אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פאניקת הסייבר בעיצומה צילום: Bigstock

דו"ח טכנולוגי

פאניקת הסייבר בעיצומה

גל דיווחים על התקפות סייבר מצד מדינה, אלון מאסק מאשים עובד ב"חתרנות בתשלום", והקשרים המעניינים והסבוכים בין הבית הלבן לעמק הסיליקון

13.02.2017, 14:06 | יוסי גורביץ

כאן, שם ובכל מקום 

המרכז לביטחון סייבר לאומי של בריטניה מדווח שהוא נאלץ לטפל בשלושת החודשים האחרונים בלא פחות מ-200 מקרי תקיפות סייבר ביום (!) על תשתיות לאומיות – ובסך הכל 34,450 מקרים כאלח. המספר מדויק לאתמול בצהרים, כך שסביר שכעת הוא כבר עומד על 34,650 תקיפות. מתוכן, 188 תקיפות סווגו כ"תקיפות ברמה גבוהה". לטענת שירותי המודיעין הבריטיים, חלק מסוים – הם לא אומרים כמה – מההתקפות הללו היו התקפות ברמת מדינה שהגיעו מהחשודות הקבועות, רוסיה וסין.

200 תקיפות ביום על משרדי ממשלה, צילום: שאטרסטוק 200 תקיפות ביום על משרדי ממשלה | צילום: שאטרסטוק 200 תקיפות ביום על משרדי ממשלה, צילום: שאטרסטוק

הבכירים הבריטים חוששים לא רק מהתקפות של האקרים רוסים, אלא גם מהעובדה שיותר ויותר מהחיים שלנו חשופים להתקפות האקרים – בדגש על מוצרי האינטרנט של הדברים. לטענת הבכירים הבריטים, ההתקפות על שרתי הממשלה מיועדים לחשוף סודות.

האקרים רוסים הועלו גם על ראש שמחתו של משרד החוץ האיטלקי: בשנה שעברה, מדווחים שם, היתה התקפה על שרתי משרד החוץ שנמשכה חודשים, ושאף אחד לא שם אליה לב בשעתו; היא גילחה מהמחשבים הממשלתיים כמות לא ידועה של מיילים. ראש הממשלה האיטלקי, פאולו ג'נטיליוני, שימש אז כשר החוץ, אבל לדברי משרד החוץ נמנע משימוש במייל לצרכים משרדיים. משרד החוץ אמר להגנתו שעד כמה שהוא יודע מידע רגיש שלו לא נחשף, משום שכל המידע הרגיש היה מוצפן. הצפנה, כידוע, אפשר לפרוץ.

במקביל, שורה של עיתונאים בכירים בארה"ב דיווחו שגוגל עדכנה אותם שהם תחת התקפה של שחקן מדינה – ונרמז בגסות שמדובר ברוסיה. אחת המותקפות היא ג'וליה יופה (Ioffe), שמדווחת מזה שנים על רוסיה. יופה משכה תשומת לב במהלך מערכת הבחירות האחרונה בארה"ב כשהעירה לג'וליאן אסאנג' שאם הוא רוצה לדעת מה המייל שלה, שישאל את הקרמלין. מגוגל נמסר שמשמעות האזהרה איננה שהחשבונות נפרצו, אלא שיש ניסיונות התקפה עליהם.

חרונו של מאסק

בעמק הסיליקון אוהבים לומר שהמטרה שלהם היא לשפר את המין האנושי, אבל מעדיפים שלא תסתכלו על הפרטים הקטנים. אחד הבולטים במוכרי הפנטזיה הזו הוא אלון מאסק, שמאחורי טסלה ו-SpaceX.

אלון מאסק. דיווחים על פגיעה בזכויות עובדים, צילום: בלומברג אלון מאסק. דיווחים על פגיעה בזכויות עובדים | צילום: בלומברג אלון מאסק. דיווחים על פגיעה בזכויות עובדים, צילום: בלומברג

בסוף השבוע כתב עובד של טסלה – חוזה מוראן, בן 43 - במדיום שהתנאים בחברה לא הולמים: קודם כל, העובדים חייבים לעבוד שעות נוספות, והתשלום עליהן נמוך מהממוצע הארצי לעובדי תעשיית הרכב: הם מקבלים בין 17 ל-21 דולרים לשעה, בעוד שהממוצע הארצי הוא 25.58 דולרים לשעה. מוראן ציין עוד שהוצאות המחיה הלא סבירות באזור סן פרנסיסקו הופכות את ההתקיימות על 21 דולרים לשעה קשים במיוחד. טענה נוספת שלו היתה שהמכונות של טסלה לא בנויות לצרכי העובדים, שנאלצים לכרכר סביבן, ושכתוצאה מכך הם סובלים מנזק בריאותי. לדבריו, בשלב מסוים היו שמונה מתוך עשרה עובדים בצוות ספציפי בחופשת מחלה. הפתרון שלו היה ברור: להתאגד.

כמו מעסיקים נוספים בעמק הסיליקון, אלון מאסק אלרגי לזכויות עובדים ובמיוחד להתאגדות. הוא תקף את מוראן וטען שהוא "מתסיס בשכר" של איגוד עובדי הרכב, וש"הוא לא באמת עובד אצלנו, הוא עובד אצל האיגוד". האיגוד הכחיש שהוא שילם למוראן. עם זאת, הוא בהחלט אישר שיש ניסיון לאגד את עובדי טסלה. מוראן עצמו אמר שהוא זכה ללא מעט תגובות חיוביות מצד עובדים אחרים, ושהוא מקווה שההתאגדות תצליח.

המאפיה הימנית של עמק הסיליקון

הטענה המקובלת, ולעתים קרובות גם נכונה, היא שעמק הסיליקון ליברלי מסביבתו ומארה"ב ככלל. ואף על פי כן, יש קבוצה מקושרת למדי של אנשי ימין שם. הליברטריאניות הקיצונית של חלק מעמק הסיליקון, שהולידה תכניות הזויות כמו פירוק קליפורניה כדי שהם יפסיקו לשלם מסים, או מעבר לאי מלאכותי.

פיטר ת פיטר ת'יל. דמות חזקה בעמק הסיליקון ובבית הלבן | צילום: בלומברג פיטר ת

וכרגיל, השם שצף הוא זה של פיטר ת'יל. לת'יל יש רקורד ארוך שנים של אמירות מרתיעות ועוד לפני שהוא אמר שהאסון של ארה"ב נובע מכך שהיא העניקה לנשים את זכות הבחירה או תמך בשלילת זכות הבחירה משחורים – הוא התנגד לקמפיין ה-BDS נגד משטר האפרטהייד של דרום אפריקה.

ת'יל בנה לעצמו מעגל קשרים והכניס אנשים לשלל חברות. הוא ידוע כתומך העיקרי של פלנטיר, כדירקטור של פייסבוק, וכבעל קשרים ב- SpaceX(של מאסק), באובר ועוד. רבים מהאנשים שהוא מושך איתו הצטרפו לממשל טראמפ, בזמן שהממשל מתקשה לאייש תפקידים.

במקביל, ת'יל הוא התומך העיקרי של סטארט-אפ בשם Urbit. זה האחרון מופעל על ידי ברנש בשם קרטיס יארווין (Yarvin), שנחשב לאחד האבות של תנועה שמכונה NRx, שהעיקרון שלה הוא חיסול המשטר הדמוקרטי ומעבר לשלטון סמכותני. אחד הקוראים הקבועים של יארווין הוא סטיב באנון, ו-NRx עצמה נחשבת לתנועה אינטלקטואלית שמשיקה לאלט רייט. ת'יל עצמו אמר בשנת 2009 שהוא "לא מאמין עוד שחירות ודמוקרטיה משתלבים זה עם זה"; החירות שעליה הוא מדבר, כמובן, היא החירות שלו לשרוד בזמן שהמין האנושי נכחד כתוצאה מפעולותיו. איך יכולה להתקיים חירות במשטר סמכותני? אני מניח שנדע ברגע שנשלול מהנשים את זכות הבחירה ונחזיר את השחורים למקומם.

קצרצרים

1. מתכוונים להגיע בקרוב לארה"ב? אולי שווה לשקול שוב. סיד ביקנבאר חזר לאחרונה לארה"ב, שם הוא חי ועובד, ונדהם לגלות שסוכני בטחון הגבול דרשו ממנו לפתוח בפניהם את הסלולר שלו. ביקנבאר סירב, ונעצר. הוא שוחרר לאחר זמן, כשהסכים למסור את הסיסמה. הבעיה? ביקנבאר הוא אזרח אמריקאי שנולד בארה"ב. הוא השתמש בדרכון אמריקאי. והמכשיר שלו? שייך למעסיק. המעסיק הוא נאס"א. המכשיר הכיל מידע רגיש. עכשיו ביקנבאר והמעסיקים שלו מכינים את התביעה. אם אתם לא אזרחים, ולא עובדים בנאס"א, מצבכם עשוי להיות גרוע יותר. על כל פנים, אם אתם מוצאים את עצמכם במצבו של ביקנבאר, עשו כמוהו: החליפו מיד את הסיסמאות של כל שירותי המדיה החברתית שלכם.

עלולים לעצור אותך בכניסה לארה"ב גם אם המעסיקה של היא נאס"א, באדיבות: ויקיפדיה עלולים לעצור אותך בכניסה לארה"ב גם אם המעסיקה של היא נאס"א | באדיבות: ויקיפדיה עלולים לעצור אותך בכניסה לארה"ב גם אם המעסיקה של היא נאס"א, באדיבות: ויקיפדיה

 

2. אובר מוצאת את עצמה בצרות משפטיות, כמו בכל שעה עגולה. הפעם, עם זאת, נראה שהאשם הוא במידה ניכרת במשתמש ולא בחברה. ברנש צרפתי תובע את אובר בסך של 45 מיליוני יורו, בטענה שהחברה חיסלה את הנישואים שלו. כיצד? ובכן, האיש נהג להזמין מוניות אובר מהאייפון של אשתו, ואחר כך להתנתק מהחשבון. ללא ידיעתו, אובר המשיכה לשלוח נוטיפיקציות לאשתו, שמהר מאד הבינה שבחיר ליבה משקר לה. האיש היה אומר שהוא במשרד, אבל אובר היתה מדווחת בששון שהוא נוסע לפה, אץ לשם, מפזז בשאנז אליזה ומקפץ במונמרטר. העיתון הצרפתי לה פיגארו הצליח לשחזר את התקלה, אבל רק על אייפון ורק בגרסה עתיקה מזו שיצאה באמצע דצמבר שעבר. מסקנה: אם החלטתם לרמות מישהי, אולי כדאי שלא תעשו את זה מהמכשיר שלה. 

3. חברה בשם Shopify סולקת תשלומים עבור חנויות מקוונות. אחת החנויות שלהן היא מספקת שירות היא החנות של אתר הימין הקיצוני ברייטברט. זה שסטיב

באנון היה העורך שלו לפני שהפך ליועץ אסטרטגי. כתוצאה מכך, שופיפיי מצאה את עצמה כמטרה לשמאלנים זועמים בארה"ב. האחרונים החלו להפעיל נגדה חרם, והם מאיימים להחרים כל עסק שמשתמש בשירותים של שופיפיי, עד שהאחרונה תפסיק לספק שירותים לברייטברט. חרם הוא כלי פוליטי לגיטימי ששימש את פעילי תנועות האזרח כאיל ניגוח נגד עסקים שסירבו לספק שירותים לשחורים. בשופיפיי אומרים שהם משרתים המון מותגים; מתנגדיהם אומרים שברייטברט הוא לא סתם עוד מותג. חלק מעובדי החברה כבר אומרים להנהלה שהיא צריכה לנתק את הקשרים עם ברייטברט. נעדכן.

4. פרנסיס רולס, לשעבר שוטר מפילדלפיה, נמצא בכלא כבר 16 חודשים ולא נראה שהוא יוצא משם בקרוב. רולס עצור, לא כלוא – הוא מסרב לציית לצו בית משפט. הצו מורה לרולס, החשוד בכך שהוא מחזיק בפורנוגרפיית ילדים, לפתוח את הדיסקים המוצפנים שלו. רולס מסרב, כנראה משום שהוא יודע בדיוק מה יש עליהם, והוא בונה על ערעור שהגיש על ההחלטה. עד כה לא התקבלה החלטה בערעור, וסביר להניח שהנושא גורם לשופטים לכאב ראש. הנושא הוא התיקון החמישי לחוקה, שכידוע מאפשר לאנשים לא להפליל את עצמם. רולס טוען שהאילוץ שלו להסיר את ההצפנה הוא הפללה עצמית; המדינה טוענת שאין בהסרת הצפנה, בפני עצמה, הפללה. ההבחנה דקה, מהסוג שמצריך סימפוזיון של תיאולוגים ישועים וחכמי תלמוד כדי לעמוד עליה. בינתיים, עד שבית המשפט יחליט – אם יחליט – רולס יושב בכלא.

5. ויקיפדיה סובלת במשך שנים ארוכות מבעיה של הטרלה מצד העורכים שלה, ולא במובן החיובי: ויכוחים סבירים בין אנשים הגיוניים מתדרדרים במהירות לחילופי נאצות. בצר לה, פנתה האנציקלופדיה לחוקרים, שהפעילו שורה של אלגוריתמים בניסיון לברר מי אחראי למעבר המהיר לאד הומינם. המסקנות שלהם, אחרי ניתוח של 100 אלף היא שיש כ-9% של "עורכים רעילים" בוויקיפדיה, אנשים שגוררים כל דבר לתהום. יש להודות שהאחוזים הבודדים האלה עושים רעש של קומביין. עכשיו נראה איך ויקיפדיה תטפל בנושא. 

תגיות