אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביה"ד לעבודה: חזות אסייתית אינה עילה למעקב אחרי עובדים זרים הנחשדים בעבודה ללא היתר צילום: יונתן בורק

ביה"ד לעבודה: חזות אסייתית אינה עילה למעקב אחרי עובדים זרים הנחשדים בעבודה ללא היתר

השופט ספיבק זיכה זוג שהודה והורשע בעבירה של העסקת עובדת זרה ללא היתר, משום שחוקרי משרד הכלכלה החלו לעקוב אחריה רק בשל היותה בעלת מראה אסייתי

07.02.2017, 08:19 | נעמי צורף

השבוע זיכה השופט דורי ספיבק זוג נאשמים שהודו והורשעו בעבירה של העסקת עובדת זרה ללא היתר עבודה, מכיוון שחוקרי משרד הכלכלה החלו לעקוב אחריה רק בשל היותה בעלת "חזות אסייתית" ומבלי שום מידע מודיעני.

קראו עוד בכלכליסט

"אזכיר את המובן מאליו", כתב השופט בהחלטתו, "והוא שיש במדינת ישראל אזרחים לא מעטים שהם בעלי "חזות אסייאתית", זרים לא מעטים בעלי "חזות אסייאתית" שהם בעלי אשרות עבודה השונים בישראל כדין וגם תיירים בעלי "חזות אסייאתית". כל אלה זכאים להסתובב בחופשיות ברחובות הערים ולנוע בחופשיות בכבישי הארץ בלי להיות נתונים לחשש וחשד בלתי פוסק שמא מישהו עוקב אחריהם וחושד בהם שהם מעורבים בפעילות בלתי חוקית רק בשל צבע עורם וחזותם".

על פי כתב האישום, ארז ואלה רובינשטיין, אשר יוצגו על ידי עו"ד ארז אבוהב, העסיקו עובדת זרה בדירתם בתל אביב. במהלך ביקורת שנערכה על ידי יחידת האכיפה למעסיקים, נמצאה העובדת הזרה כאשר היא עוסקת בעבודת בית, למרות שברשותה אשרת עבודה בתוקף לענף הסיעוד בלבד ועל שם מעסיק אחר, כך שהיא הועסקה שלא כדין. לאור כך, הואשמו בני הזוג רובינשטיין בהעסקת עובד זר בניגוד להוראות החוק ובהמשך הודו בעבירה זו.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט, טען עו"ד אבוהב בשם בני הזוג כי הפקחים פעלו באופן לא חוקי בכך שעקבו אחרי העובדת באופן אקראי ללא קיומו של חשד סביר ובניגוד לסמכותם. בדו"ח תיאור המקרה, תאר אחד הפקחים את המקרה כך: "במדרכה צעדה גברת בעלת חזות אסייתית לבושה מכנס 3/4 וחולצה קצרה ואוחזת תיק צהוב גדול. ירדתי מהרכב והתחלתי לצעוד אחריה ברחוב".

בהמשך, במהלך חקירתו הנגדית הוא חזר והדגיש שהמעקב שבוצע אחרי העובדת היה מעקב אקראי, שלא קדם לו מידע מודיעיני כלשהו וכי הסיבה היחידה לכך שהחל במעקב היא כי האשה הייתה "בעלת חזות אסייאתית". כאשר נשאל מדוע החליט לעקוב אחר אישה שהלכה לה לתומה ברחוב השיב "היה לי חשד שאולי היא הולכת למקום עבודה. כי בדרך כלל מניסיון שלי הם הולכים לעבוד, לא מסתובבים סתם כך ברחובות, ולראיה אכן בסופו של דבר נתפסה איפה שנתפסה".

השופט ספיבק הזכיר כי גם במדינות דמוקרטיות אחרות הועלו בשנים האחרונות טענות בדבר אכיפה לא שוויונית של החוק, שהתמקדו בכך שרשויות האכיפה הפנו חשד ואמצעי אכיפה מוגברים כלפי בני מיעוטים בעלי "צבע עור" שונה, וציין כי ככלל נפסק שתופעה זו פסולה ונוגדת את עיקרון השוויון ועל רשויות החוק נאסר כמדיניות לעשות שימוש בצבע עור.

ארז אבוהב, צילום: יונתן בורק ארז אבוהב | צילום: יונתן בורק ארז אבוהב, צילום: יונתן בורק
"אכיפה פלילית המתבססת על יסוד 'אפיון גזעי' או 'תיוג אתני' נחשבת לפסולה גם בשל כך שהיא נכנסת בהיכרח לגדר התופעה הרחבה יותר של אכיפה בררנית האסורה של הוראות הדין הפלילי".

השופט פסק כי המעקב נעשה שלא בסמכות מה שהופך אותו לבלתי חוקי. "על פי תפיסתי מדובר בהפרה חמורה (של זכויות. נ"צ) - אחד מעקרונות היסוד של המשטרה הדמוקרטי הינו שרשויות אכיפת החוק פועלות כלפי הכל באופן שוויוני, מבלי שיקולים של מוצא אתני, צבע עור או מדינת מוצא מובאים בכלל בחשבון, הפרה שלכאורה די בה כדי להצדיק את פסילת ראיות המאשימה כולן".

"ברור שלפקחים לא היה כל מידע מודיעיני או אחר על מעשה העבירה והידיעה עליו הושגה רק באמצעות אותו בילוי והתחקות אחר אישה שהתהלכה לה לתומה ברחוב", נכתב. "דווקא בימים אלה, שבהם מתרבים למרבה הצער הקולות בארצנו וגם במדינות אחרות הקוראים לרשויות אכיפת החוק לפעול בדרך של "תיוג גזעי", על מנת להגביר אכיפת חוקים ולשמור על ביטחון הציבור, אני רואה חשיבות בהעברת מסר ברור של שוויון הכל בפני החוק וזכותם של הכל לחירות והליך הוגן".

עוד התייחס השופט למהות העבירה עצמה וכתב כי "השגת המטרה החשובה אינה מקדשת את אמצעי האכיפה הלא חוקיים שננקטו במקרים שבאו לפניהם".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות