היה אינטרס להצניע את הפרשה.

בית המשפט האזורי לעבודה בתל אביב. "אין־ספור הוראות בלתי חוקיות", צילום: אוראל כהן בית המשפט האזורי לעבודה בתל אביב. "אין־ספור הוראות בלתי חוקיות" | צילום: אוראל כהן בית המשפט האזורי לעבודה בתל אביב. "אין־ספור הוראות בלתי חוקיות", צילום: אוראל כהן

מחטף דרך המחשב

את הבקשה הדחופה לצו מניעה הגישה אשכנזי לפני מספר שבועות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, היכן שהיא מועסקת, אך בשל היכרותה עם השופטים היא ביקשה להעבירה למחוז שיפוט אחר. הבקשה הזו נותבה לנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אפרת לקסר. ב־18 בינואר הורתה לקסר להעביר את התיק לנשיא בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, השופט יגאל פליטמן, שיקבע את מקום השיפוט. בשלב זה התיק טרם היה חסוי. באותו יום מסר הנשיא פליטמן החלטה להעביר התיק לירושלים, והפעם הופיע על החלטתו הכיתוב "דלתיים סגורות", כלומר במעבר מתל אביב לירושלים מישהו נכנס לתיק במחשב והפך אותו לחסוי.

ובחזרה לבקשה: אשכנזי ביקשה, באמצעות עו"ד חני דקל־אלבז, להורות להנהלת בתי המשפט "לחדול לתת הוראות והנחיות בניגוד לקביעות הוועדות הרפואיות של עובדי המדינה" ולפסוק לה פיצויים. לטענתה, ביוני 2014 היא נפגעה בתאונת עבודה ונותרה לה נכות רפואית לצמיתות. ועדה רפואית של עובדי המדינה החליטה באוגוסט 2016 כי במשך שנה יש להעסיקה בתפקיד מזכירה בלבד ולא קלדנית.

לדבריה, בשנה האחרונה ניתנו לה "אין־ספור הוראות בלתי חוקיות" מטעם הנהלת בתי המשפט, למרות המסמכים הרפואיים שהורו לה להימנע מקלדנות. בתביעה נטען כי הקלדנית היא עובדת מוגבלת, אך הנהלת בתי המשפט מסרבת לספק לה מקום עבודה. עוד נטען כי נודע לה במפתיע משיחה טלפונית עם משרד הבריאות כי הנהלת בתי המשפט הגישה ערר על החלטת הוועדה הרפואית בלי לידע אותה או לשלוח לה העתק.

בתגובה לבקשה טענה הנהלת בתי המשפט כי היא פועלת בהתאם להחלטת הוועדות הרפואיות וכי הקלדנית מבצעת עבודות מזכירותיות של הדפסה קלה בלבד ושהיא לא משמשת כקלדנית בדיונים. לפי הנטען, בין הקלדנית לבין הנהלת בתי המשפט התגלעו חילוקי דעות בדבר פרשנות ההחלטה. הנהלת בתי המשפט סברה שעל הקלדנית לבצע את כל העבודות הדרושות לעבודתה התקנית תוך התייחסות למצבה המצריך שיקום, ולרבות היעדרויות, והעובדת סברה כי עליה לשמש כמזכירה ולהימנע מכל עבודת קלדנות.

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה אפרת לקסר. במעבר מתל אביב לירושלים התיק הפך לחסוי נשיאת בית הדין האזורי לעבודה אפרת לקסר. במעבר מתל אביב לירושלים התיק הפך לחסוי נשיאת בית הדין האזורי לעבודה אפרת לקסר. במעבר מתל אביב לירושלים התיק הפך לחסוי

בהמשך מבקשת הנהלת בתי המשפט להבהיר כי יש הבדל מהותי בין עבודתה של מזכירת בית משפט לבין עבודת קלדנית, כאשר בכדי לעבוד כמזכירת בית משפט יש לעבור הליך מכרזי ולעמוד בתנאי סף כגון ניסיון וכן דרישות נוספות למשל היכרות עם סדרי דין. עוד נטען כי מערכת בתי המשפט נמצאת במצוקת קלדניות, וההימנעות מעבודות הקלדה "מטילה נטל רב על המערכת ועל יתר הקלדניות הנאלצות למלא אחר חסר זה".

עוד נטען כי תפקיד מזכירת בית משפט דורש הכשרה וידע מקצועי רב וממילא אין תקן פנוי למשרה. על התגובה חתומה עו"ד ענבל וילנר מפרקליטות מחוז ירושלים.

ההנהלה: "טעות אנוש"

ב־1 בפברואר התקיים דיון בבקשה בפני הרכב בראשות השופט דניאל גולדברג, ועו"ד דקל אלבז ביקשה להסיר את החיסיון. החיסיון אכן הוסר, ובדיון הוסכם שתיערך פניית הבהרה לוועדה הרפואית בשאלה אם הקלדת פסקי דין מותרת, ועד למתן תשובה תועסק העובדת בעבודות שאינן כוללות הקלדת פסקי דין.

בהמשך היום מסר ההרכב החלטה שנתנה תוקף פסק דין להסכמות וכן הכריעה בסוגית ההוצאות ושם נפסקו לטובת העובדת 1,500 שקל. בפסק הדין נכתב כי בית הדין החליט להיעתר לבקשת המבקשת, וזאת מבלי להביע דעה האם מותר או אסור להעסיקה בהקלדת פסקי דין. בית הדין קיבל את עמדת העובדת שהיתה הצדקה להגשת הבקשה והוא פסק לטובתה הוצאות.

מדוברת מערכת בתי המשפט נמסר: "בשל טעות אנוש סווג התיק בפתיחתו כחסוי לציבור, ובתוך פרק זמן קצר שונה הסיווג והתיק נפתח לעיון הציבור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות