חמת מציעה לרכוש את נגב קרמיקה ב־300 מיליון שקל

מכירת נגב קרמיקה נכנסת להילוך גבוה. ל"כלכליסט" נודע כי לפחות שלוש הצעות - מחברת חמת ומקרנות ההשקעה הפרטיות ויולה וסקיי - הוגשו עד היום לרכישת החברה, וגופים נוספים בוחנים הגשת הצעה. עסקת המכירה אמורה להיסגר במהירות, בתוך שבועיים־שלושה בלבד, לנוכח המצוקה של נגב קרמיקה.

חברת חמת, ספקית של נגב קרמיקה, הגישה את ההצעה הגבוהה ביותר, לפי הערכות - 250–300 מיליון שקל הכוללים מזומן ותמורה נוספת לבנקים במקרה של שיפור עתידי בתוצאות החברה של כ־50 מיליון שקל. כל זאת תמורת מחיקת מחצית מהחוב של נגב קרמיקה כלפי הבנקים לפחות.

שתי הקרנות הגישו הצעות הכוללות עד 100 מיליון שקל במזומן, הקצאה של 20%–40% ממניות נגב קרמיקה לבנקים ואפסייד עתידי, רכיבים המסתכמים יחד לכ־300 מיליון שקל. המכרז מנוהל על ידי חברת הייעוץ גיזה זינגר אבן, שביום חמישי עדכנה בהצעות שהתקבלו גם את הבנקים המממנים של נגב קרמיקה וגם את מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל. אפריקה ישראל שולטת (73%) באפריקה תעשיות, שמחזיקה בתורה במלוא מניות נגב קרמיקה. אפריקה תעשיות לא תקבל תמורה כלשהי מהמכירה, זו תועבר בחלקה הקטן לקופת נגב קרמיקה וברובה לבנקים המממנים.

נגב קרמיקה פועלת בעיקר בתחומי ייצור ושיווק אריחי גרניט פורצלן לריצוף. היא החברה־האחות של פקר פלדה, שעוסקת בעיבוד ושיווק מתכות למגזרי הבנייה והתעשייה.

חמשת הבנקים המממנים של נגב קרמיקה, שלהם היא חבה 680 מיליון שקל, הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, אגוד והבינלאומי. הפועלים ולאומי מחזיקים ביותר מ־50% מהחוב. לפני כחודש הזרימו הבנקים לחברה 50 מיליון שקל ששימשו כחמצן לפעילותה, לרכישות ולמלאי מספקים. את מרבית החוב נטלה נגב קרמיקה בשנים האחרונות למימון הקמתו של מפעל חדש בירוחם בהשקעה של 350–400 מיליון שקל. השקעה זו הובילה אותה להציג הפסדים כבדים בשנים האחרונות. סך הכל רשמה נגב קרמיקה הפסד של 250 מיליון שקל בין ינואר 2014 לספטמבר 2016, שגרר עמו הפסדים של החברה־האם אפריקה תעשיות. החברה סבלה משערוריות חשבונאיות ופעולות לא חוקיות שבוצעו לכאורה בתקופת המנכ"ל הקודם אבי מוטולה, והן מצויות בחקירת רשות ני"ע.

בשאיפה לסינרגיה

נגב קרמיקה, המנוהלת בידי יקי ודמני, עברה בשנה האחרונה הליך התייעלות שכלל פיטורי 90 עובדים ואיחוד פעילויות. החברה היא המובילה בארץ בתחומה והיצרנית היחידה של קרמיקה. המפעל בירוחם מייצר קרמיקה ב־5 מיליון מ"ר בשנה, כ־15% מהיקף השוק בארץ. המפעל אינו עובד במלוא ההספק ומתחרה ביבוא זול מסין וטורקיה. זרוע השיווק של החברה כוללת שלושה מותגים: 11 חנויות של נגב, שלוש של סופר קרמיקה ואחת של ויה ארקדיה המיועדת למוצרי פרימיום.

חמת, שבשליטת יואב גולן (63.7%), מתמודדת על רכישת נגב משום שמדובר עבורה בפעילות סינרגית ומשלימה שתעניק לה אף זרוע הפצה משלה. גולן רכש את חמת מידי קרן פימי וסמי סגול ב־2011 תמורת 200 מיליון שקל ולפי שווי של 310 מיליון שקל. החברה מייצרת ברזים וכלים סניטריים, ומאז הרכישה חילקה לבעלי המניות שלה 174 מיליון שקל כדיבידנדים, שכמעט כיסו את סכום הרכישה שהשקיע גולן. בחמש השנים האחרונות עלתה מניית חמת ב־370% ושווייה נסק ל־515 מיליון שקל — לא כולל הדיבידנדים שחולקו. תשואת הדיבידנד שהניבה החברה למשקיעים בשנים 2011–2015 היא 11% בממוצע. לקבוצה מדיניות חלוקת רווחים קבועה — לפחות 40% מתוך הרווח הנקי בשנה.

תגובת חמת: "החברה מודיעה כי הביעה התעניינות לרכישת נגב קרמיקה אך ביום 15 בפברואר 2017 הודיעה למנהלי המכרז כי אין בכוונתה להגיש בשלב זה הצעה מחייבת למכרז".

משרדי נגב קרמיקה בראשון לציון | צילום: אוראל כהן

חמת צומחת בעקביות, ורווחיה בתשעת החודשים הראשונים של 2016 עמדו על 28 מיליון שקל, זאת לעומת 24 מיליון בתקופה המקבילה ב־2015. החברה נהנית מרווחיות גולמית גבוהה הודות לירידה במחיר חומרי הגלם. הונה העצמי של חמת היה בסוף הרבעון השלישי 127 מיליון שקל. רכישה כזו תצריך את אישור רשות ההגבלים העסקיים.

קרן סקיי, המנוהלת בידי ניר דגן וצבי יוכמן, סיימה לאחרונה גיוס של 200 מיליון דולר לקרן השלישית שלה; משקיעי העוגן הם מנורה מבטחים, מגדל ודיסקונט. הקרן מתמחה בהשקעה בחברות תעשייה קטנות־בינוניות. הקרן הראשונה של סקיי, שהוקמה ב־2005, גייסה 120 מיליון דולר ורשמה תשואה נטו של 15% לשנה. הקרן השנייה הוקמה ב־2011 בגיוס של 150 מיליון דולר, והניבה תשואה ממוצעת של 16% בשנה.

ויולה היא קבוצת קרנות שכוללת את כרמל, הפועלת בתחום ההון סיכון, ויולה פרייבט אקוויטי, הפועלת בתחום התעשייה, וויולה קרדיט, הפועלת בתחומים שונים באמצעות מתן הלוואת ורכישת מניות ומנוהלת על ידי רותי שמחה. ההצעה הוגשה ככל הנראה באמצעות ויולה קרדיט.