מה יקרה אם יופסק זרם הפרסומות לאתרי החדשות המזויפות?

לבנות חפיר סביב הדמוקרטיה 

חברה אמריקאית בשם Moat (חפיר) מאמינה שמצאה את הדרך לטפל באתרי חדשות מזויפות: לחתוך להם את אספקת החמצן, קרי הכסף מפרסומות. בדרך כלל, מואט עסוקה בשיווק פרסומות מקוונות באמצעות מערכות אוטומטיות. אתה מודיע שאתה רוצה מודעה, והיא תמצא לך אתר מתאים. אתרי חדשות מזויפים מקבלים הרבה מאוד כסף מפרסומות משום שהסיפורים שלהם הופכים לוויראליים, הרבה אנשים נכנסים אליהם, והידיעה המזויפת רווחית למפיץ. זו הסיבה שהקמפיינים האלה זולים כל כך: במידה ניכרת, הם מפרנסים את עצמם.

במואט מצאו את השיטה להפוך את אתרי החדשות המזויפות לפחות רווחיים. הכלים שלהם מזהים זינוק פתאומי בפופולריות של אתר – ואז הם מנסים לברר אם מדובר באתר לגיטימי, הן באמצעות אלגוריתמים והן באמצעות צוות של מומחים. היה והגיעו למסקנה שמדובר באתר חדשות מזויפות, הם מסרבים להעביר אליו את הפרסומות שלהם. הם עוקבים אחרי הסיפור, ואם הוא צץ שוב באתר אחר, הם חוסמים גם אותו מלקבל פרסומות – הכל תוך זמן קצר להפליא.

עכשיו רוצים שם ששאר בורסות הפרסום ברשת יצטרפו אליהם. גם אם זה יקרה, אתרי חדשות מזויפות ישארו איתנו. יש בזה יותר מדי כסף – ולא פחות חשוב מכך, יותר מדי שחקנים שגם מוכנים לאבד כסף. אבל יש פוטנציאל ניכר לשיפור.

זה מגיע מהנורות!

מחקר שיצא לאחרונה חשף כיצד התמוטטה רשת של אוניברסיטה גדולה בגלל החיבור שלה לאינטרנט של הדברים. האוניברסיטה, מתוך רצון תמים לשפר את השירות, התקינה אלפי נורות חכמות, עמודי תאורה תבוניים, ומכונות מכירה עם תואר. האחרונות לא היו אמורות להיות מחוברות לרשת, אבל האקרים גילו שאפשר לחבר אותן בקלות.

ותוך זמן קצר, אלפי המכשירים האלה – כל אחד עם חיבור רשת, כמובן – שלחו אלפי פניות DNS שהביאו את המערכת לקריסה. כל רבע שעה, הן היו שולחות בקשה להתחבר לתת-תיקיות לא קיימות על פירות ים.

האפשרות שאלפי סטודנטים ירצו, בו זמנית ובמרווחים קבועים, קצת שרימפס בנוסח פרובנסל נפסלה במהירות, וצוות האבטחה של האוניברסיטה גילה תוך זמן קצר שהתשוקה לפירות ים מגיעה מהנורות. איך זה קרה? ובכן, כרגיל במוצרים חכמים, הסיסמאות שלהן היו קלושות והבוטנט השתמש ב-brute force כדי לפרוץ אותן.

הפנקס פתוח והיד רושמת

לטוויטר יש בעיית בריונות. זה לא בדיוק סוד. החברה עושה מאמצים ניכרים להלחם בתופעה, אחרי שהיתה מנומנמת בנושא במשך שנים, אבל הצעד האחרון שלה היה בעייתי. לזכותה יאמר שהיא ביטלה אותו במהירות.

אחד הפיצ'רים היותר יעילים והפחות מוכרים של טוויטר הוא היכולת לערוך רשימות של אנשים שאתה רוצה לקרוא. מכניסים מספר מצומצם של אנשים לרשימה ומדי פעם עובר עליה. הכללה ברשימה נחשבת למחמאה: אתה מספיק חשוב כדי שמישהו יקפיד לקרוא אותך בקביעות.

כמובן, אפשר לעשות את זה גם להיפך: להכניס אנשים לרשימת ה"מטומטמים חסרי התוחלת" שלך. ומאחר ואפשר לחלוק רשימות עם אנשים אחרים, הכלי יכול בקלות להפוך לאמצעי הטרדה. דמיינו 500 ניאו נאצים מקבלים רשימה של אנשים שהם צריכים להטריד, ותבינו את הבעיה.

אז טוויטר הודיעה שמעכשיו היא חוסמת את האפשרות להודיע לאנשים על כך שהם צורפו לרשימה. זה יכול להיות מועיל אם אתה לא רוצה לדעת שאתה ברשימת "היהודים שיש להכחיד" של איזה אלט-קאקר, אבל, כאמור, ברוב המקרים אנשים רוצים לדעת שהם צורפו לרשימות. טוויטר מיהרה לחזור בה.

את הבעיה עצמה של צירוף לרשימה של שונאים, היא עוד לא פתרה.

קצרצרים

1. כוכב היוטיב פיודייפיי, דיווחנו אתמול, פרסם מספר סרטונים אנטישמיים עם ניחוח נאצי – הסרטונים הוסרו, אז קשה לשפוט מה בדיוק הלך שם – וכתוצאה מכך נבעט על ידי חברת דיסני. היחצ"נים של יוטיוב, שגם איתם היה לפיודייפיי הסכם, קלטו במהירות שיש כאן בעיה תדמיתית ושאי אפשר יהיה להצמיד לדבר הזה פרסומות, ומיהרו גם הם לנתק כל קשר עם המותג המורעל. מקורביו של פידייפיי – כשתהיו כוכב יוטיוב עם הכנסות של 16 מיליונים, גם לכם יהיו "מקורבים" – טוענים עכשיו בכל מקום שדבריו הוצאו מהקשרם. כאמור, הסרטונים הרלבנטיים לא באוויר אז קשה לשפוט.

 

2. השעה 10:00, וזה אומר שאובר שוב בצרות משפטיות. שופט בברזיל קבע כעובדה משפטית את המובן מאליו:שעובדיה של אובר הם עובדיה, ולא "קבלנים עצמאיים"; ושאובר היא חברת תחבורה, לא "חברת טכנולוגיה". השופט פסק שעל אובר לפצות את העובד שתבע אותה בכ-10,000 דולרים בשל שעות נוספות, משמרות לילה, נסיעות בחגים, הוצאות דלק והוצאות על נוסעים. אובר, כמובן, הודיעה שהיא תערער. יש לה את הכסף לכך, זה היתרון העיקרי שלה: היכולת שלה למוטט כל שוק מקומי בעזרת עודפי הכסף שעומדים לרשותה.

3. מפלגות פוליטיות בבריטניה פונות ל-GCHQ, סוכנות ריגול האותות הוותיקה של הממלכה המנוטרת, בבקשה שילמדו אותן כיצד להתגונן מפני התקפות סייבר של "ממשלות זרות. אחרי הכל, מי טוב יותר מהשותפים של ה-NSA לסייע לך בהתגוננות מפני הברנשים הרעים של הצד האחר? רק תקוו שהם לא ישאירו איזו דלת סתרים או שתיים. אתם יודעים, הרגלים ותיקים מתים לאט.

4. נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', קרא אתמול (ג') למדינות העולם להעמיד מעין אמנת ז'נבה נגד תקיפות סייבר, כשהוא מציין שיש צורך באמנה שתגן על אזרחים מפני פגיעה , כפי שאמנת ז'נבה הרביעית מגינה על אזרחים מפני פעולות צבאיות. יש, עם זאת, שלוש אמיתות מדכאות: קודם כל, כפי שיודע כל איכר פלסטיני, אם ממשלות לא רוצות לאכוף את האמנה, היא לא נאכפת; אין ממשלה עולמית שתכפה אותה. שנית, חלק מרכזי של הרעיון של תקיפת סייבר הוא הטלת טרור ופגיעה בתשתיות אזרחיות; הרעיון של נשק טרור שמופנה רק כלפי מטרות צבאיות קיים תיאורטית, אבל פרקטית לא כל כך. ושלישית, אמנת ז'נבה הרביעית הגיעה אחרי האסון מיוצר האדם הגדול בהיסטוריה האנושית, מלחמת העולם השנייה; רק אחרי שנחשף כל הפוטנציאל המפלצתי של כוחה של המדינה, נערך ניסיון לכבול את ידיה של המדינה הריבונית – אז כהיום, יחידת המשחק הבסיסית של הדיפלומטיה הבינלאומית. כדי שיגיעו חוקים דומים כאלה גם לזירת הסייבר, למרבה הצער, נצטרך כנראה אסון בקנה מידה דומה.