הערכות: זו רביעיית המועמדים לעליון שעליה עשויות להסכים שקד ונאור

היום בארבע אחר הצהריים מתכנסת בלשכת שרת המשפטים, הוועדה לבחירת שופטים. על הפרק בחירת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. ברקע, משבר בניסיון לגבש הסכמות. אף אחד ממרכיבי הוועדה (בית משפט עליון, לשכת עורכי דין, פוליטיקאים) לא מצליח להעביר את מועדפיו, אבל מתנגד בחריפות למועמדי הזולת. התרחישים האפשריים: פשרה שבו כל צד מוותר על משהו; התבצרות ודחייה לישיבה הבאה, שאז אולי תושג הפשרה או שהשרה איילת שקד תממש את האולטימטום שלה ותבטל את 'חוק סער' שמקנה לשופטי בית המשפט העליון זכות וטו (למינוי לעליון נדרשים קולות שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה, ולשופטים שלושה נציגים), ואז, אם חוזרים לרוב רגיל, הפוליטיקאים והלשכה יוכלו למנות ברוב רגיל את מועמדיהם.

משיחות עם גורמים המקורבים לוועדה עולה כי זו הרביעייה שנחשבת ל"רע במיעוטו" ועשויה להתמנות לעליון בנסיבות הנוכחיות.

דוד מינץ, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים

נמנה על אחד ממועמדי השרה איילת שקד. שקד הציגה כמועדפיה את פרופ' גידי ספיר והכנ"ר פרופ' דוד האן. לשניהם מתנגדים בחריפות שופטי העליון. מינץ הוא במידה רבה "תואם סולברג", השופט ששקד מבקשת לעצב את העליון בדמותו (מתנחל, שמרן, דתי), אבל הוא גם שופט ראוי וקביל כפי שהתגלה סולברג.

יעל וילנר. בית המשפט המחוזי חיפה

גם בגלל שהרביעייה חייבת לכלול אישה וגם בגלל שלשאר הנשים יש התנגדויות חזקות, למשל רות רונן, נאווה בן אור, מיכל אגמון-גונן. גם תמר בזק-רפופורט היא מועמדת שיכולה לכנס הסכמה, אבל היא צעירה יותר ולוילנר יש תמיכה חזקה יותר בעליון, בעיקר של יצחק עמית.

ג'ורג' קרא, בית המשפט המחוזי תל אביב

את הכיסא הערבי יש לאייש והבחירה היא בין שני מועמדים: ג'ורג' קרא וחאלד כבוב. בכבוב תומכים שישה חברי ועדה – הפוליטיקאים והלשכה. שלושת שופטי העליון תומכים בקרא. אז למה קרא? כי החבילה כולה, בגלל יחסי הכוחות בוועדה, נוטה לרעת העליון ולכן יש להכניס לתוכה אחד ממועדפיו. וגם, כבוב צעיר יותר ויוכל להתמנות אחרי פרישת קרא.

יוסף אלרון, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה

אלרון הוא מחוללה משבר העיקרי בוועדה. "ייהרג ועל יעבור" גם בעיני תומכיו (שר האוצר משה כחלון ונציגי לשכת עורכי הדין) וגם בעיני מתנגדיו נציגי בית המשפט העליון. שני הצדדים עלו על עץ גבוה ומי שיירד יסתכן בשבירת רגל. ובכל זאת למה העליון צריך לוותר. ראשית, כי לאלרון רוב של שישה תומכים בוועדה. שנית, כי לא כדאי להרגיז את כחלון, השר המשמעותי והנחוץ ביותר להגנה על מערכת המשפט בקואליציה הנוכחית. שלישית: כמה גרוע יכול להיות שופט שמכהן 23 שלוש שנים במערכת וטיפס עד לדרגת נשיא בית משפט מחוזי. אז נכון שהוא לא באיכות של אהרן ברק, אבל לעליון הגיעו גם מאורות קטנים יותר שמפאת כבודם לא ננקוב בשמם.