אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אנטי וירוס חברתי: הסטארט אפ שפיתח תוכנה לזיהוי אפליה במקום העבודה צילום: עמית שעל

קפיטליזם 3.0

אנטי וירוס חברתי: הסטארט אפ שפיתח תוכנה לזיהוי אפליה במקום העבודה

ג'ונקו מסייעת למערכות משאבי אנוש לזהות הטיות גזעניות שמובילות לאפליה במקום העבודה, ולדבוק בהתנהלות רציונלית שמפיקה את המקסימום מהעובד. איך? למשל כשהיא מתריעה בזמן אמת מתי הבחור ההודי בצוות מקבל פחות מדי משימות, ויותר מדי נשים נכשלות בראיון עבודה

08.02.2017, 17:03 | גיל קליאן

כולנו גזענים. לא כי אנו אנשים רעים, ולא כי אימצנו אג'נדה מפלה. פשוט המוח שלנו עובד ככה. הדרך שלו לעשות סדר במציאות היא לקטלג בני אדם. זאת נקודת המוצא של הסטארט־אפ ג'ונקו (Joonko), שמפתח מערכות בינה מלאכותית להתמודדות בזמן אמת עם מקרי אפליה במקום העבודה. מדובר באלגוריתם שמסוגל לזהות מתי ההתנהגות האנושית אינה מונעת מרציונלית, אלא מנטייה מובנית להפלות. המערכת יודעת להתריע בזמן אמת לגורם המפלה, בשאיפה שיתקן את התנהגותו.

קראו עוד בכלכליסט

"הפתרון שלנו הוא סוג של אנטי־וירוס", אומרת עילית רז, מנכ"לית וממייסדי החברה. "כל עוד הכל עובד בסדר בארגון אתה לא תשמע מאיתנו. נניח שאתה ראש צוות מכירות, ויש לך מישהו אסייתי או הודי שבאופן עקבי מקבל 30% פחות משימות. במקרה כגון זה המערכת תתריע, כלומר מקרה שבו אדם מקבל 30% פחות הזדמנויות מכירה בגלל מגדר או גזע. אנחנו קודם כל בודקים את הרקורד שלו, אם יש סיבה מקצועית לכך שהאדם מקבל פחות הזדמנויות, כלומר אם הוא באמת פחות טוב, אבל אם כל נתוניו זהים לאלה של עמיתיו, אין סיבה לתת לו פחות הזדמנויות".

במקרה כזה למשל המערכת של ג'ונקו תתריע בפני המנהל, ותסב את תשומת לבו לכך שאחד מחברי הצוות מקבל פחות הזדמנויות מכירה, פחות הזדמנויות להוכיח את עצמו, בלי שום סיבה רציונלית גלויה לעין. "ההתרעה הזאת משרתת את ראש הצוות. אם אתה מנהל צוות אתה רוצה להפיק את המקסימום מהצוות שלך, ולתת למישהו פחות הזדמנויות זה לא להפיק ממנו את המקסימום. ויש פה באמת הרבה דברים לא מודעים. למשל מנהל גבר שרואה אישה שחזרה מחופשת לידה, הוא נותן לה פחחות משימות כי הוא חושב שהיא רוצה לנוח. אבל בעצם המצב הוא בדיוק הפוך - היא חזרה מחופשת לידה והיא רוצה להתקדם - היא נחה מספיק. אין פה מנהל שקם בבוקר ואומר 'אני אראה לעובדת הזאת מה זה'. זה לא מודע. זה הרבה לחץ של עבודה שגורם לנו לקבל החלטות כאלה".

התוכנה של ג'ונקו גם תתריע בפני מנהלי גיוס במקרה שלתפקיד מסוים שיעור הנשים שהגישו מועמדות נמוך מאוד לעומת שיעור הגברים שהגישו מועמדות, ותציע מהלכים לשיפור. כמו כן תתריע התוכנה אם היא תראה שאחוזים ניכרים יותר של נשים נופלים בשלבים מסוימים של תהליך הגיוס לעבודה, כמו בשיחת טלפון ראשונה. אם התוכנה תזהה ששיעור משמעותי של נשים לא עובר את השיחה הראשונה, היא תתריע על כך בזמן אמת ותיתן עצות לשיפור.

מייסדי ג'ונקו הם רז, גיא גרינולד ואלעד שמילוביץ. החברה הוקמה לפני שנה, וגייסה עד כה 300 אלף דולר מאנג'לים. כעת נמצאת החברה בסבב גיוס משמעותי יותר, בשאיפה לגייס עוד 550 אלף דולר. כיום השלושה פועלים ממשרדים בתל אביב, והכוונה היא להתרחב קודם כל לשוק האמריקאי, מה שיחייב את החברה לפתוח משרדים גם בניו יורק או סן פרנסיסקו. החברה נקראת על שמה של ג'ונקו טאביי, האישה הראשונה שטיפסה על האוורסט.

אחת התובנות היפות של ג'ונקו היא שאין צורך לשנות את המנכ"ל או הסמנכ"ל, אלא את האנשים בדרגי הניהול הזוטרים, את "הבוס הישיר". לדברי רז, "בסוף אתה עוזב בגלל הבוס הישיר שלך, ולא בגלל המנהל של המנהל שלך. אם זה יהיה בידיים של הסמנכ"ל, זה לא יפתור את הבעיה. המטרה היא ליצור התערבות עד הרמה הכי נמוכה, ודרך האנשים האלה לפתור את הבעיה".

מימין: המייסדים גיא גרינולד, עילית רז ואלעד שמילוביץ. "המטרה היא ליצור התערבות אצל המנהלים הזוטרים", צילום: עמית שעל מימין: המייסדים גיא גרינולד, עילית רז ואלעד שמילוביץ. "המטרה היא ליצור התערבות אצל המנהלים הזוטרים" | צילום: עמית שעל מימין: המייסדים גיא גרינולד, עילית רז ואלעד שמילוביץ. "המטרה היא ליצור התערבות אצל המנהלים הזוטרים", צילום: עמית שעל

את התובנה הזאת ועוד רבות אחרות הצליח הצוות המייסד של ג'ונקו לאסוף באמצעות ראיונות עם אנשי משאבי אנוש בארץ, בעיקר בחברות הייטק, מגזר שסובל מרמה נמוכה במיוחד של שילוב נשים ומיעוטים. "התחלתי לדבר עם המון אנשים בעולם משאבי האנוש, והופתעתי לטובה - המון גברים ונשים שהגיבו, מהארץ ומארצות הברית, דיברו אתי על מה הם היו רוצים למדוד בארגון שלהם", אומרת רז.

נקודה מאכזבת לא פחות עבור ג'ונקו היא חוסר ההיענות היחסית של חברות ישראליות, לעומת חברות אמריקאיות שמבינות הרבה יותר ובצורה כמעט מיידית את הצורך בטיפול באפליות כאלה. "בארץ באתי לחברות ואמרתי בואו רק תנסו - אין לכם מה להפסיד. אנשים אמרו לי ברור שיש בעיה - אבל אצלנו? אין שום בעיה. שמעתי תשובות כמו 'לדבר על זה רק מייצר את הבעיה'. לי זה עצוב מאוד. הייתי שמחה במקום לוגואים של חברות אמריקאיות לשים חמש־שש חברות ישראליות שעובדות איתנו. אבל זה לא קרה, והיום כל הפנים זה לארצות הברית. אנו עובדים בשמחה עם חברות ישראליות, ונותנים להן הרבה יותר תשומת לב, אבל קצב העבודה שלנו וצנרת העבודות שלנו בארצות הברית הרבה יותר מהירים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות