אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הטיעון של דנקנר יכול להפוך את השחור ללבן צילום: רויטרס

הטיעון של דנקנר יכול להפוך את השחור ללבן

עורכי דינו טוענים שיש לבחון את הפרשה בשני פרמטרים: מה הוא ידע בפועל על האופרציה של שטרום (כלום, לפי הערעור), ואיך הוא תפס את המציאות

09.02.2017, 07:43 | משה גורלי

במרכז ערעורו של נוחי דנקנר, טענת הסניגורים לטעות מרכזית של השופט חאלד כבוב. הטעות, לה טוענים עוה"ד אפרת ברזילי, מיכל רוזן־עוזר וגיורא אדרת, היא שכבוב התעלם מהשאלה כיצד ראה דנקנר בזמן אמת ובמשקפיו הסובייקטיביות את הפעילות של איתי שטרום במניית אי.די.בי. ואלה אמורים היו להיבחן בשני פרמטרים. מה הוא ידע בפועל על האופרציה של שטרום (כלום, לפי הערעור), ואיך הוא תפס את המציאות. לשאלה זו, כבר השיב השופט כבוב: הוא אכן האמין במניה, השקיע בה מכספו ומכספי משפחתו כדי לשמר את שליטתו בקונצרן.

קראו עוד בכלכליסט

אם דנקנר, כפי שנטען בערעור, ראה את הפעילות של שטרום ככשרה, אז כל הנסיבות שנזקפו לחובתו הן כשרות. זו הנקודה הארכימדית שעשויה להפוך את השחור ללבן. הפניית המשקיעים, הטלפון לבצרי, ההלוואה. סיפור ההלוואה, למשל, מתפצל לשני טיעוני משנה. הראשון, שטרום במצוקתו פנה בתחילה לחבר אחר, איתן שברצברד. האם ההיגיון לא מחייב שהקושר הנזקק יפנה ישר לחברו הקושר השני דנקנר? השני, הלוואה שניתנה מהחשבון של דנקנר ישירות ובגלוי לחשבון של שטרום. כך פועלים רמאים מתוחכמים? כך, סליחה על הביטוי, פועלים רמאים מטומטמים.

נוחי דנקנר בבית המשפט המחוזי, צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר בבית המשפט המחוזי | צילום: אוראל כהן נוחי דנקנר בבית המשפט המחוזי, צילום: אוראל כהן

ואלה שני המוקדים המרכזיים בערעור: לדנקנר לא היתה כוונה פלילית ובעיניו הפעילות של שטרום היתה לגיטימית, והלגיטימיות נגזרת בין היתר מהכדאיות הכלכלית. המדינה שמבקשת להחמיר עם שטרום, טוענת בערעורה שיש להחמיר עמו בגלל שההפסדים שספג נוצרו כיוון ש"המשיך להחזיק במניות שרכש במסגרת התרמית למשך תקופה ארוכה מתוך אמונה כלכלית באי.די.בי אמונה שנכזבה". השילוב הזה בין תרמית לאמונה כלכלית טעון הסבר. גם כבוב לא שלל לחלוטין את ההיגיון הכלכלי. מנסיבות אלה אמור דנקנר ליהנות מהספק שאכן המניע היה כלכלי.

בעולם הערעורים הפליליים קיימים שני סוגים. הראשון, על עובדות ומהימנות, והשני, על המסקנות המשפטיות. וזה המקרה שלפנינו. יש הבדל במצב שכבוב לא מאמין לנאשמים, או אומר שאין היגיון בגרסתם. העליון פחות מתערב בענייני אמונה, אבל יכול להתערב במסקנות היגיון ומשפט.

לעניין העונש, נטען בערעור שהרצון הלגיטימי של הפרקליטות להחמיר כדי להרתיע ממש לא מתאים למקרה הנוכחי שבו דנקנר פועל בדיוק הפוך ממריץ מניות קלאסי. הוא משקיע מכספו, הוא לא בא לעקוץ את השוק, הוא לא מתכנן, לכל היותר הוא נגרר. ואלה קביעות של המחוזי ש"הסתפק" בשנתיים מאסר וגם מהן יש להפחית במידה והערעור על ההרשעה לא יתקבל.

האם ההרשעה תחזיק?

הטיעונים המרכזיים בערעור של דנקנר

  • דנקנר טוען שמדובר בתיק נסיבתי וכי המסקנה של השופט אינה היחידה
  • לטענת דנקנר, השופט כבוב עצמו קיבל חלק מטענות ההגנה אבל לא פסק לפיהן
  • דנקנר האמין במניה והשקיע בה ממיטב כספו וכספי משפחתו
  • לא מדובר בתכנון תרמיתי, אלא בפעילות ספונטנית וגלויה
  • בעיני דנקנר, הפעילות של שטרום היתה לגיטימית ונבעה מכדאיות כלכלית
  • משום כך, ההלוואה והסיוע לשטרום היו לגיטימיים
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות