בקשת פשיטת הרגל שמאיימת על כל נפגעי העבירה בישראל

יקטרינה חביבולין (קטיה לין), תושבת בת-ים שעבדה כמאבטחת, הגיעה בפברואר 2006 למסעדה כדי לחגוג יום הולדת לידיד כשהיא נושאת עליה אקדח טעון. בתום המסיבה יצאה החוצה ושוחחה עם חברים בסמוך למסעדה. יעקב פרדג'ב ובת זוגו היו שניים מהנוכחים במקום. יעקב ויקטרינה שוחחו על האקדח והיא רצתה להראות לו את יכולתה לתפעל נשק. כדי לעשות זאת, שלפה את האקדח הטעון, קירבה אותו לראשו של יעקב וירתה ירייה בודדת. הכדור הביא למותו המידי והיא הורשעה בהריגה וריצתה עונש מאסר בפועל.

בשנת 2010 הגישו בת זוגו ובנו של יעקב פרדג'ב ז"ל תביעה כנגד המאבטחת ובה דרישה לקבל פיצויים על הסבל וההפסד הכלכלי שנגרם להם בהיעדר תמיכתו של בן הזוג. בבית המשפט נקבע כי עליה לשלם לאלמנתו של יעקב, יודמילה שפירא, סכום של 200 אלף שקלים ולבנם הקטן פיצוי בסך 800 אלף שקלים דמי כלכלה. עם זאת, השבוע, לאחר שריצתה את עונש המאסר שנגזר עליה, מבקשת המאבטחת לקבל הפטר מהפיצוי שקבעה המדינה שעליה לשלם לאלמנה וליתום.

בזמן האחרון נכנסה לין לתהליך פשיטת רגל בו היא מבקשת לקבל הפטר גם מפסיקת הפיצויים שעליה להעביר ליתום והאלמנה. עורך הדין ניר יסלוביץ, המייצג את האלמנה ואת היתום, מבקש להחריג את כספי הפיצויים כפי שמחריגים דמי מזונות מפשיטת רגל היות והכספים באו לכלכל את חייו של היתום.

 

חוק זכויות נפגעי עבירה

על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א 2001 ("החוק"), נפגע עבירה הוא כל אדם אשר נפגע מעבירות פליליות. אם נפגעתם ישירות בעבירה פלילית, או קרוב מדרגה ראשונה שלכם נפטר בשל עבירה שבוצעה נגדו, יש לכם זכויות רבות בהליך הפלילי.

הגדרת נפגע עבירה בחוק הנה, סעיף 2 לחוק: "מי שנפגע במישרין מעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון" כלומר: אם העבירה גרמה למותו של אדם עומדות הזכויות לבני משפחתו לפי סדר הקדימויות הקבוע בחוק (למי שהיה בן זוגו בעת מותו (לרבות ידועים בציבור); לילדיו; להוריו; לאחיו; בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו."

 

חובות שאין עליהם הפטר

הרפורמות הרבות שאנו עדים להם בשנה האחרונה בתחום פשיטות הרגל יצרו מצב בו רבים פותחים בהליך להפטר מחובותיהם (מי בתום לב ומי לא) ומקבלים בסופו הפטר מחובותיהם לנושים פרטיים למעט החריגים של דמי מזונות וחובות למדינה – רשויות המס, וקנסות .

"מדובר במצב אבסורדי שבו למעשה אין שום משמעות לפיצוי על העבירה שביצעה, וכי ההליך המשפטי והפיצוי הופכים חסרי משמעות, שומה עלינו כחברה להוסיף פיצויים לנפגעי עבירה לרשימה החשובה של חובות שעליהם אין הפטר בדומה לדמי מזונות או חובות לרשויות המדינה", מסכם עו"ד הדין ניר יסלוביץ המייצג את האלמנה והיתום.