כיל נתנה, כיל תיקח? בכירי החברה עשויים להחזיר את הבונוסים

כיל מסכמת את 2016 עם מעבר להפסד - ועם צל המרחף מעל בונוסים שקיבלו בכיריה. החברה ציינה כי היא עשויה לדרוש מבכירי מנהליה להשיב בונוסים שקיבלו ממנה לאור ביצועיהם. כך עולה מדו"חותיה לשנת 2016. לאור בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגד החברה לגבי תהליך אישור הבונוסים לבכירים בה, פעלה ההנהלה במהלך הרבעון הרביעי להקמת ועדה חיצונית ובלתי תלויה. תפקידה של הוועדה הוא לבחון את הטענות בנוגע לאישור מענקים שנתיים תלויי ביצועים של חמישה בכירים בשנים 2015-2014. הוועדה תכריע אם הדירקטוריון חרג ממדיניות התגמול, שאושרה באסיפת בעלי המניות, בעת שאישר מענק מצטבר בהיקף של 6.5 מיליון דולר בשנים הללו.

עוד צוין בדיווח כי חוות הדעת של הוועדה תוכל לשמש את החברה לקבל כל החלטה בעתיד, לרבות הגשת תביעות או דרישות מאותם בכירים במידה והממצאים יתמכו בכך.

על פי דיווח החברה, מדובר בתגמולים שניתנו לחמישה בעלי תפקידים: מנכ"ל החברה הקודם סטפן בורגס; מנכ"ל כיל מוצרים תעשייתיים צ'ארלס ווידהאוס ; מנכ"ל כיל בפועל ולשעבר המשנה למנכ"ל אשר גרינבאום; הממונה על יחסי החוץ של החברה והמשנה למנכ"ל דני חן; ומנכ"ל כיל דשנים ניסים אדר.

החברה רשמה ב־2016 הפסד של 122 מיליון דולר בשורה התחתונה לעומת רווח של 510 מיליון דולר בשנת 2015. הרווח הנקי המתואם הסתכם בכ־450 מיליון דולר לעומת 700 מיליון דולר ב־2015. הסיבה המרכזית לפער של מאות מיליוני שקלים היא מחיקות והפרשות חד־פעמיות שביצעה החברה לאורך השנה, בהיקף מצטבר של 585 מיליון דולר. רוב ההפרשות מיוחסות להפסקת שתי פעילויות משמעותיות במהלך הרבעון השלישי.

כוחות מנוגדים: היקף המכירות עלה, אך מחירי האשלג יורדים בעקביות

2016 היתה ללא ספק שנה מאתגרת עבור החברה ובמרכזה שתי מחיקות משמעותיות שנובעות מהחלטות ההנהלה. ההפחתה הראשונה, בהיקף 198 מיליון דולר, היא כתוצאה מהפסקת פעילות הכרייה באתיופיה. ההפחתה השנייה, בהיקף 282 מיליון דולר, היא תולדה של הפסקת פרויקט המחשוב (ERP), שזכה לכינוי "הרמוניזציה" לאחר שהושקעו בו מאות מיליוני דולרים. אלה הובילו להפסד חד־פעמי של 340 מיליון דולר.

תוצאות ההחלטות הללו צפויות לבוא לידי ביטוי בחברה בשנים הקרובות, בין היתר הודות להפרשות לטובת מהלכי התייעלות שצפויים להשפיע בצד ההוצאות. החברה הצליחה להפחית את הוצאות התפעול שלה, והוצאות ההנהלה התכווצו ב־30 מיליון שקל במהלך הרבעון האחרון.

הסיפור של כיל ברבעון הנוכחי דומה לזה של השנה כולה. במרכזו ההשפעה של הסביבה החיצונית, ובפרט של הירידה המתמשכת במחירי האשלג והפוספט בעולם. למגמה זו ישנה עדות בדו"חות קודמים של כמה חברות בענף, לרבות הענקית הקנדית פוטאש.

ההשפעה של ירידת המחירים ניכרת בעיקר בפעילות חטיבת המינרלים המיוחדים של כיל, המרכזת את פעילות האשלג והפוספט. המחיר הממוצע לטונה אשלג עמד ב־2016 על 211 דולר לעומת 280 דולר ב־2015. מדובר בירידה של 25% באחד מתחומי הפעילות המרכזיים של החברה.

היקף ההכנסות השנתי של החברה הסתכם ב־5.36 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי בהשוואה ל־2015, אז הסתכמו ההכנסות ב־5.4 מיליארד דולר. בעוד מחזור ההכנסות היה נמוך מהתחזיות, שעמדו על 5.42 מיליארד דולר, כיל רשמה רווח למניה של 35 סנט בשורה התחתונה. נתון זה גבוה מתחזית האנליסטים, שעמדה על 32 סנט למניה.

מחירי האשלג גרעו 185 מיליון דולר מהכנסות החברה ברבעון הרביעי. ירידה זו קוזזה בהיקף הכמויות הנמכרות של אשלג ברבעון. החברה ציינה כי עיקר העלייה נרשמה באירופה ובברזיל, וכי המכירות שם תרמו כ־100 מיליון דולר לשורה העליונה.

גם בשנת 2016 כולה נמחקו מרבית ההכנסות שהביאה העלייה בהיקף המכירות בגלל ירידת המחירים. כך, שיעור הרווחיות הגולמית ב־2016 עמד על 31%, לעומת 33% בשנת 2015. לעניין זה התייחס בדו"חות אשר גרינבאום, מנכ"ל כיל בפועל מאז ספטמבר האחרון, שטען כי מדובר בתוצאות מעודדות בהתחשב ב"סביבה העסקית המאתגרת". המחיר הממוצע לטונה אשלג ברבעון הרביעי עמד על 202 דולר, לעומת מחיר של 268 דולר ברבעון המקביל. מאידך, היקף האשלג שנמכר היה גבוה ב־15% והסתכם ב־1.7 מיליון טונות.

החברה ציינה כי ענף הפוספטים צפוי להמשיך להציג חולשה בזמן הקרוב. לגבי האשלג, ההערכה היא שהמחירים כבר הגיעו לתחתית.

הרווח התפעולי ירד: הפרשה לפינוי אשפה בספרד ב־51 מיליון דולר

הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו ב־1.34 מיליארד דולר, בדומה לתחזית האנליסטים. זוהי ירידה של 6% לעומת הכנסות הרבעון המקביל, שהסתכמו ב־1.43 מיליארד דולר.

פילוח התוצאות לשתי חטיבות הפעילות משקף כי בתחום הפתרונות המיוחדים, היקף ההכנסות ברבעון נותר כמעט ללא שינוי, עלייה של 3 מיליון דולר. זאת בעוד היקף ההכנסות מחטיבת המינרלים המיוחדים ירד ב־12% והסתכם ב־663 מיליון דולר בהשוואה ל־750 מיליון דולר בתקופה המקבילה. חטיבת הפתרונות המיוחדים -

שבמסגרתה מייצרת כיל מוצרים תעשיית מברום, דשנים ותוספים לרכיבי מזון - אחראית בסיכום הרבעון הרביעי על כ־52% מהכנסות החברה ועל 56% מהרווח התפעולי המתואם. אלה מהוות עדות להתמודדות מוצלחת של החברה עם ירידת מחירי האשלג והפוספט. הרווח התפעולי המתואם הסתכם בשנת 2016 ב־140 מיליון דולר. זוהי ירידה של 40% בהשוואה לתקופה המקבילה, אז הסתכם הרווח ב־233 מיליון דולר.

המקור לפער ברווח התפעולי המתואם נובע מכמה הפרשות שביצעה החברה במהלך הרבעון. המרכזיות שביניהן כוללות הפרשה לפינוי אשפה בספרד ב־51 מיליון דולר, הוצאה שתתפרש לשנים רבות. בנוסף נרשמו הפרשות לטובת תשלומי מס עתידיים בהיקף של 23 מיליון דולר.

הרווח הנקי החשבונאי הסתכם ב־32 מיליון דולר ברבעון בהשוואה ל־96 מיליון דולר בתקופה המקבילה. מדובר בירידה של יותר מ־60% בהשוואה לרבעון המקביל, אך עלייה בהשוואה להפסד שרשמה ברבעון החולף. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח של 9 סנט למניה, גבוה במעט מתחזיות האנליסטים.

שאלת המנכ"ל: סטפן בורגס התפטר בספטמבר - ומאז אין מינוי קבע

לצד התוצאות הכספיות נדרשה החברה להתמודד עם התפטרותו של סטפן בורגס מתפקיד המנכ"ל בספטמבר האחרון. בימים אלה פועלת החברה לאיתור מנכ"ל חדש. עד שיימצא, מכהן בתפקיד גרינבאום, לשעבר המשנה למנכ"ל. באפריל הודיע גרינבאום על רצונו לפרוש לאחר ארבע עשורים בחברה. אלא שעם עזיבתו של בורגס הוא מונה לממלא מקומו. מאז חלפה חצי שנה והחברה טרם הודיעה על מינוי מחליף. הוועדה לאיתור המחליף כוללת שלושה ובראשה עומד יו"ר הדירקטוריון יוחנן לוקר.

ברקע לפרסום תוצאותיה הודיעה כיל כי היא צפויה לחלק דיבידנד בהיקף 57 מיליון דולר במהלך אפריל.

מניית כיל רשמה עליה של 10% מתחילת השנה ועלייה של 17.5% ב־12 החודשים האחרונים. זאת לאחר שהגיעה לשפל של כמה שנים במהלך 2016. נכון לסגירת המסחר אתמול בבורסת תל אביב נסחרת החברה לפי שווי של 22.2 מיליארד שקל.

עידן עופר, בעל השליטה בכיל | צילום: בלומברג