כשההלכה היהודית מתנגשת עם דיני המשפחה

דיני המשפחה בישראל כפופים לדין האישי (הדתי) דבר היכול לעתים להוות קרקע לסיטואציות מורכבות ביותר. בממשק שבין ההלכה היהודית לדיני המשפחה ישנם לא מעט נושאים הידועים כמאתגרים במיוחד. למשל, תביעת אבהות שעוסקת בילד שנולד לאישה נשואה מחוץ לנישואין או התרת נישואין כשהאישה לא מצליחה או יכולה לקבל גט.

במקרים אלה, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מנסים, ביחד עם עורכי דין, רבנים ויועצים, למצוא לנושא פתרון "יצירתי". קרי, להתחקות אחר אותה דרך מתוחכמת שמצד אחד תישאר בתוך גבולות הגזרה המחייבים של הדין העברי, ומצד שני תסייע למצוא מענה אמיתי.

כתם הממזרות

"אחד מן הנושאים המעניינים והסבוכים בדיני המשפחה בישראל הוא הממזרות", אומר הרב עו"ד צוריאל בובליל, נוטריון ובעל משרד עורכי דין העוסק בדיני משפחה ואשר צבר מוניטין בטיפול בתיקים מיוחדים, "ממזר בהלכה היהודית הוא אדם אשר נולד לאישה נשואה מניאוף או כתוצאה מאיסורי כריתות בין בני זוג יהודים או גילוי עריות. זהו כתם שעובר בירושה ונאמר בפירוש שממזר לא יכול להינשא כדת משה וישראל אלא רק להתחתן עם גיורת או ממזרת.״

הערכאות בישראל דנות לא אחת בסוגיות הנוגעות לממזרים כאשר גם בתי המשפט האזרחיים וגם בתי הדין הרבניים עושים הכל בכדי להימנע מקבלת הכרעות המכתימות ילד בממזרות. למשל, פעמים רבות נדחות בקשות של אבות לבצע בדיקת רקמות אם המבקש אינו בעלה של האם וזו נשואה לאחר.

חוק המידע הגנטי קובע במפורש שבית המשפט צריך במקרים אלה להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, ואם הוא סבור כי קיים חשש לממזרות, עליו להפנות את השאלה לנשיא בית הדין הרבני הגדול (מבלי לציין שמות או פרטים מזהים). חוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול מועברת ליועמ"ש, וזה מביא בפני בית המשפט את עמדתו לפיה. בסופו של היום, אם הממזרות ממשית, הבדיקה לא תבוצע אלא כאשר יש לקיימה בנסיבות של חיי אדם.

"ממזרות יכולה לגרום להתנגשות בין אמת משפטית לאמת עובדתית כאשר עיקרון טובת הילד, שהוא עיקרון על בכל סוגיה הנוגעת לקטינים, מנחה את בית המשפט או בית הדין", מסביר עו"ד בובליל, "כבר היו מקרים בעבר בהם בית המשפט נמנע מלהתיר בדיקת אבהות גם כשהיה ברור לכולם מי האב הביולוגי ומוכרים פסקי דין של מאהבים שנאלצו להילחם על הסדרי ראיה או משמרות עם ילדיהם הביולוגיים.״

עו"ד צוריאל בובליל | צילום: בית הלל

בין ממזרות לסרבנות גט

סוגיה מעניינת נוספת במרחב שבין דיני משפחה וההלכה היהודית נוגעת לסרבנות גט. כידוע, נישואים יהודיים יבואו להתרתם רק אם הבעל ייתן לאשתו גט (וזו תקבל את הגט מצדה). היות שהחוק בישראל כפוף לדין העברי, גברים רבים סבורים שהם יכולים להערים קשיים או "לזכות בנקודות משפטיות" במקרה של סרבנות גט. לא אחת, הבעל מנסה להשתמש בכוח הגט ככוח משחית ולשדל (במילים עדינות) את האישה לקבל על עצמה ויתורים שונים בגירושין.

עו"ד בובליל, עורך דין גירושין, שמשרדו ידוע ככזה המסוגל לפתור גם "תיקים אבודים" העוסקים באי קבלת גט, מכיר היטב את המצב. משרדו מסייע מדי שנה לנשים עגונות רבות למצוא מזור לבעייתן ומתוך הבנה שמדובר בדיני נפשות של ממש, עו"ד בובליל פעל להקמת המרכז הבינלאומי להתרת עגונות. כיום הוא עומד בראש המרכז שמשתף פעולה עם עורכי דין, רבנים, פסיכולוגיים, יועצי נישואין, ראשי ארגונים יהודיים, חוקרים ובעלי מקצוע נוספים.

"הקמנו את המרכז הבינלאומי להתרת עגונות כדי לסייע ליהודים ויהודיות ברחבי העולם שנתקלים בבעיות גט", הוא מסביר, "אנו מספקים ייעוץ הלכתי ומשפטי גם בסיטואציות מורכבות ביותר. כולל כמובן סרבנות גט מכוונת ואפילו סרבנות גט בינלאומית הדורשת נקיטת הליכים חובקי עולם כנגד הסרבן. מנגד, לא כל סרבנות גט היא מעשה עוולה. לפעמים אנחנו נדרשים גם לפנות להלכה במצבים רגישים במיוחד כמו סיוע לאישה שבעלה הפך לצמח ולא מסוגל לתת לה גטה.״

אילוסטרציה. בתי הדין מוצאים פתרונות יצירתיים | צילום: bigstock

"עגינות היא סוגיה אנושית מהמדרגה הראשונה", מדגיש עו"ד בובליל, "מעבר לכך שהיא גורמת צער וכאב לצד המעוניין בגט, נשים רבות מתייאשות ובחוסר אונים ממשיכות בחייהן ללא התרת נישואין. דבר שעלול להוביל במהירות לממזרות, נישואי תערובת וכדומה.״

לדבריו, פעילות המרכז נעשית לא רק בתוך גבולות המדינה שכן בעלים רבים בורחים מהארץ ולא אחת יש צורך להפעיל גורמים שונים ברחבי תבל כדי לאתרם ולכפות עליהם לתת את הגט. מעבר לכך, בסיטואציות המתירות זו, המשרד אף פועל בדרכים הלכתיות ומשפטיות לחייב את הבעל לתת גט מעושה לאישה באופן כזה שהמהלך יוכר כגט כשר ותקף.