אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכסף לא הוסט למנהרות, הקיצוץ פגע בעוטף עזה צילום: אריאל חרמוני משרד הביטחון

ניתוח כלכליסט

הכסף לא הוסט למנהרות, הקיצוץ פגע בעוטף עזה

הדו"ח על מבצע צוק איתן מציג את פארסת פיתוח הפתרון הטכנולוגי לאיום המנהרות: מהחיפוש אחר פתרונות קסם ועד הביצוע החלקי. הוא גם מבקר את קיצוץ תקציבי הביטחון ליישובי העוטף, ואת הקבינט שלא חשב על רווחת תושבי עזה שהיתה עשויה למנוע התלקחות בגזרה

01.03.2017, 07:09 | שחר אילן

הדו"ח החמור שפרסם אתמול מבקר המדינה יוסף שפירא על מבצע צוק איתן נוגע בכמה סוגיות כלכליות משמעותיות. הסוגיה הראשונה היא הכישלון הגדול בפיתוח מענה טכנולוגי למנהרות; השנייה נוגעת לקיצוצים התקציביים הדרמטיים במיגון יישובי עוטף עזה לקראת המבצע; והשלישית מתייחסת לשאלה מדוע הקבינט לא בחן אפשרות של הענקת סיוע הומניטרי לרצועה במטרה למנוע את הלחימה.

מלבד זאת, מבקר המדינה קובע כי צה"ל לא היה מוכן ללחימה בזירת המנהרות אף שהיה ברור כי אלו מהוות איום אסטרטגי; היו פערים גדולים במודעין לגבי האיום התת־קרקעי; היה מחסור באימונים ובאמצעי לחימה המתאימים למנהרות. בנוסף, קובע המבקר, איום המנהרות הוצג לקבינט המדיני־ביטחוני באופן שטחי ובלתי מפורט לפני המבצע.

אותם מחדלים, אומר מבקר המדינה, האריכו את השהות של צה"ל ברצועת עזה, מנעו השמדה של חלק מהמנהרות ומנעו אפשרות לסכל התקפות מהמנהרות ברצועה ובעוטף עזה. המבקר מטיל את האחריות בעיקר על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, ראש אמ"ן לשעבר אביב כוכבי. "כלכליסט" מנתח את הסוגיות הכלכליות שעלו בדו"ח מבקר המדינה.

בני גנץ הרמטכל במבצע צוק איתן , צילום: דו"צ, ישראל יוסף בני גנץ הרמטכל במבצע צוק איתן | צילום: דו"צ, ישראל יוסף בני גנץ הרמטכל במבצע צוק איתן , צילום: דו"צ, ישראל יוסף

1. הכישלון הטכנולוגי

תרבות הסמוך של אומת הסטארט־אפ

 

אם מערכת כיפת ברזל היתה התגלית הטכנולוגית הגדולה של מבצע צוק איתן, הרי שהטכנולוגיה לגילוי והשמדה של מנהרות היתה הכישלון המוחץ שלו. כך, לפי המבקר, במבצע צוק איתן היתה בידי צה"ל יכולת קטנה בלבד לגילוי והשמדה של האיום.

הרמטכ"ל המכהן רב־אלוף גדי איזנקוט (סגן הרמטכ"ל בזמן המבצע) סיפר לפני כשבוע לוועדת החוץ והביטחון כי מאז 2013 הושקעו לא פחות מ־2.4 מיליארד שקל בפיתוח מענים טכנולוגיים לאיום המנהרות, אך אתמול התברר שכ־2 מיליארד שקל מהם הושקעו רק אחרי המבצע. יש אומרים שלולא המחדל החמור של המבצע אפשר היה להסתדר גם עם פחות כסף, ושחלק מהכסף מושקע לא כמענה לאיום המנהרות אלא כמענה לאיום דו"ח המבקר.

כך, לפי המבקר, לפארסת הפיתוח הטכנולוגי היו כמה פרקים. הראשון שבהם היה בעשור הקודם כאשר מערכת הביטחון שמה את רוב הביצים שלה על פרויקט אחד לגילוי מנהרות, פרויקט שנכשל לבסוף. אחד המפקדים לשעבר של זרוע היבשה מצוטט כטוען שאותן שנים התאפיינו "בחיפוש אחר פתרון קסם ללא חקר שיטתי ויסודי".

למעשה, אם ההסבר הנפוץ ביותר להצלחתה של אומת הסטארט־אפ הוא יכולת האלתור הישראלית, בפרשת פיתוח המענים הטכנולוגיים היא מתגלה במלוא ההיבטים השליליים שלה וביחוד בהיבט של שיטת "הסמוך". כך, כבר ב־2011 הגדיר צה"ל את מציאת המענה הטכנולוגי למנהרות כ"חירום", אך לפי המבקר, בארבע השנים שלפני המבצע נושא גילוי המנהרות או מיפוין "לא קיבל מענה" וגם "לא הוצגה כל דרישה מבצעית". המבקר מציין כי בסוף 2012 הוציא משרד הביטחון הזמנה למערכת הטכנולוגית המתאימה היחידה שפותחה, אך רק חלק קטן מהפרויקט בוצע בפועל. גם בסוף שנת 2013 לא סיימו בצה"ל לפתח מערכת עבור הכוחות הלוחמים לצורך גילוי, איתור, מיפוי או השמדה של מנהרות. זאת, להוציא מערכת טקטית מסוימת ומערכת אחרת שפותחה שנים רבות קודם לכן.

אחת הסיבות לליקויים הקשים בפיתוח הטכנולוגי, כך על פי המבקר, היא כוח האדם שהוקצה בזרוע היבשה. "כוח האדם היה מצומצם ביותר ובדרג זוטר", קובע המבקר. "תגובת מערכת הביטחון להתפתחות איום המנהרות ברצועת עזה ובלבנון היתה חסרה ואטית, ולא צלחה במבחן התוצאה". לפי המבקר, הפתרון הדרוש לפיתוח התשובה הטכנולוגית למנהרות, הוא הקמת מינהלת שתרכז את המאמץ.

נתניהו ויעלון , צילום: עומר מסינגר נתניהו ויעלון | צילום: עומר מסינגר נתניהו ויעלון , צילום: עומר מסינגר

מעבר לממצאים עצמם בנושא הפיתוח הטכנולוגי, גם הזחיחות של המינהל לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון (מפא"ת) היא לא פחות ממדאיגה. "אמצעי הלחימה והמענים הטכנולוגיים המשמשים כיום את כוחות צה''ל בהתמודדות עם אתגרי תת־הקרקע הנם תוצרי מאמץ המחקר והפיתוח שבוצעו במפא''ת", מסר אתמול המינהל בתגובה לדו"ח. "הישגים אלה הנם תוצר של השקעה, לאורך שנים רבות, שבהן פותחה תשתית טכנולוגית פורצת דרך, שכמוה לא פותחה על ידי אף מדינה בעולם". גופים עתירי הישגים כמו מפא"ת יכולים להרשות לעצמם להודות בכישלון וללמוד לקחים, אך הם לא יכולים להרשות לעצמם לטעון שכישלון מוחץ הוא הישג בינלאומי.

2. הקיצוצים בעוטף עזה

חוק צ'יץ, ארבעה קילומטרים מסג'עיה

 

בדו"ח המבקר יש לא מעט גילויים שגורמים לשפשף את העיניים בתדהמה, אחד מהם הוא הפרק שעוסק ביישובי עוטף עזה. המבקר כותב ש"לא רק שמרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה לא חוזקו בשנים שקדמו למבצע צוק איתן אלא אף קוצצו תקציבים, והיקף הכוחות להגנת היישובים צומצם". עוד כותב שפירא כי "הדבר חמור בעיקר נוכח היכולת המוגבלת שהיתה לצה"ל לפני המבצע לאתר את המנהרות ההתקפיות שחדרו מגזרת עזה לשטח ישראל... מצופה היה שמערכת הביטחון דווקא תגביר את ההגנה ליישובי עוטף עזה".

כך, בדו"ח המבקר מתברר שבשנים שלפני מבצע צוק איתן שחק משרד הביטחון את תקציב האחזקה של מרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה באופן משמעותי. חמור מכך, את תקציב ההתעצמות ביישובים אלה הוא אף ביטל כליל בשנים 2013 ו־2014. מדובר בין היתר בביטול אבטחת היישובים באמצעות חיילים; הוצאת מוצבי צה"ל מיישובים בעוטף עזה; הפסקת המימון של אימון כיתות כוננות באמצעות ימי מילואים ועוד. לדברי המבקר בכך היה "כדי לפגוע בצורך לתת מענה הגנתי ראשוני ליישובי עוטף עזה כנגד המחבלים שיחדרו לשטחנו באמצעות המנהרות". לפי המבקר גם כשהחלו להזרים כספים בחודשי המבצע ב־2014 (יולי-אוגוסט), הדבר היה רצוף תקלות. לישובי העוטף הוזרמו עוד 32 מיליון שקל, אך הם נגמרו מבלי שכל המטרות שהוקצו להם הושלמו. בשלושת החודשים לאחר מכן ההוחלט להקציב עוד 125 מיליון שקל, אך בפועל הועברו רק 105 מיליון שקל. בכל אופן, קובע המבקר, 100 מיליון שקל היו חסרים באותן חודשים כדי להבטיח רמת ביטחון סבירה לתושבים.

לפי ח"כ חיים ילין מיש עתיד, ראש המועצה האזורית אשכול בזמן צוק איתן, מערכת הביטחון משתמשת בעוטף עזה כדי למנוע קיצוצים בתחומים אחרים. "אם מקצצים לנו אז יש תשומת לב", הוא אמר. "דרכנו מקטינים את הקיצוצים במקומות אחרים — אין ספק שקיצוץ לעוטף עזה מחדד את המשמעות של קיצוצים במרכיבי ביטחון". למעשה, המנגנון שמתאר ילין מזכיר את חוק צ'יץ'. בשנות השבעים והשמונים, כששלמה (צ'יץ') להט היה ראש עיריית תל אביב, הוא נהג לקצץ במקומות הכואבים ביותר — למשל בתקציבי הרווחה והסיוע לקשישים — בכל פעם שהממשלה קיצצה

בתקציבי העירייה.

3. סיוע כלכלי לרצועה

הקבינט לא רצה לדון באפשרות שרווחה תמנע לחימה

 

לפי המבקר, אחד הנושאים שכלל לא נידונו בקבינט טרום המבצע הוא המצוקה האזרחית והכלכלית הקשה בעזה, והאפשרות שעזרה הומניטרית תמנע את הלחימה. "אילו היה ניתן מענה למצוקה", מצוטט בדו"ח שר הביטחון לשעבר יעלון בדיון שערך בתחילת המבצע, "אפשר שחמאס היה נמנע מההסלמה הנוכחית". לפי הדו"ח, בדצמבר 2013 דווקא נתן ראש הממשלה נתניהו הוראה לקיים בהקדם דיון בקבינט בנושא "תמונת מצב אזרחית ברצועת עזה", אך הדיון לא התקיים לבסוף. "בהיעדר דיון בנושא בקבינט, לא נחשף בפני שרי הקבינט מידע על המשבר ההומניטרי בעזה, שגלומות בו השלכות ביטחוניות פוטנציאליות", קובע המבקר. בדו"ח עצמו מופיעה תגובת משרד ראש הממשלה לכך, ושם טוענים כי הדיון לא התקיים "בשל סדרי העדיפויות שהשתנו".

באופן טבעי, הישיבה שלא התקיימה מופיעה בצורה מצומצמת בדו"ח. אך המבקר מתייחס לכך בהבלטה במכתב שהוא מצרף לדו"ח, ממנו אפשר להבין מה הליקויים המשמעותיים בעיניו. "כאשר כבר קיים הקבינט דיון אסטרטגי, הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד, שנגעו רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית", כתב שפירא. לעומת זאת, מציין שפירא כי הקבינט "לא דן בחלופה מדינית או במצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, שמערכת הביטחון העריכה כי עלולות להיות לו השלכות על מדינת ישראל, כדי לחפש דרכים למניעת הסלמה אפשרית".

הכישלון באיתור מנהרות

אלביט ורפאל התבקשו לפתח מערכות התראה

דו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן שפורסם אתמול מצביע על שתי מערכות לאיתור מנהרות שכשלו.

הדו"ח אינו מפרט באילו מערכות מדובר ואילו חברות פיתחו אותן. עם זאת, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בשנים האחרונות ביקש משרד הביטחון מחברות בתעשיות הביטחוניות, ובהן אלביט ורפאל, לפתח טכנולוגיות לאיתור מנהרות. בנוסף, ב־2015 פורסם כי מערכת לאיתור חפירות שפותחה בהובלת אלביט פועלת סמוך לרצועה.

על פי הערכות, הנושא היה נמוך בסדרי העדיפויות של משרד הביטחון לעומת מערכות הגנה אחרות כמו כיפת ברזל, אותה פיתח המשרד אף שהצבא לא דחף לכך. ראש תוכנית מחקר המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי יפתח שפיר אמר ל"כלכליסט" ב־2014 כי לא היה בשעתו פתרון טכנולוגי שמסוגל לאתר את כל המנהרות. "על הכל חשבו והכל ניסו בשלב זה או אחר. אין כרגע פתרון. מה שנשאר זה מודיעין".

אסנת ניר

תגיות