מי זכאי לקבל סיוע בעת פגיעה כתוצאה מפעולות איבה

לאחרונה פורסם כי נציגי משרד הביטחון הודיעו לילדיה של דליה אליקים, שנרצחה בפיגוע הדריסה בברלין, כי אימם ואביהם, רמי, שנפצע קשה, לא יוכרו על ידי מדינת ישראל כנפגעי פעולות איבה. נימוק משרד הביטחון, נשען על כך שהפיגוע לא כוון באופן ספציפי נגד ישראלים. כעת נאלצים הילדים להתמודד מול הבירוקרטיה המסובכת, בזמן שאמור להיות מוקדש לטיפול באביהם.

המדיניות הקיימת בישראל, הגדירה נפגעי פעולות איבה כאזרחי ותושבי ישראל שנפגעו באירוע טרור שכוון נגד ישראלים. מדינת ישראל, למודת הסבל והכאב מאירועי הטרור, מעבר לעזרה סוציאלית והתמודדות לאומית עם האירועים, השכילה לפתח מערכת ייחודית של מענה פיננסי לנפגעים באירועי הנשענת על חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל-1970.

חוק התגמולים למעשה מגדיר מיהם הזכאים לקבלת סיוע מטעם המדינה בעת פגיעה כתוצאה מפעולת איבה. "פגיעת איבה" מוגדרת בחוק כפגיעה כתוצאה מפעולות של כוחות אויב כגון מדינה, ארגון טרור או גוף המסייע להם, העוינים למדינת ישראל, שקרו בישראל, או מחוצה לה ובלבד שמטרתם הייתה פגיעה בישראל או שהרקע לאותה פעולה נבע מהסכסוך הישראלי-ערבי.

לשם המחשה, ההכרעה בשאלה מי עמד מאחורי מתקפת הטרור בטורקיה בדצמבר 2016 – המחתרת הכורדית או ארגון דאע"ש, שהוכרז כארגון טרור הפועל נגד ישראל – היא אשר תכריע בסופו של הליך באם מדינת ישראל תכיר בנרצחים ובפצועים כנפגעים בפיגוע איבה באם לאו.

עינינו רואות כי מציאות הטרור בשנים האחרונות שינתה את כללי המשחק. מחד, הטרור הגלובאלי כמעט ואינו מבדיל בין דת, לאום, מוצא או מין, ועל כן כל אדם עלול להוות מטרה לפעולת טרור. מאידך, "טרור היחידים" טשטש את הגבולות בין הטרור הלאומני לפעולות אלימות ממוקדות. שינויים אלו משליכים על הרלוונטיות של חוק התגמולים, העוסק במקרים ספציפיים בלבד.

הסיפור הופך מורכב יותר, כאשר קשה להבדיל האם מדובר באירוע שמקורו בפגיעת איבה אם לאו, לדוגמת המקרה בו פתחנו, של פיגוע דריסה שנחזה לתאונת דרכים, וייתכן וכך יוותר, או אירועי הפיצוצים האחרונים בניו יורק ובניו ג'רזי בספטמבר 2016.

לאחרונה, הגדיל המחוקק לעשות, וביולי 2016 אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - פיצוי לדוגמה בשל מעשה איבה), התשע"ו-2016. לפיה, הפסקת קבלת התגמולים מהמדינה במקרה של קבלת פיצוי "מחוק אחר", לא תחול על פיצויים עונשיים בגין מעשי פעולות איבה. הלכה למעשה, מטרת הצעת החוק הינה ליצור הרתעה כלכלית כלפי המפגעים ושולחיהם, באמצעות פתיחת הצוהר לנפגעים ולמשפחותיהם להגשת תביעה נוספת לפיצוי עונשי, בגין מעשי פעולות איבה.

ראוי כי חברי הכנסת ישקלו לתקן את חוק התגמולים ולהרחיב את היריעה בגין פעולות איבה המתרחשות מחוץ לישראל, באופן כזה שמשפחות הנפגעים וההרוגים לא יישארו מחוץ למעגל התמיכה שמדינת ישראל השכולה יודעת לספק.

עו"ד דפנה פישר הינה שותפה במשרד גדעון פישר ושות' ועומדת בראש המחלקה הבינלאומית.