התור לבריאות
"אין דבר כזה מוח גברי או מוח נשי"
פרופ' דפנה יואל, ראש המגמה הפסיכוביולוגית, אוניברסיטת ת"א מסבירה כי מין הוא רק אחד ממספר גורמים שקובעים את מבנה המוח. "אנשים לא מגיעים באחת משתי צורות – נשים או גברים, אבל כל התרבות שלנו בנויה על ההנחה שכן"
אין דבר כזה מוח גברי או מוח נשי. "בעוד שקל מאוד למיין כמעט את כולנו לזכרים ונקבות לפי אברי המין שלנו, אי אפשר למיין אותנו באופן הזה, לא לפי המוח שלנו ולא לפי ההתנהגות והמאפיינים האישיותיים שלנו", כך טוענת פרופ' דפנה יואל, ראש המגמה הפסיכוביולוגית באוניברסיטת תל אביב, שאמרה את הדברים היום (ד') בכנס התור לבריאות של "כלכליסט". לדבריה, במובנים של צורת המוח שלנו והמאפיינים האישיותיים שלנו, כל אחד הוא פסיפס ולכן האתגר הגדול שלנו כחברה הוא איך אנחנו מתחילים להתייחס לאנשים לפי מי שהם ולא לפי הצורה של אברי המין שלהם כפי שנקבעה בעודם ברחם.
"להבדלי מין במערכת הרבייה יש שני מאפיינים, דבר ראשון זה שהם מאוד באוד ברורים והדבר השני זה שיש עקביות מאוד ברורה – אנשים נולדים עם סט של איברי מין נקביים או זכריים", אומרת יואל. "כשמשווים אברי מין של נשים וגברים אפשר לראות שלמרות שיש שונות בתוך כל מין, אך השונות בין המינים מאוד גדולה. לעומת זאת, כשמשווים מוחות של נשים ומוחות של גברים אפשר לראות שיש שונות מאוד גדולה בתוך כל מין, אבל חפיפה מאוד גדולה בין המינים".
הבדלי מין במערכת הרבייה מסתכמים כמעט תמיד בליצור אחת משתי מערכות, אך במוחות קורה משהו אחר לגמרי. זאת מכיוון שמין הוא הגורם החשוב ביותר שיקבע את צורת אברי המין, אך מין הוא רק אחד ממספר גורמים שקובעים את מבנה המוח, מסבירה יואל. יתרה מכך, השפעות המין על מבנה המוח יכולות להיות הפוכות תחת תנאים שונים, כמו למשל במצבי לחץ.
במאמר שבדק את השונות של דנדריטים (שלוחה הבולטת מתאי עצב שהיא אמצעי הקלט שלהם) במוחות של חולדות ממינים שונים, נמצא כי השפעות המין יכולות להיות הפוכות תחת תנאים של לחץ (סטרס). "מה שאנחנו רואים זה שדברים כמו לחץ לא הופכים את כל המין מנקבי לזכרי, אלא משפיעים על הצורה של חלק מהמאפיינים", אומרת יואל.
במחקר שערכה יואל, חילקו מוחות של נשים וגברים ל-116 אזורים וצבעו את החלקים לפי כמה הם גדולים באופן יחסי לקבוצה. נמצא באופן מאוד ברור שיש הבדלים בין המוחות של נשים וגברים, ממצא ידוע מכיוון שלנשים באופן ממוצע יש יותר חומר אפור ולגברים יותר חומר לבן, מסבירה יואל. "השאלה היא לא אם יש הבדלים בין מוחות של נשים וגברים. זו גם לא השאלה אם הגורם להבדלים האלה הוא תורשה או סביבה כי אין לנו דרך לנטרל את הסביבה. השאלה היא האם ההבדלים האלה מסתכמים לשתי צורות של מוחות. מאוד ברור שיש הבדלים בין מוחות של נשים וגברים, אבל מוחות של אנשים הם איזשהו פסיפס ייחודי שיש בו גם מאפיינים שנפוצים יותר אצל נשים וגם אצל גברים", היא אומרת.
יתרה מכך, גם כאשר בדקו מאפיינים שהראו את ההבדלים הגדולים ביותר בין נשים וגברים, מתוך שבעה מאפיינים, לא מצאו אפילו אדם אחד שהיה בסך הכל נשי או גברי. "אנשים לא מגיעים באחת משתי צורות – נשים או גברים, אבל כל התרבות שלנו בנויה על ההנחה שכן. אנחנו אומרים כל הבנים קחו כדור ולכו לשחק כדורגל וכל הבנות תישארו בכיתה ותקראו סיפור כאילו שכל הבנים אוהבים כדורגל ולא לקרוא סיפורים וכל הבנות לא אוהבות כדורגל ואוהבות סיפורים. הסטראוטיפים קיימים, אבל כאנשים, האנשים לא מתאימים לסטריאוטיפים".
5 תגובות לכתיבת תגובה