סגנית הממונה על התקציבים: "הבחירות בהסתדרות יהיו בעוכרינו"
יעל מבורך התייחסה בכנס של מידרוג לניסיון הצפוי של יו"ר ההסתדרות ניסנקורן לצבור תמיכה לקראת הבחירות גם במחיר של שביתות; ירום אריאב: "הדרג הפוליטי יכול להציע הצעות הזויות כשאין דרג מקצועי עם עמוד שדרה, והאזרחים נפגעים"
סגנית הממונה על התקציבים, יעל מבורך, חוששת מההשלכות הבחירות הצפויות בהסתדרות על המשק: "אני חושבת שתחרות זה טוב. התחרות בנושא ההסתדרות תהיה בעוכרינו". מבורך אמרה את הדברים בפאנל בכנס פורום שוק החוב של מידרוג.
קראו עוד בכלכליסט
החשש במשרדי הממשלה הוא כי הניסיון של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לצבור תמיכה לקראת הבחירות, יביא ליצירת מאבקים חדשים ושביתות שיפגעו במשק אך יחזקו את מעמדו.
מבורך התייחסה לשנתיים הבאות, שבהן לא יאושר אף תקציב כאתגר משמעותי. לדבריה "לממשלה אין יכולת לקבל החלטות חדשות בלי שהיא מאזנת אותן למרות כל המצב הפוליטי שמלווה אותנו. אנחנו בשעת מבחן. אולם אם הדברים ימשיכו להתנהג כמו שאנחנו רואים במספרים, לישראל יש יכולת לעמוד בכללים הפיסקליים שלה עד 2020, בלי גידולים חריגים בהוצאה".
מבורך ציינה כי "אנחנו באגף תקציבים מתכננים לנצל את השנתיים האלה לקדם מספר רפורמות מבניות, יש לנו כמה הזדמנויות לעשות את זה, מבחינת תמיכה פוליטית. למשל תוכנית לאשראי קמעונאי. יש לנו אתגר משקי איך לחבר את מקורות האשראי לצורכי המשק, כמובן גם חברת חשמל. אני חושבת שיש דברים שיש נכונות לקדם אותם וצריך להשתמש בשנתיים האלה".
מנכ"ל מידרוג, ערן היימר, אמר בכנס כי "האבטלה נמוכה מתמיד, שער מטבע חזק, הצמיחה טובה יותר מרוב מדינות העולם, יש צורך להדביק פערים במקומות אחרים, יותר מסובכים אולי. הפיריון שלנו שבאופן עקבי נמוך יותר מהעולם. הרבה מאד דברים שקשה מאד להשיג ודורשים תוכניות ארוכות טווח עם יעדים ברורים. יש פערים בחינוך, בתשתיות, בבריאות, אפקטיביות המשלה, דברים שנורא קשה לעשות ולשפר". מנגד, היימר האשים כי "הכלכלה - ממשרד האוצר ועד אחרון הכתבים - כולם מתעסקים בנושא אחד, מחירי הנדל"ן. זה לא חזות הכל, צריך לעשות שיח אחר. הבעיה של הנדל"ן היא בעיה לוקלית זמנית, שנובעת מהרבה דברים, כמו שערי הריבית. כמו שמחירי הנדלן שלנו עלו כך היה גם במדינות אחרות אז לא הכל זה רשות מקרקעי ישראל".
"בישראל יש ירידה באי שוויון ובעוני בשנים האחרונות"
הכלכלן הראשי לשעבר באוצר, מיכאל שראל, אמר בכנס כי "אומרים המצב מקרו טוב אך החברתי על הפנים - יש אי שוויון, משבר דיור וכו'. כל הדברים האלה לא נכונים. מבחינה עובדתית יש בישראל ירידה באי שוויון ובשיעורי העוני בשנים האחרונות. אי שוויון בשוק העבודה יורד כבר 10 שנים. פיפות הדיור יורדת. כשמדברים על משבר דיור- הצפיפות יורדת בעשור האחרון- יש יותר חדרים לנפש, יותר מטרים לנפש, יש ירידה בעלות המשכנתאות, יש ירידה באבטלה, המצב טוב יש ביקושים ומחירי הדירות עולים".
ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ביקר את אגף התקציבים ואמר כי "בין הדרג המקצועי לפוליטי יש שיווי משקל. היינו בתקופות שהיה מושג של כלכלת בחירות בשנות ה-80, חלוקת טלוויזיות צבעוניות וחרוזים לילידים. ממשלות ישראל השכילו שחייבים לשמור על אחריות תקציבית כזוג של דרך חיים. כפוליטיקאי אתה נוקט מדיניות חסרת אחריות. משמעת תקציבית כדרך חיים ולא משנה באיזו מפלגה. בקטע הזה משהו מתערער כי זה לא רק העניין הפיסקאלי. הדרג הפוליטי יכול להציע הצעות הזויות כמו מע"מ אפס או מס דירה שלישית, בלי דרג מקצועי עם עמוד שדרה, ובסופו של דבר זה פוגע באזרחים. אני מאוד חושש שאנחנו חוזרים אחורה".
הכלכלנים ביקרו את רכישות המט"ח של בנק ישראל. לדברי שראל "ב-2009 רכישת מט"ח הייתה צעד חכם, מה המשמעות הייתה אז? יש משבר עולמי, הייצוא נפגע בצורה קשה. נאפשר מרחב לייצוא כדי שתעשיות לא יצטרכו להסגר, כי אז יהיה קשה להקים אותן מחדש. אתה לא יכול לנצח לתמוך בייצוא, אתה משפר את מאזן התשלומים שמחזק את השקל ככל שתתמוך יותר בייצוא, השקל יתחזק, אי אפשר לשלוט בזה. יש טעם לנקוט באמצעים זמניים כדי לסייע, אין טעם לנקוט באמצעים זמניים באופן פרמננטי. אי אפשר באופן פרמננטי להוריד את השקל.
"אם יש מועד אחד שבו זה אופטימלי להוריד את התמיכה זה עכשיו. האבטלה היא 4 ומשהו אחוזים. הרבה יותר קל מבכל מועד אחר בעתיד. "
מבורך הסכימה עם שראל ואמרה "מעבר לנתוני שוק העבודה גם נתוני הצמיחה, לפיהם אנחנו באזור ה-3% מציגים שנים טובות, ואלה עוד תנאים שמראים כי נכון אולי להפסיק עם המדיניות הזמנית של רכישת הדולרים. " מבורך הוסיפה כי " המדיניות הזו מטילה אחריות גדולה על המדיניות הפיסקלית שהיא למעשה הכלי היחידי שנשאר לטיפול במשבר כלכלי", סיכם שראל.
תגובה אחת לכתיבת תגובה