צילום: שאול גולן
כבוד הבוחר: כשבית המשפט מכשיר שחיתות בשם הדמוקרטיה
בית המשפט העליון קבע כי הבחירות לעיריית בת ים תקפות, אף שהיו נגועות בשחיתות. בכך העניק לרצון הבוחר עליונות מוחלטת, והכשיר לא מעט התנהגויות פסולות של ראש העיר הנבחר יוסי בכר
1. נוקאאוט למחוזי
ביהמ"ש העליון לא התרגש מהליקויים בהליך הבחירות
באמצעות עו"ד עודד רביבו ממשרד פישר בכר חן וול אוריון, ערער בכר לעליון וזכה בנוקאאוט. שלושת השופטים ניל הנדל, אורי שהם וצבי זילברטל דרסו את פסק הדין של לבהר שרון: "הליך משמעתי או פלילי – לחוד, והליך של ביטול בחירות – לחוד. יש לזכור כי נבחרי הציבור צריך שייבחרו על ידי הציבור, לא על ידי בתי המשפט".
בית המשפט לא התרשם מכמות הפרשות וחומרתן, ובהן ניסיון להשפיע על התובע העירוני לבטל קנסות וכתבי אישום לעברייני רישוי ובנייה, או להבטיח ביטול ארנונה לבעלי עסקים בקניון. "חלק ניכר מן האירועים והפרשות שסווגו על ידי בית המשפט קמא (לבהר שרון – מ.ג.) כליקוי היורד לשורש העניין אינו כזה", כתב הנדל. חלקן סווגו כהבטחות בחירות בלבד שפוליטיקאים נוהגים להבטיח בלי כוונה לקיים. "אינני בא לפאר מציאות זו, ואולם העניין נתון לדין הבוחר. פתיחת תיבת הפנדורה של ביקורת שיפוטית על כל הבטחת שווא תביא לאי־ודאות גורפת ביחס לביטול בחירות".
2. קולו של מי ייפסל
אם סגרו תיק לבעל עסק, לא בטוח שהקול של אשתו ייפסל
פרשת הלחץ על התובע העירוני חמור יותר, גם בעיני העליונים. "הממצא העובדתי לפיו מסע הבחירות חדר לעבודת התובע העירוני ולהצגת עמדתו בבתי משפט – מטריד מאוד", כתב הנדל, וקבע שכאן דווקא כן מדובר בליקוי היורד לשורשו של עניין, אבל, וזה אולי החידוש המרכזי בפסק הדין - לא די בליקוי, אלא צריך לבחון את השפעתו על הבחירות ולכמת במדויק את מספר האנשים שהושפעו ממנו. והמושפעים הם רק במעגל הישיר של המוטבים. שופטי העליון מצאו שרק עשרות בודדות הושפעו משלל הפרשות, והם אינם מסכנים את ההפרש לטובת בכר, 491. הדרך למסקנה זו חילצה משפט מעניין מהנדל לגבי פרשת התובע העירוני: "גם שם לא עלה בידי המשיב להוכיח כי טובת ההנאה שניתנה השפיעה על בני המשפחה". כלומר אם סגרו תיק פלילי לבעל עסק, קולו ייפסל, אבל לא הוכח שגם אשתו הושפעה מהמחווה לבעלה, והצביעה בשל כך לבכר.
3. הספינה משנה כיוון
פסק הדין צמצם למינימום את ההתערבות בשחיתות עירונית
חשיבות פסק הדין במספר מישורים. ראשית, הוא מרים מכשול כמעט בלתי עביר לערעורים על תוצאות בחירות, ובכך ישחרר את בתי המשפט מדשדוש בביצות השחיתות העירוניות. שנית, הוא מעניק לרצון הבוחר עליונות מוחלטת, גם על פני המאבק בשחיתות בכך שהוא מגמד ומלבין לא מעט התנהגויות פסולות של בכר. שלישית, הוא מאותת על כך שהספינה המשפטית, כדברי שקד, אכן מתחילה לשנות כיוון. פסק הדין מצמצם את ההתערבות בחוקים למינימום. ומה שבעיני המחוזי היה מקסימום, הפך בעליון לפחות ממינימום.
2 תגובות לכתיבת תגובה