סלינגר הולכת לקראת חברות הביטוח: פורסת ל-6 שנים את יישום דרישות ההון המחמירות

המפקחת על הביטוח דורית סלינגר הולכת לקראת חברות הביטוח ופורסת להן על פני 6 שנים את דרישות ההון החדשות - כך על פי חוזר שהוציאה המפקחת. זאת מול הדרישה המקורית שיצאה מהפיקוח בעניין כללי סולבנסי 2, שהורתה לחברות ליישמם תוך שנתיים בלבד, עד ל-2019.  

דרישות ההון החדשות מיושמות בישראל מבוססות על דירקטיבה (חוק כללי) אירופאית, ששמה לראשונה דגש על קביעת "כרית" הון מהותית, המותאמת לסיכוני הפעילות של החברה. כך לדוגמא חברות עם חשיפה גבוהה להתארכות תוחלת החיים יידרשו לרתק יותר הון מחברות ללא חשיפה כזו, חברות עם תיק נוסטרו עם חשיפה מנייתית גבוהה יידרשו לרתק יותר הון למול חברות סולידיות יותר, ובאותו אופן, חברות עם חשיפה ביטוחית גדולה לאירועי קטסטרופות יידרשו אף הן לרתק הון גבוה יותר.

המשמעות של דרישות ההון החדשות עבור רוב חברות הביטוח הגדולות בישראל היא הגדלה משמעותית של כרית ההון, וכפועל יוצא קושי לחלק דיבידנד - זאת מאחר חלק יותר משמעותי מהרווחים ינותב לחיזוק כרית ההון.

במקור, רצתה סלינגר ליישם את ההוראות במלואן עד סוף 2018 אך על רקע לחצים שהפעילו חברות הביטוח דרך איגוד חברות הביטוח סוכם על פריסה בת 6 שנים במתכונת הבאה – החל מיולי 2017 החברות ידרשו לעמוד ב-60% מהדרישות החדשות, החל מ-2018 הרף יעלה ל-65%, החל מ-2019 הרף יעלה ל-70%, החל מ-2020 – 80%, החל מ-2021 – 90% ומ-2022 תידרש עמידה מלאה בדרישות.

חברות הביטוח מקבלות על פי החלוקה החדה שהות ארוכה מספיק לבצע התאמות בפעילות שלהם (לדוגמא להקטין את הסיכונים המשמעותים שיש לרתק בגינם הון משמעותי), בד בבד עם גיוס הון נוסף לחיזוק כרית ההון.

המשמעות העקיפה אך המשמעותית יותר היא ריכוך מגבלות חלוקת הדיבידנד - ובכוונת סלינגר להוציא נייר נפרד ביחס למגבלות החלוקה. במקור החמירה סלינגר עם החברות בענף: ביוני האחרון פרסמה המפקחת מכתב האוסר על חלוקת דיבידנד במצב שלאחריו ההון העצמי יפחת מ־115% מההון הנדרש. לכך הוסיפה המפקחת דרישה נוספת: איסור חלוקת דיבידנד גם במצב עודף של 115% על דרישות ההון, אם לאחר ביצוע החלוקה יש לחברה יחס כושר פירעון בשיעור של פחות מ־130%, זאת על בסיס תרגיל שמניח שהוראות סולבנסי 2 מיושמת כעת. כלומר, סלינגר דרשה מחברות הביטוח לחשב מה יהיה מצב ההון שלהן לאחר יישום הוראות סולבנסי 2 ולחלק דיבידנדים על בסיס ההון ההיפותטי שייוותר בידיהן.

אלא שגם במקרה זה, בעקבות לחצים שהפעילו חברות הביטוח, הגיעו הצדדים לסיכום לפיו סלינגר תוריד את רף המינימום ל-100% מדרישות ההון החדשות, ובלבד שאישור כאמור יאושר על ידי הדירקטוריון בהתחשב ביישום ההוראות החדשות והשפעתן על הון החברה לאחר החלוקה.

למעט מגדל, חברות הביטוח הסכימו למתווה המוסכם, שמאפשר למנורה והראל לחלק דיבידנד לאחר שיאושר רשמית. כלל והפניקס עדיין לא יוכלו לחלק דיבידנד אך בהנחה שהרווחיות של חברות הביטוח תגדל בזכות עליית עקום הריבית בדוחות הרבעון הרביעי של 2016 והרבעון הראשון של 2017, הן עשויות להגיע לרף החדש והמופחת יחסית מהר. מגדל היא היחידה שרחוקה גם מהרף המופחת וזו גם הסיבה שבצעד מחאתי היא הודיעה לפני שבועיים על פרישתה מאיגוד חברות הביטוח.

דורית סלינגר | צילום: אלכס קולומויסקי