אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגבלת שכר הבכירים ל-2.5 מיליון שקל בשנה - רק החל מ־2017 צילומים: אוראל כהן, אבשלום שושני

הגבלת שכר הבכירים ל-2.5 מיליון שקל בשנה - רק החל מ־2017

הבנקים יידרשו להבחין בין שכר שניתן לפני ואחרי חוק הגבלת שכר הבכירים. עלות השכר של בכירי המערכת הבנקאית תופיע בדו"חות הכספיים שיפורסמו במרץ הקרוב כגבוהה משמעותית מהרף שנקבע

07.02.2017, 07:57 | רעות שפיגלמן
עלות השכר של בכירי המערכת הבנקאית תופיע בדו"חות הכספיים שיפורסמו במרץ הקרוב כגבוהה משמעותית מהרף שנקבע בחוק הגבלת שכר הבכירים - 2.5 מיליון שקל בשנה. זאת משום שהחוק נכנס לתוקף באוקטובר ולכן השכר מורכב ברובו מהחבילות שקיבלו הבכירים לפי מדיניות התגמול הקודמת.

בדו"חות מפורטים מרכיבי עלות השכר של מקבלי השכר הגבוה בבנק — שכר בסיס, הפרשות סוציאליות, מענקים ותגמול הוני בדמות אופציות או מניות חסומות. כעת יידרשו הבנקים לפרט גם איזה חלק של עלות השכר מיוחס לתקופה שלפני כניסת חוק ההגבלה לתוקף, ואיזה מיוחס לתקופה שאחריו.

חוק הגבלת שכרם של הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח, שאושר בחודש מרץ האחרון, הביא להגבלת עלות השכר הכוללת של בכיר בתאגיד בנקאי עד להיקף של 2.5 מיליון שקל בשנה או עד פי 35 מעלות שכרו של העובד הזוטר ביותר (זה ששכרו הוא הנמוך ביותר). בכל מקרה, על עלות שכר של מעל 2.5 מיליון שקל ישולם מס עודף.

אריק פינטו מנכ"ל בנק הפועלים, אלדד פרשר מנכ"ל מזרחי טפחות, ורקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומי, צילומים: אוראל כהן, אבשלום שושני אריק פינטו מנכ"ל בנק הפועלים, אלדד פרשר מנכ"ל מזרחי טפחות, ורקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומי | צילומים: אוראל כהן, אבשלום שושני אריק פינטו מנכ"ל בנק הפועלים, אלדד פרשר מנכ"ל מזרחי טפחות, ורקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומי, צילומים: אוראל כהן, אבשלום שושני

עובדים רבים במערכת הבנקאית היו נתונים בחוסר וודאות סביב השאלה אם החוק תקף לגבי זכויות עבר שנצברו לזכותם, או שהוא חל על כל עלות השכר ללא הבחנה לגבי זכויות עבר פנסיוניות.

כך למשל, עובד ששכרו השנתי השוטף נמוך מהתקרה ופרש בסוף 2016 וקיבל גם חבילת פרישה, הרי שחיבור של השניים ביחד מביא לחריגה מ־2.5 מיליון שקל. בנושא זה נקבע כי זכויות העבר יוחרגו, אך עדיין קיימת אי בהירות לגבי החרגה למשל של תשלום עתידי במניות שנקבע מתוקף הסכם העסקה שנחתם בעבר. זו הסיבה שכמה עובדים במערכת הבנקאית החליטו לפרוש דווקא בדצמבר 2016. בכירים אלה העדיפו לקחת את כל חבילת השכר ולעזוב מאשר להסתכן בחוסר ודאות עתידי לגבי מימוש של אי אילו רכיבים בשכרם.

אחרי אישור החוק האריך בג"ץ את צו הביניים ואפשר לעובדים במערכת הבנקאית לקבל החלטה על המשך העסקה או פרישה עד סוף דצמבר 2016, וזאת אף שהחוק נכנס לתוקף כבר בחודש אוקטובר.

בתוך כך התאימו הבנקים השונים את מדיניות התגמול שלהם ועדכנו אותה בהתאם לחוק החדש. כתוצאה מכך, רכיב השכר הקבוע בחבילת התגמול של העובדים הבכירים גדל ורכיב התגמול המשתנה והתגמול ההוני צומצם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות