אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש דחה את בקשת פז להחזיר לה 56 מיליון שקל בגין גביה כפולה של דמי תשתית צילום: צביקה טישלר

ביהמ"ש דחה את בקשת פז להחזיר לה 56 מיליון שקל בגין גביה כפולה של דמי תשתית

חברת האנרגיה עתרה לבית המשפט נגד נמל אשדוד וחברת נמלי ישראל בטענה כי גבו ממנה באופן בלתי חוקי כספים עבור פריקה וטעינה של מוצרי דלק. טענותיה נדחו

19.02.2017, 22:14 | ליאור גוטמן

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה את דרישתה של חברת האנרגיה פז להחזיר לידיה 56 מיליון שקל שמקורם בגביה כפולה לכאורה של דמי תשתית. פז הגישה עתירה בנושא נגד חברת נמל אשדוד ונגד חברת נמלי ישראל, וטענה שכל גביה של דמי פריקה או טעינה של מוצרי דלק שבוצעה בשנה האחרונה או בעבר אינה חוקית, ולכן לכאורה מגיע לה החזר של עשרות מיליוני שקלים. עוד ביקשה פז לחשב מחדש את דמי התשתית שהמדינה גובה ממנה. 

תחנת דלק של פז. חברות הנמל טענו שפז צריכה לבוא בטענות למדינה שמפקחת על מחירי התשתית, צילום: צביקה טישלר תחנת דלק של פז. חברות הנמל טענו שפז צריכה לבוא בטענות למדינה שמפקחת על מחירי התשתית | צילום: צביקה טישלר תחנת דלק של פז. חברות הנמל טענו שפז צריכה לבוא בטענות למדינה שמפקחת על מחירי התשתית, צילום: צביקה טישלר

חברת נמלי ישראל וחברת נמל אשדוד ענו בתשובתן לבית המשפט כי יש לדחות את העתירה של פז מכמה טעמים. ראשית, טענו כי פז מושתקת מלהעלות את טענותיה, היות שכבר ב-2014 הודתה פז שהיא מקבלת שירותי פריקת דלקים ועשתה זאת ללא מחאה, ולכן לא ברור מדוע דווקא עכשיו "נזכרה" החברה לדרוש את כספה בחזרה באופן רטרואקטיבית. עוד טענו נמל אשדוד ונמלי ישראל כי תעריף פריקת הדלקים מפוקח על ידי המדינה בצו הפיקוח על המחירים, ולכן פז אינה יכולה לבוא בטענות בהקשר זה לחברות הנמל, אלא אך ורק למדינה.

בפסק דינה דחתה השופטת חנה פלינר את טענות פז אחת לאחת. פלינר מציינת בפסק הדין כי הבקשה שלא לשלם דמי תשתית לחברות הנמל אינה מובנת כיוון ש"החיוב בדמי תשתית הוא החיוב הבסיסי שאותו ניתן לגבות אך ורק בשל העובדה שמדובר במטען העובר בשטח הנמל. כך היה בעבר וכך גם כיום".

לעניין צורת התשלום אומרת פלינר ש"דמי התשתית הן בבחינת אגרה. הגעתי למסקנה כי ניתנים שירותים עבור דמי התשתית", ומאחר ואין מתאם ישיר בין גודל האגרה למחיר השירות (לפריקת דלקים - ל"ג) נדחית כאמור הדרישה שלא לשלם. ומה לגבי גובה התשלום? כאן קובעת פלינר שאם פז "חפצה להביא לשינוי תעריף אזי הסמכות אינה ניתן לביהמ"ש זה", ולכן עליה לפנות, אם תרצה, לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ במסגרת תביעה כנגד המדינה.  

בשורה התחתונה, נדחתה עתירת פז והחברה לא תקבל לקופתה 56 מיליון שקל. עוד נקבע שפז תשלם לכל אחת מהחברות הוצאות משפט בגובה של 50 אלף שקל. פז סירבה להתייחס לידיעה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות