אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרם עננים: גורו האפייה שפיתחה את ה"סקיי קייקס" צילום: אוראל כהן

קרם עננים: גורו האפייה שפיתחה את ה"סקיי קייקס"

לייזה תובל פיתחה לאחרונה את הסקיי־קייק — עוגה גבוהה ומשונה שהכנתה לוקחת יומיים. בראיון היא מסבירה איך לימדה את עצמה לאפות בבית לוינשטיין ולמה היא לא מוכרת את המאפים שלה בשום מקום: "אם ארצה למכור את הסקיי־קייקס, יהיו להן מחירים מטורפים"

07.02.2017, 08:38 | רעות ברנע

שלוש פעמים בשבוע מתאספות בסטודיו של לייזה תובל בגבעת שמואל נשים מכל הארץ ומדי פעם גם גברים, שרוצים ללמוד לבשל ולאפות. במשך חמש עד שש שעות הם עמלים במטבח, בעוד תובל מסבירה ומדגימה מא' עד ת'. “אני רוצה שהמשתתפים ייצאו מכאן ויבינו את השמרים. יבינו את המקרונים", היא אומרת, "ולכן אני ממצה נושא עד תומו בסדנה אחת. יש סדנאות של אוכל איטלקי וסושי, אבל ההתמחות שלי היא בעוגות ועוגיות".

תובל (35), נשואה ואם לארבעה, היא בולדוזר של עבודה וכריזמה. היא חיה בגבעת שמואל בבית שמשמש גם כסטודיו שבו היא מבשלת, אופה ומעבירה את הסדנאות. הבית יפה ומעוצב, כמו הקינוחים שלה — שנראים כאילו נלקחו מהבוטיקים היוקרתיים ביותר בפריז.

הפיתוח האחרון של תובל הוא הסקיי־קייקס ("עוגות שמים") — עוגות שנוסקות לגובה של 30 ס"מ (גובה עוגה מעוצבת ממוצעת הוא כ־10 ס"מ). "במשך חצי שנה חקרתי קונדיטור גדול מאוד מאוסטרליה שנתן לי את הכיוון", היא מספרת, “אבל אני העצמתי את זה ברמות מטורפות. אף אחד בעולם לא עושה היום סקיי־קייקס, זה מותג שלי.

תובל והסקיי־קייקס. "אף אחד בעולם לא עושה עוגות כאלה. הן קצת מייצגות אותי", צילום: אוראל כהן תובל והסקיי־קייקס. "אף אחד בעולם לא עושה עוגות כאלה. הן קצת מייצגות אותי" | צילום: אוראל כהן תובל והסקיי־קייקס. "אף אחד בעולם לא עושה עוגות כאלה. הן קצת מייצגות אותי", צילום: אוראל כהן

"התהליך מתחיל באפייה של עוגה בתוך רינג של 25 ס"מ שיש מפעל שמייצר במיוחד עבורי. אחרי האפייה ממלאים את העוגה בחמש שכבות של קרם, ואז עוטפים אותה. העיטוף, התחפושת של העוגה, הוא החלק הקשה. זו דקורציה שמורכבת מקצפת, שהיא הבסיס, יחד עם אלמנטים כמו שוקולד מטומפרר , מרנגים חרוכים, קישוטי איזומלט (תחליף סוכר) ועוד. זה טוויסט מאוד רציני לעולם של הזילוף שאנחנו מכירים. לא מזלפים את העוגה אלא ‘מלבישים’ אותה בטכניקות שונות מעולם הקונדיטוריה. העבודה על כל עוגה כזו לוקחת בערך יומיים והן קצת מייצגות אותי כי הן אף פעם לא נראות אותו הדבר. אני בן אדם מאוד צבעוני, מאוד היפר־אקטיבי”.

אל הבישול והאפייה הגיעה בדרך לא שגרתית. "אחרי השירות הצבאי עשיתי מכינה למשפטים וכבר ראיתי את עצמי עורכת דין", היא מספרת. "ואז עברתי תאונת דרכים ושכבתי בבית לוינשטיין. יום אחד חיפשתי בגוגל איך להכין עוגה בלי בצק סוכר, וגיליתי את ה'רויאל אייסינג' — טכניקה לקישוט וציפוי עוגיות ועוגות. מצאתי את עצמי יושבת עד אמצע הלילה כדי לצייר על עוגיות. זה היה הריפוי שלי. כשנסחפתי לתוך העשייה, הכאב נעלם".

הכל התחיל מפחזנית

 

אבל לקח עוד זמן רב עד שהחיבה לקינוחים הפכה למקצוע. "עד הילד השלישי זה היה בגדר תחביב", היא מספרת. "יום אחד הגשתי פחזניות שהכנתי למדריכת התפתחות של בני, והיא הציעה שנעשה בארטר — היא תדריך אותו ובתמורה אלמד אותה להכין כאלה. זה מה שעורר אצלי את הרצון להתחיל להעביר סדנאות בישול. בהתחלה לימדתי אמהות איך להכין אוכל ביתי, והיצירות שלי נשארו בחדרי חדרים. במקביל, הבנתי שאני אוהבת ללמוד בעצמי. אני אוטודידקטית. אני נכנסת לאינטרנט, צופה בסרטונים ומבינה מהר מאוד. לאט לאט זה הפך לעסק”.

תובל עם סקיי־קייק בסטודיו שלה. "שפים שמלמדים בבתי הספר הגבוהים לבישול לא יודעים לעשות את מה שאני עושה", צילום: אוראל כהן תובל עם סקיי־קייק בסטודיו שלה. "שפים שמלמדים בבתי הספר הגבוהים לבישול לא יודעים לעשות את מה שאני עושה" | צילום: אוראל כהן תובל עם סקיי־קייק בסטודיו שלה. "שפים שמלמדים בבתי הספר הגבוהים לבישול לא יודעים לעשות את מה שאני עושה", צילום: אוראל כהן

 

1,200 שקל למפגש

 

את הטכניקה המיוחדת לסקיי־קייקס מלמדת תובל זה חודש בסדנה חדשה שפיתחה. בניגוד לסדנאות האחרות שלה, היא מסבירה, לסדנה הזו חייבים להגיע עם רקע בטכניקה של עיטוף עוגות. "זו סדנה ייחודית שאין אף אחד אחר שעושה אותה בארץ, והיא מיועדת לאנשי מקצוע ולמי שיש לו ידע. אני לא רוצה להוציא מכאן נשים מתוסכלות, אלא רוצה כאלה שיידעו לקחת את הידע ולעבוד בזה. הסדנה הזו גם יקרה הרבה יותר — כל סדנה חד־פעמית אצלי עולה 650 שקל, סדנת הסקיי־קייקס עולה 2,400 שקל לשני מפגשים".

את המאפים שלה לא תוכלו לקנות בשום מקום. "בהתחלה מכרתי עוגות ועוגיות, ומהר מאוד הבנתי שאני לא אוהבת את זה. אני מתחברת למקום של ללמד. לא מעניין אותי להיות מסחרית", היא טוענת, "יש לי גם המון הצעות לשיתופי פעולה וזה פחות רלבנטי לי".

 

אז לאן הולכים כל המתוקים?

"למשפחה, חברים, ימי הולדת".

תובל לא ממעיטה ביכולותיה: "מה שאני עושה היום — הרבה שפים שמלמדים בבתי הספר הגבוהים לבישול לא יודעים לעשות", היא טוענת. אבל ייאמר לזכותה שנראה שלדברים שלה יש גיבוי: דף הפייסבוק שלה עמוס ביקורות אוהדות, ולסרטוני ההדרכה שלה (עם שמות כמו "עיטוף עוגה במרקם הכי חלק שיש") יש עשרות אלפי צפיות מלוות במחמאות ודיונים לוהטים בנושאים כמו בקבוקוני זילוף וצימקאו.

קינוחים כל כך יפים נוטים לרוב להיות לא טעימים במיוחד. אבל לא זה המצב אצל תובל. את הסקיי־קייקס אמנם לא טעמנו, אבל אם להסתמך על העוגיות, הפחזניות והמקרונים שכן טעמנו — היופי ממש לא פוגם בטעם. הטעמים מדויקים ועדינים, לא מפוצצים במתוק יתר על המידה, וקצת קשה להאמין שהוכנו בבית פרטי בגבעת שמואל.

הסטודיו שלה עמוס יצירות — מעוגיות מצוירות קטנות ועד הסקיי־קייקס הגרנדיוזיות. "בכל פעם שאני מעלה תמונה, אני מקבלת עשרות פניות מאנשים שרוצים לקנות את המוצרים", היא טוענת, "ובכל פעם מחדש אני מתנצלת ומסבירה שהם לא למכירה. אם ארצה למכור את הסקיי־קייקס, למשל, יהיו להן מחירים מטורפים. אלה עוגות שמתחילות מ־1,300 שקל. אם מישהו רוצה לקנות, אני בדרך כלל מפנה אותו למישהי שלמדה אצלי או לקולגות שאני מעריכה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות