אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברה ללא נהג: באובר מאשימים את המנכ"ל בפרשת ההטרדות המיניות צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

חברה ללא נהג: באובר מאשימים את המנכ"ל בפרשת ההטרדות המיניות

טראוויס קלניק מייסד אובר מואשם שקיצץ סמכויות ממחלקת משאבי האנוש של החברה, יאהו עדיין סובלת מבעיות אבטחה, והאנשים שעדיין משתמשים בביפרים

22.02.2017, 14:08 | יוסי גורביץ

תרבות ארגונית 

מקורות באובר אומרים שמנכ"ל החברה, טראוויס קלניק, נראה מזועזע מאוד בישיבת צוות כללית שבה דנו בפרשת תרבות ההטרדות המיניות בחברה. הוא כנראה מבין שזו פרשה אחת יותר מדי, ויכול להיות שהוא מתחיל להבין גם שהפעם הבלגן יגיע עד אליו.

טראוויס קלניק. לא רצה מחלקת משאבי אנוש בחברה, צילום: בלומברג טראוויס קלניק. לא רצה מחלקת משאבי אנוש בחברה | צילום: בלומברג טראוויס קלניק. לא רצה מחלקת משאבי אנוש בחברה, צילום: בלומברג

מקורות אמרו לאתר recode שקלניק הוא אחד הגורמים הבולטים לפרשה, בשל ההנחיות שהעביר למחלקת משאבי אנוש שלו. קלניק ראה בעצם קיומה של המחלקה מטרד, אבל לאחר שאובר גדלה – השווי שלה מוערך כעת בכ-69 מיליארד דולר – הוא הבין שיש צורך במחלקה כזו. עם זאת, כל מה שהוא רצה ממנה הוא יכולת לשכור במהירות עובדים מוצלחים ולפטר באותה המהירות עובדים לא מוצלחים. כל השאר נראה בעיניו כבזבוז זמן וכסף.

מאז 2014 יש לאובר ראש מחלקת משאבי אנוש, אבל אף שהיא השתתפה בישיבות בכירים, לא ברור האם היא העלתה בהן את הסוגיות שהובאו בפניה ביחס להטרדות מיניות; לא ברור בכלל אם יש לאובר נהלים בנושא. קלניק בעליל לא רצה להשקיע משאבים במחלקת משאבי האנוש שלו. למתלוננת הראשונה שהזדהתה בשמה, סוזן פוולר, הצטרפו עובדים לשעבר נוספים שמעידים על ניסיון דומה עם מחלקת יחסי האנוש.

במשך שנים, אובר סירבה למסור את נתוני הגיוון שלה; בעקבות השערורייה היא שחררה אותם חלקית, ומסתבר שרק 15% מהצוות הטכני שלה מורכב מנשים – נמוך משמעותית אפילו ביחס לחברות אחרות בעמק הסיליקון.

אם קלניק חשב שבכך שהוא יזמין את אריאנה הפינגטון לשמש כחלק מצוות הבדיקה לפרשה הוא יקנה לעצמו קצת חסינות, הוא כנראה טעה. היא הבטיחה לא לגלות רחמים ולפעול בתקיפות. להפינגטון יש נטייה מתועדת לקדם את עצמה והרקורד הפמיניסטי שלה מרשים. נעדכן.

מחוררת כמו גבינה שווייצרית

הטיטאניק לפחות שקעה תוך פחות משלוש שעות, יאהו מורחת את זה על פני תשע שנים כמעט. ולקפטן של הטיטאניק היה די כבוד כדי לטבוע עם הספינה, בעוד שאלה של יאהו מחפשים עכברוש לשחות איתו החוצה.

יאהו. עדיין לא מאובטחת יאהו. עדיין לא מאובטחת יאהו. עדיין לא מאובטחת

דו"ח שנאלצה החברה להוציא לאחרונה מצא שההגנות שלה עדיין פגומות, אחרי שתי התקפות ענק – אחת מהן כנראה הגדולה בהיסטוריה של התקפות סייבר, עם חשיפה של כמיליארד חשבונות – ושהיא תתקשה לתקן אותן בהקדם. יאהו מאבדת משתמשים בקצב מהיר בשנה האחרונה, לאחר שבשנה שעברה היא איבדה בכירים בקצב אפילו מהיר יותר. החברה, ששמה הפך לשם נרדף למוצר בלתי מאובטח, תתקשה למשוך כך משתמשים חדשים.

עדיין משתמשים בביפר ב-2017

בשנות ה-90, ביפרים – או beeping thing, כמו שקרא לזה ג'יילס ב"באפי" – היו סמל סטטוס: אם הדבר הזה צרצר עליך, סימן שהיית חשוב מספיק כדי להיות זמין כל הזמן. היום כולנו חשובים וכולנו נדרשים להיות זמינים כל הזמן, אבל עדיין יש אנשים שמשתמשים בביפרים.

המדובר בעיקר באותם האנשים שהשתמשו בו ראשונים: אנשי כוחות הצלה, רופאים, שוטרים וכדומה. הסיבה לכך פשוטה: השירות אמין הרבה יותר. המסרונים האלה יגיעו ויגיעו תוך שברירי שניות. הם לא יהיו תלויים באיכות השירות המפוקפקת של חברות סלולריות.

חלק מהביפרים – למשל של אנשי סירות הצלה – מאפשרים לא רק קבלת הודעה, אלא גם משדרים את מיקומו של המכשיר ב-GPS, ומאפשרים למשתמש לשלוח הודעה קצרה בחזרה. בשירותי האמבולנס של לונדון, הביפרים הם עוד שכבה שמטרתה לוודא שההודעה התקבלה: שולחים שם הודעה בקשר, במסרון ובביפר. האמבולנס יכול להגיב במסרון או בקשר.

אבל יתכן שהיתרון של הביפר אחר: הוא בולט יותר. כשאתה מקבל הודעת ביפר, אתה יודע שזה לא יהיה ספאם של חברת כרישי הלוואות או תמונה שאתה לא צריך באיזו קבוצת ווטסאפ שממנה ישחרר רק המוות. זה חשוב, זה קריטי, וזה דורש את מלוא תשומת לבך. כך מתגברים על המגפה של הצפת המידע בימינו.

קצרצרים

1. אלון מאסק, הכריז לאחרונה שהפתרון לבעיות התחבורה הוא מנהרה ענקית, ומיד החל לחפור אחת בשטחים ששייכים לחברת החלל שלו, ספייס X. אני מתקשה להבין מה קשר בין מנהרה ובין הרקטות, אבל מיליארדרים רגילים שיתנו להם לשחק בחופשיות ברכוש של החברות שלהם. יש רק בעיה אחת, מעבר לעובדה שמאסק נאלץ כבר להודות שאין לו בעצם מושג איך חופרים מנהרה: אין לו רישיון לחפור כזו. הנהלים בקליפורניה קובעים שלפני שאתה מתחיל לחפור אתה צריך לעדכן את השכנים שלך כדי שאלה יוכלו להביע את דעתם בנושא, ורק לאחר תקופת המתנה של 30 יום אפשר לבקש רישיון. אבל אלה בסך הכל חוקים, לא משהו שיכול לעכב טיטאן בעיני עצמו כמו מאסק.

אלון מאסק, צילום: בלומברג אלון מאסק | צילום: בלומברג אלון מאסק, צילום: בלומברג

 

2. הבנק שאחראי על ההנפקה של סנאפצ'ט, גולדמן סאקס, טוען בעקשנות שסנאפצ'ט עשויה מאבק פיות, ושההכנסות שלה בשנת 2018 יעלו פי 5 מההכנסות שלה בשנת 2016. שימו לב: הכנסות, לא רווחים. לא ברור איך סנאפצ'ט תממש את הפלא הזה. עדיין לא ברור אם גולדמן סאקס תבטח את עצמה, כהרגלה, גם באמצעות הימור נגד המניות של סנאפצ'ט. משקיעים שאשכרה נפגשו עם בכירי החברה הביעו ספקנות.

3. אובר שוב נמצאת בעוד צרות משפטיות. עורך דין בריטי בכיר, ג'וליון מוהאם (QC, בשיטה הבריטית, משמעו שעורך הדין נמצא ראוי לשמש כ"יועץ המלכה", ויכול להיות מועסק על ידי שירותי התביעה של הכתר) אומר שאובר עוברת על חוקי המס משום שהיא לא משלמת מע"מ. התמחותו של מוהאם היא חוקי המס, והוא טוען בתוקף שאובר צריכה לשלם מע"מ על הנסיעות שלה – לא פחות מ-20 מיליון ליש"ט בשנה, על פי הערכתו. מוהאם האשים את רשויות המס בבריטניה על כך שהן, לטענתו, מגלות סלחנות מובהקת כלפי חברות אמריקאיות לעומת היחס שמגלות אליהן רשויות מס בשאר אירופה, והודיע שאם הממשלה לא תעשה את העבודה שלה, הוא יעשה אותה וייקח את אובר לבית המשפט כדי להוציא ממנה את הכסף.

4. על הפרובוקטור הימני מילו יאנופולוס עובר שבוע לא קל: יממה לאחר שהוא נבעט מכנס שמרני חשוב בשל תמיכתו בעבירות מין כלפי קטינים והאמירה שלו שכל הנושא הזה של הסכמה ביחסי מין הוא מעיק, ושעות ספורות לאחר שסיימון אנד שוסטר החליטה שבעצם, היא לא רוצה לגעת בו במקל וביטלה את עסקת הספר שלו, פרץ מרד גם בברייטברט, שם הוא טכנית מועסק כעורך טכנולוגי. הנאו-נאצים של ברייטברט הודיעו למערכת שלהם שיש להם לפחות אתוס, ושאפילו הם לא מוכנים להיות מקושרים עם תומך הפדופיליה הזה. במערכת חשבו על זה קצת, והגיעו למסקנה שכדאי שמישהו אחר יספק ליאנופולוס במה. החל מאמש הוא לא מועסק שם יותר. במקביל, ריצ'רד ספנסר – ההוא שהוביל את הקהל בצעקות "הייל טראמפ" – הוציא נגדו סרטון ארסי. כשאפילו הנאצים לא רוצים אותך בסביבה, אתה כנראה עושה משהו לא נכון.

 

5. טכנו רצח: בסוף ינואר נרשם מה שהיה ככל הנראה הפיגוע הראשון מצד מל"ט-סירה. סעודיה מנהלת מלחמה רצחנית כנגד המורדים החות'ים בתימן, שלא יוצאים פראיירים ומזכירים לכולם למה ההמנון הלא-רשמי של צבא סעודיה הוא Onward, Christian Soldiers. השיטה של סעודיה היא לבצע הפצצות על ריכוזי אוכלוסיה בתקווה להכאיב למורדים מספיק עד שייכנעו. בינתיים זה לא כל כך עובד. בסוף ינואר התקרבו שלושה מל"טי-סירה לעבר פריגטה סעודית כ-30 מיילים מהנמל התימני חודיידה. אחד המל"טים הצליח לנגח את הפריגטה, ואז התברר שהוא היה עמוס בחומרי נפץ. שני ימאים סעודים נהרגו, ונגרם נזק למסוק של הפריגטה, אבל היא לא טבעה – אם כי סעודיה מתעקשת לא למסור מידע על הנזק שנגרם לה. הרעיון של סירה-טורפדו הוא לא חדש בפני עצמו: האיטלקים המציאו את השטיק הזה, ויוחאי בן נון – לימים מפקד חיל הים – הטביע באמצעות סירה כזו (מונחית אדם, שממנה אתה אמור לקפוץ כמה עשרות מטרים לפני הפיצוץ, מה שמצריך עצבי פלדה) את ספינת הדגל המצרית "אמיר אל פרוק" ב-1948. החידוש פה הוא בהנחיה מרחוק. בצי האמריקאי לומדים את התקדים בדאגה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות