אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח המבקר שמר על האיזון הנכון: חשף את המחדלים - אבל לא כלל מסקנות אישיות והדחות צילום: אלכס קולומויסקי, דובר צה"ל

פרשנות

דו"ח המבקר שמר על האיזון הנכון: חשף את המחדלים - אבל לא כלל מסקנות אישיות והדחות

צריך לדחות את המסר של נתניהו שלפיו הוא נותן גיבוי לצה"ל בניגוד למבקר המדינה. נתניהו שלח את החיילים למלחמה כשהם אינם מוכנים לאיום אסטרטגי, והמבקר רוצה למנוע זאת בעתיד

28.02.2017, 22:02 | שחר אילן
דו"ח המבקר על מבצע צוק איתן הוא דו"ח חמור ביותר. השאלה מה סיפרו או לא סיפרו לקבינט אינה בשום אופן השאלה החשובה ביותר בו. הדו"ח חמור ביותר משום שהמבקר קובע שצה"ל לא היה מוכן למלחמה בזירת המנהרות, למרות שהיה ברור שזהו איום אסטרטגי. היו פערים גדולים במודיעין, כי המנהרות לא נקבעו כיעד מודיעיני חשוב. היה כישלון חרוץ ומביך בפיתוח אמצעים טכנולוגיים למלחמה במנהרות. לא אימנו את החייילים ללוחמה בזירות תת קרקעיות, לא סיפקו להם אמצעי לחימה וחיל האוויר לא הכין את עצמו ללוחמה במנהרות, לפחות לא באלו של עזה.

קראו עוד בכלכליסט

על המחדלים השונים אומר המבקר ש"הערכות שגויות לגבי מצב מוכנותן של חלק מהמנהרות גם מנעו את היכולת לסכל התקפות שנעשו מהן בשטחנו או בשטח הרצועה כנגד כוחות צה"ל". הכוחות "נאלצו להתמודד בלחימה בשטח לחימה רווי מנהרות ללא הכנה יסודית, ובלי שפותחו או שסופקו להם אמצעי הלחימה הנדרשים". וגם: "היעדרו של כלל המידע המודיעיני האמור האריך את הזמן שנדרש להם לעשות זאת, על כל המשתמע מכך בשטח אויב".

קשה לחשוב על דרך ברורה יותר בה יכול המבקר לומר, בין היתר למשפחות השכולות, שהמלחמה הזאת יכלה להיגמר בתוצאות יותר טובות, גם מבחינתן. תומכי הרמטכ"ל לשעבר גנץ צודקים שבכל מלחמה עושים טעויות. אבל בעניין המנהרות המבקר לא חשף טעויות אלא מחדל שיטתי או בלשון המבקר "ליקוי בסיסי מתמשך".

בתוך הזלזול הגדול באיום המנהרות מביכים במיוחד דבריו של גנץ באחד מדיוני הקבינט כי "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי... זה מאות אנשים מסודרים שבאים לפשוט ולתקוף". המבקר מעיר בלשון ההמעטה של השנה ש"לא ניתן לצפות שמתיאור זה תובן עוצמת האיום". יש פער עצום בין הדיונים שקיימו נתניהו ויעלון עם אנשי מערכת הביטחון שבהן הם מתייחסים שוב ושוב למנהרות כאל סכנה גדולה ומיידית לבין המידע הפחות ממינימלי שנמסר לשרים בקבינט.

מה כן היה? "נאמרו אמירות כלליות בלבד שלא שיקפו את חומרת איום המנהרות ההתקפיות ומשמעויותיו", קבע המבקר. קשה שלא להגיע למסקנה שנתניהו ויעלון לא סמכו על חברי הקבינט ולא רצו לספר להם על המנהרות. הפתרון הוא לצמצם את הגודל של הקבינט לממדים שימנעו הדלפות, כמו ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון.

יוסף שפירא, צילום: אלכס קולומויסקי, דובר צה"ל יוסף שפירא | צילום: אלכס קולומויסקי, דובר צה"ל יוסף שפירא, צילום: אלכס קולומויסקי, דובר צה"ל

שאר השרים יוצאים גרוע כמעט כמו נתניהו. שוב ושוב, כשהוזכרו המנהרות, הם לא ביקשו לברר מה היקף האיום ומה התוכניות נגדו. לשיא זה הגיע בישיבה במרץ 2014 כשראש המל"ל לשעבר, והיום ראש המוסד יוסי כהן אמר ש"יש כמה עשרות מנהרות... גדוד יכול לצאת באיזה יישוב". ואיש לא ביקש הסברים.

מי שיוצא לא רע הוא כצפוי נפתלי בנט שהעלה את הנושא ביוני אותה שנה ואמר: "יש היום עשרות מנהרות שנועדו לחטיפה... זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש".

המבקר עצמו כותב שכלל לא ברור מה סמכויות הקבינט ועל מה צריך לדון בו. כך שהשאלה מה נאמר בקבינט ומה לא היא רק מרכיב אחד של מחדל חוסר המוכנות.

בסופו של דבר אם נתניהו ויעלון היו כל כך מודעים לאיום האסטרטגי של המנהרות (והם היו) הם יכלו לדאוג שצה"ל יערך לאיום, יאמן את החיילים, יפתח תשובות טכנולוגיות וישיג מודיעין, גם בלי לדון בקבינט. ואם נתניהו טוען (והוא טוען) שהקבינט הוא לא המקום לדיון על פרטי מלחמה, אז האחריות המוטלת עליו גדולה בהרבה.

למה בכל זאת השאלה מה נאמר בקבינט חשובה? מכיוון שהדו"ח הזה עתיד להשפיע (או לא) על הדימוי של נתניהו כמר ביטחון ולפגוע (או לא) באפשרות של יעלון לחזור למערכת הפוליטית ולפגוע (או לא) באפשרות של גנץ להכנס למערכת הפוליטית ולסייע (או לא) בדרכם של יאיר לפיד ו/או נפתלי בנט ללשכת ראש הממשלה.

אבל עם כל הכבוד לדו"ח, צריך לזכור שדעת הקהל הישראלית סלחנית מאוד והקריירות הפוליטיות של הפוליטיקאים שלנו קמות שוב ושוב לתחיה, כמו עופות חול.

צריך לדחות על הסף את המסר שיוצא מלשכת נתניהו שכל מי שמבקר אותו הוא סמולן ואנטי פטריוט. מתברר שמבחינת נתניהו המסר הזה חל אפילו על יוסף שפירא, אדם שתפקידו לבקר, ונבחר בתמיכה נחרצת של נתניהו. הניסיון של נתניהו בישיבת סיעת הליכוד שלשום להציג תמונה שבה הוא נותן גיבוי לצה"ל והמבקר לא, נמוך ובזוי. הוא שלח את המפקדים והחיילים למלחמה כשאינם מוכנים לאיום אסטרטגי שהוא היה מאוד מודע לו. המבקר מנסה למנוע שזה יחזור על עצמו.

אפשר לטעון טענה כללית יותר, שיש בעיה עם ועדות חקירה לאחר מלחמות. עוד לא נולדה ועדת החקירה שסיימה את עבודה באמירה: הכל טוב וסתם בזבזנו זמן. דווקא בגלל הטענה הזו דו"ח המבקר נראה כמו האיזון הנכון – מצד אחד הוא חושף לציבור את המחדלים, מצד שני אין בו מסקנות אישיות ועורכי דין והדחות. הקצינים הבכירים לא צריכים לצאת למלחמה עם סניגור צמוד. צבא שלא מסוגל לעמוד אפילו בזה, הוא צבא שלא ערוך להתמודדות בזירת התקשורת של המאה ה־21.

ליו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן מהליכוד יש עם זאת ביקורת על העובדה שהמבקר חילק את דו"ח צוק איתן לשלושה דוחות. בראשית דצמבר לאחר גל השריפות הוא פרסם את הדו"ח על חוסר המוכנות של העורף. אתמול פרסם את שני הפרקים העוסקים בקבינט ובמוכנות לאיום המנהרות. הדו"ח שעוסק במבצע צוק איתן בדין הבינלאומי עוד לא מוכן. ביטן טוען שהטפטוף של פרקים יוצר בפני עצמו אווירה שהכל לא בסדר. הוא צודק. היה הרבה היגיון בניצול גל השריפות כדי לקבל תשומת לב ציבורית לפרק על הגנת העורף, שאחרת היה נדחק לשולי הפרסומים על המנהרות. אבל לפרק דו"ח על מלחמה שהתנהלה לפני שנתיים וחצי לשלושה פרסומים? זה מוגזם.

תגיות