"בנקים מזלזלים בהגנה על הציבור"

שופט בית משפט השלום בתל אביב עדי הדר מתריע מפני יחס מזלזל של הבנקים בבית המשפט. את מורת רוחו מהתנהלות בנק אוצר החייל ביטא בפסק דין שהעביר למנהל בתי המשפט כדי שישקול את הבאתו לפני המפקח על הבנקים, וזאת "נוכח התרשמות בית המשפט כי "עמדת המשיבה (הבנק – מ.ג.) בתיק זה משקפת גם עמדת בנקים נוספים, ויש בכך התחמקות של חלק מהבנקים ממילוי חובתם הציבורית להגן באופן נאות על הציבור מפני מפזרי צ'קים".

בפסק הדין דחה הדר ערעור של חברת הבנייה ינקילביץ ו.פלור נגד הבנק על שלא כיבד 15 צ'קים שלה בגלל חריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לה, 35,000 שקל. הדר דחה את הערעור לא לפני שנאלץ לחקור בעצמו את נציגי החברה, משימה שהבנק עצמו השתמט ממנה לאחר ששלח לדיונים מנהל סניף ולא עורך דין.

לביקורת של השופט הדר כלפי החברה נוספה גם ביקורת קשה כלפי הבנק, ששלח לדיון מנהל סניף ולא עורך דין. לפי חוק צ'קים ללא כיסוי, הפקדת עשרה צ'קים ללא כיסוי מובילה להגבלת חשבון. החברה טענה בתחילה שהבנק הפר כלפיה הסכם שמאפשר לה לפרוץ את מסגרת האשראי, אבל במהלך הדיון זנחה טענה זו לגבי תשעה צ'קים, ולגבי שישה טענה שאין מדובר ב"אשמתה", אלא הם הופקדו בטעות בידי מי שקיבל אותם ממנה. במצב כזה הציפייה מהבנק היא לנהל חקירה ולהפריך את טענת הטעות כדי להגביל את החשבון, ובכך להגן על האינטרס הציבורי מפני הפקדת צ'קים ללא כיסוי. ואכן זו היתה מגמת הבנק בטענות בכתב שהגיש באמצעות עורך דין.  בהחלט היה מקום לפקפק בטענת החברה, שלפיה שישה אנשים שונים הפקידו בטעות. ולמה שישה? כי אז הבנק נותר עם תשעה צ'קים שמאפשרים לו למלט את החברה מההגבלה שמחויבת כשעשרה צ'קים מסורבים.

השופט עדי הדר

אלא שלדיון הופיע מנהל הסניף ולא עורך דין. "אין לבית המשפט טענה כלפי מנהל הסניף מר צרפתי, שאינו עורך דין", כתב השופט, "לכן אין להתפלא שהסכים להצעת המערערת 'לא להתנגד' לגריעת צ'קים ללא בסיס בדין, ובניגוד לתגובת המשיבה (הבנק) שכנראה נוסחה על ידי עורך דין, וזאת בתמורה לזניחת טענותיה החמורות של המערערת (חברת הבנייה) נגד המשיבה". כלומר המנהל "שיתף פעולה" עם התרגיל של החברה בכך שקיבל את טענת הטעות שאיפשרה לחברה לרדת אל מתחת לעשרת הצ'קים.

השופט היה יכול להסתפק בכך ולהכשיר את ההסכמה, אולם החליט לרדת לזירה, לחקור בעצמו את נציגי החברה ולדחות את ערעורה. "מכיוון שהבנק זנח את חובתו להגן על הציבור על פי מצוות המחוקק, הן על ידי אי שליחת עורך דין והן על ידי אי התנגדות לגריעת שישה צ'קים בתמורה לזניחת הטענות החמורות של המערערת כלפי הבנק, בית המשפט נאלץ לחקור בעצמו את המערערת כדי להגן על עניינו של הציבור", כתב הדר.

השופט נסמך על שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, ש"עמד במאמרו על החשש כי הבנק יפעל באופן נרפה". זאת מכיוון שלדברי עמית "הבנק אינו מתוגמל על הופעתו בבית המשפט כמשיב". לכן, מאחר שלבנקים אין עניין להיאבק כשלא צומחת להם תועלת ישירה מכך, במקרה הנדון נשלח מנהל הסניף כדי להתפשר במקרה הפרטי על חשבון האינטרס הציבורי. הדר קבע ש"אין זה הערעור הראשון בפני בית משפט שבו מי מהבנקים מחליט לא להיות מיוצג בדיון שמחייב הבנה בסדרי דין וקיום חקירה על ידי עורך דין, כאשר המערער מיוצג על ידי עורך דין. לכן בית המשפט מוצא לנכון להביע הסתייגותו מהתנהלות זו, ככל שתקנה לה אחיזה".