הזוג המוזר: רקס איש הנפט יעשה סדר בכאוס של טראמפ

הפריצה הגדולה של רקס טילרסון הגיעה בינואר 1998. הוא התמנה אז למנהל הפעילות של אקסון ברוסיה ובים הכספי, אזור שכלל את פרויקט הנפט המבטיח אך מאתגר, סחאלין 1.

תחת הנהגתו, החל ייצור הנפט בפרויקט באוקטובר 2005, על פי לוח הזמנים ובחריגה של 30% בלבד מהתקציב המקורי. זה היה הישג מרשים: פרויקט קידוח הגז סחאלין 2 של רויאל דאץ' של באותו האזור התעכב בשנה והתקציב שלו הוכפל ל־20 מיליארד דולר.

רקס טילרסון, מזכיר המדינה של ארה"ב | צילום: איי פי

"אקסון פועלים בצורה מאד סיסטמטית וקפדנית, וזה היטיב איתם בסחאלין", אמר תאיין גוסטפסון מחברת הייעוץ IHS מרקיט. "מערכת היחסים שלהם עם רוסנפט היתה בכללותה טובה מאוד".

המעורבות הזו של טילרסון (64) ברוסיה עומדת בלב המחלוקת סביב מינויו למזכיר המדינה בממשל טראמפ. בשימוע לאישור המועמדות שלו בוועדת יחסי החוץ של הסנאט בחודש שעבר, הוא הותקף על ידי הסנאטור מרקו רוביו על הפרות זכויות האדם מצידו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ונשאל פעם אחר פעם לדעותיו על הסנקציות שהטילה ארה"ב על רוסיה לאחר סיפוח חצי האי קרים. החשדות סביב קשריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרוסיה, וההאשמות על התמיכה שהעניק לו פוטין בבחירות, הפכו את קשריו הרוסיים של טילרסון לנושא רגיש במיוחד. הסנטור ג'ון מקיין הודה כי הוא "מודאג מאוד" מכך שפוטין העניק לטילרסון ב־2013 את מדליית מסדר הידידות.

הכל התחיל בנחיתה על הירח

אבל, יש גם דרך נוספת שבה אפשר להסתכל על הניסיון של טילרסון ברוסיה: כעדות לאופי וליכולות שלו. הוא עבד באקסון, שהפכה להיות אקסון־מוביל ב־1999, במשך 41 שנים. בתפקיד המנכ"ל הוא כיהן 11 שנים, עד שפרש בסוף השנה שעברה לטובת הפוליטיקה. ניסיונו הרב הוא המפתח להבנת נקודות החוזק והחולשה שלו.

טילרסון הוא מהנדס ואקסון היא חברה של מהנדסים, שממוקדת ביעילות ובדיוק. בכיר לשעבר בחברת נפט אחרת אמר כי פגישות עם נציגי אקסון על פרויקטים משותפים תמיד היו מקור לשעשוע. אנשי הצוות של אקסון הופיעו כולם באותה תספורת קצוצה, מכנסיים מחויטים בצבע חאקי וחולצות קצרות ולבנות. הם גם תמיד ארגנו את העפרונות והמחברות שלהם באותה צורה על השולחן.

הרגע המכריע בביסוס התרבות הארגונית של אקסון־מוביל היה השבתת המיכלית אקסון ולדז ב־1989, לאחר דליפה של 257 אלף חביות נפט במיצר פרינס וויליאם בחוף הדרומי של אלסקה.

תאונת הנפט החמורה ביותר בתולדות ארה"ב פגעה אנושות במוניטין של אקסון. החברה היתה נחושה לא לחזור עליה. היא ריעננה את הליכי העבודה שלה והשיקה את מה שהיא מכנה "מנגנון ניהול פעילות מהימנה" (OIMS), שתואר כמסגרת עבודה "ממושמעת" לניהול סיכונים ואבטחה. כיום, הכל באקסון־מוביל נעשה בדיוק לפי החוקים, והמודל הזה אף אומץ על ידי חברות אחרות בתעשייה. כך שבעוד מנהלים בחברות אחרות אולי מגחכים כשהם פוגשים את אנשי אקסון המוזרים, הם גם מעריצים את החברה, ואי אפשר להתכחש לביצועים שלה. פרויקטים גדולים שהושלמו בין 2011 ל־2015 בתעשיית האנרגיה חרגו בממוצע מהתקציב ב־17%, אך באקסון החריגות הסתכמו ב־7% בלבד.

טילרסון הוא תוצר של התרבות הזו. לאחר אסון הדליפה של BP במפרץ מקסיקו ב־2010, הוא לא טרח להסתיר את הבוז שלו לאנשי החברה הבריטית. "הייתה פה התפרקות של הפיקוח הניהולי", אמר ב־2011. "כשעושים דברים כמו שצריך, דברים כאלה לא קורים", סיכם.

טילרסון למד הנדסה אזרחית באוניברסיטת טקסס. לדבריו, הוא בחר במקצוע בהשראת הנחיתה על הירח ב־1969, שנוהלה ממרכז פיקוח ביוסטון - 145 ק"מ בלבד מהתיכון בו למד בהנטסוויל, טקסס. לאחר שהצטרף לאקסון ב־1975 הוא עבר תפקידים שונים, כולל מנהל הייצור בטקסס ובאוקלהומה, ומתאם מכירות הגז הבינלאומיות.

לאחר התקופה המוצלחת שלו ברוסיה ובים הכספי, הוא מונה ב־2004 לתפקיד נשיא אקסון, מינוי שסימן אותו כמועמד המוביל לרשת את המנכ"ל המוערך לי ריימונד. ב־2005, כשריימונד עזב את תפקידו, הבחירה בטילרסון למחליף היתה כמעט מובנת מאליה.

זו לא היתה משימה קלה להיכנס לנעליו של ריימונד הבוטה אך המבריק. "בלי קשר למה שהפעילים הסביבתיים חשבו עליו, לי ריימונד היה המנכ"ל המרשים ביותר בתעשייה", אמר מנכ"ל לשעבר של חברת נפט גדולה אחרת. "לרקס היה קשה מאוד להשאיר את אותו חותם כמו לי".

אקסון מוביל | צילום: בלומברג

תגלית מול חופי גיאנה

טילרסון נכנס לתפקיד בתקופה שבה התנאים לא היו פשוטים לחברות הנפט הגדולות. מהפכת פצלי הגז והנפט בארה"ב העניקה במה לחברות קטנות ובינוניות שהסתגלו לשינוי מהר יותר מהענקיות המגושמות של התעשייה. בנוסף, החשש הגובר מנזקי שינויי האקלים עודד ממשלות לתמוך באנרגיה מתחדשת, שכוללת דלקים ביולוגיים, מכוניות חשמליות ושיפורים ביעילות צריכת הדלק.

בשימוע אישור המועמדות שלו בסנאט, הבהיר טילרסון כי הוא מודע לכך ש"הסיכון של שינוי אקלים קיים". התפיסה הזו לא הקלה עליו את הניווט בפני השטח המשתנים תדיר של עסקי האנרגיה הבינלאומיים.

מעבר לגורמים החיצוניים שהשפיעו על תפקודו כמנכ"ל, חלק מההחלטות של טילרסון נראות כמו שגיאות שהיו יכולות להימנע. בדצמבר 2009 הוא הסכים לרכוש את XTO אנרג'י, יצרנית פצלי גז מובילה, עבור 41 מיליארד דולר, כולל חובות. זמן קצר לאחר מכן מחירי הגז בארה"ב החלו בירידה מתמשכת. יש שטוענים שעוד מוקדם להכריז על העסקה ככישלון, שכן היא העניקה לאקסון מומחיות חשובה בייצור פצלי גז, אך אניש קאפדיה מחברת טיודור פיקרינג טוען שהעסקה "לא באמת הסתדרה". זאת בעיקר מכיוון שאקסון הטמיעה לאט מדי את המומחיות מהגז לייצור פצלי נפט - הרווחי יותר.

במהלך 11 שנותיו כמנכ"ל, ההחזר לבעלי המניות, בשקלול תנודות במחיר המניה ודיבידנדים, עמד על 112%. מדובר בהחזר טוב יותר מ־63% לבעלי המניות של רויאל דאץ' של באותה תקופה, אך הרבה מאחורי 205% של ענקית האנרגיה שברון.

השאלה העיקרית שתלויה מעל אקסון היא כיצד חברה בגודל שלה יכולה למצוא מקורות צמיחה נוספים. בשנה שעברה החששות הללו התגברו. תפוקת הגז והנפט נותרה ללא שינוי, והחברה מעריכה כי היא תישאר באותה רמה עד 2020. יתר על כן, הייצור כעת נמוך מכפי שהיה ב־2000, מיד לאחר שאקסון השלימה את רכישת מוביל. החששות לגבי הצמיחה התחדדו בפברואר אשתקד, כשהחברה גילתה שלראשונה זה 22 שנים, ב־2015 היא לא הצליחה להוסיף עתודות חדשות שיחליפו את כל הגז והנפט שהיא ייצרה.

בנובמבר הזהירה אקסון שהיא עלולה למחוק מהמאזנים שלה 19% מהעתודות. הסיבה היא שמחירי גז ונפט נמוכים, פירושם שחלק מהמשאבים עליהם דיווחה אקסון בעבר כעתודות מוכחות, כבר איבדו כדאיות כלכלית.

על פי השמועות, אקסון חיפשה אחר עסקה גדולה נוספת, כאשר בין השמות שהוזכרו היו אנדארקו פטרוליום ואוקסידנטל פטרוליום האמריקאיות. אך ברגע שמחירי הנפט ומניות החברות החלו לעלות, החלון לרכישה במחיר מציאה נסגר. רק לאחרונה הוסרה חלק מהעננה מעל החברה. אקסון, שמעולם לא היתה מובילה עולמית בכל הקשור לגילוי נפט וגז, השיגה הצלחה מול חופי גיאנה: שדה בעל תפוקה של 1.4 מיליארד חביות נפט.

בחודש שעבר העבירה אקסון למלאים שלה כ־3.4 מיליארד חביות נוספות, במסגרת רכישת זכויות קידוח לשטח של 1.1 מיליון דונם, מרביתו במפרץ פרמיאן בניו מקסיקו. טילרסון הוא שניהל את המו"מ, שנמשך שנה, מול משפחת בס העשירה מטקסס. בסופן של השיחות הסכימה אקסון לשלם 6.6 מיליארד דולר עבור זכויות הקידוח.

המהלך גרם לאנליסט פול סנקי מחברת המחקר וולף לשנות את העמדה שלו לגבי אקסון מ"תשואת חסר" (underperform) ל"תשואת שוק" (peer perform). "גורמי הדאגה העיקריים שלנו נמצאים תחת טיפול החברה", כתב.

ולדימיר פוטין | צילום: איי פי

נגד סנקציות

עם זאת, עדיין חסרה חתיכה אחת גדולה בפאזל הזה: רוסיה.

ב־2011 נראה היה שמערכת היחסים הקרובה שפיתח טילרסון עם רוסנפט, ובייחוד עם המנכ"ל איגור סצ'ין, המקורב לפוטין, השתלמה. לרוסנפט היה הסכם עם חברת הנפט הבריטית BP לחיפוש נפט באוקיינוס הקרח בצפון רוסיה, אך התוכנית לא יצאה לפועל בשל התנגדות המיליארדרים שהיו שותפים של BP במיזם המשותף BP־TNK. אקסון ניצלה את הפתח שנוצר וחתמה על שורה של עסקאות לפרויקטים במערב סיביר והים השחור, וכן באוקיינוס הקרח.

לעסקאות היה הפוטנציאל להוביל לצמיחה משמעותית בעשורים הבאים, כך שהיתה זו מכה קשה לחברה כשארה"ב הטילה ב־2014 סנקציות על רוסיה, שחסמו את כל הפעילות במדינה.

אקסון כבר הבהירה כי מבחינתה ההפרעה היא זמנית בלבד. לראיה, מחיקת שווי של מיליארד דולר של הנכסים שלה שם לא נרשמה במאזנים כקבועה. אם יוסרו הסנקציות על רוסיה, תזכה אקסון לדחיפה משמעותית, וטראמפ לא הסתיר כי האפשרות בהחלט באה בחשבון.

בשימוע שלו בסנאט, הבהיר טילרסון כי הוא ישרת את האינטרסים של העם האמריקאי, ולא של אקסון־מוביל. הוא נאלץ גם לנתק את כל קשריו הפיננסים עם החברה, ולכן חבילת הפיצויים שלו בגובה 180 מיליון דולר תועבר אליו במזומן, ולא בצורת מניות או אופציות. הוא ציין עוד כי הוא סקפטי לגבי יעילות הסנקציות על רוסיה. בפגישה עם בעלי המניות של אקסון בחודש מאי ב־2014 אמר טילרסון: "באופן כללי, אנחנו לא תומכים בהטלת סנקציות, מכיוון שלדעתנו הן לא יעילות, אלא אם הן מיושמות היטב".

בהמשך אמר כי המסר של אקסון נשמע "בדרגים הגבוהים ביותר". הוא ערך חמישה ביקורים בבית הלבן ב־2014 וב־2015. החברה הדגישה כי היא סיפקה לבית הלבן "מידע על השפעות הסנקציות" והביעה את דעתה לפיה "סנקציות צריכות להתייחס לחברות האמריקאיות בהגינות". עם זאת, אקסון ציינה כי היא לא פעלה כדי להסירן. טילרסון חזר על דברים דומים בשימוע שלו, כשתיאר את הסנקציות כ"כלי בעל חשיבות", אך כזה שיש לתכנן אותו בקפידה.

טילרסון יוכל כעת להביע את הדעות הללו מתוך הממשל עצמו. כמנכ"ל, הוא אמנם לא הצליח ליצור עידן חדש של צמיחה עבור אקסון, אך ייתכן שדווקא הנשיא טראמפ יוכל לעשות זאת.