אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ממשל טראמפ הקפיא לענקיות הטכנולוגיה את ויזות ההייטק

ממשל טראמפ הקפיא לענקיות הטכנולוגיה את ויזות ההייטק

רשויות ההגירה בארה"ב הודיעו על סגירת המסלול המהיר לוויזות 1B־H, שעומדות במרכז המאבק בין הנשיא לעמק הסיליקון. חברות ישראליות משתמשות בעיקר בוויזות מסוג 1־L, שבינתיים לא נפגעו

04.03.2017, 20:08 | שירות כלכליסט

ממשל טראמפ שלח בסוף השבוע רמז עבר לחברות הטכנולוגיה, שהתגלו כמתנגדות העיקריות למדיניותו באמריקה התאגידית. בהודעה שפורסמה היום באתר שירות האזרחות וההגירה האמריקאי (USCIS) נאמר כי החל מה־3 באפריל הממשל לא יקבל עוד בקשות לוויזה מסוג 1B־H במסלול מהיר שמקצר משמעותית את זמן ההמתנה לתשובה עבור הפונים.

קראו עוד בכלכליסט

ההקפאה תהיה תקפה לחצי שנה. הוויזות מסוג 1B־H נמצאות במוקד מאבק הכוחות בין ענקיות הטכנולוגיה של עמק הסיליקון לבין הממשל החדש של הנשיא דונלד טראמפ. הוויזות האלה משמשות בעיקר מפתחי תוכנה זוטרים או אנשי שירותי מיקור חוץ של חברות הטכנולוגיה, שמשתכרים שכר נמוך יותר מהמקובל בתעשייה.

מחברת רילוקיישן סורס נמסר כי בשנת 2015 קיבלו רק 532 ישראלים ויזה מסוג זה, שאזרחי הודו, סין ומקסיקו הן קהל היעד העיקרי שלהן. חברות ישראליות משתמשות בדרך כלל בוויזות עבודה מסוג 1־L כדי לשלוח עובדים לארה"ב, וייתכן שאם ממשל טראמפ יחליט לשנות את המדיניות לגבי ויזות 1B־H הנפוצות בתעשיית ההייטק, תשתנה גם המדיניות לגבי ויזות 1־L. בוושינגטון מבצעים הערכה מחדש של מדיניות חלוקת הוויזות לאנשי תעשיית הטכנולוגיה ובמיוחד ויזות 1B־H. לטענת הממשל, בעמק הסיליקון מנצלים את הוויזות כדי לגייס עובדים זולים מאסיה, על חשבון עובדים אמריקאים שדורשים שכר גבוה יותר.

חברות כמו מיקרוסופט או גוגל מעדיפות להגיש את בקשותיהן לוויזות האלה במסלול המהיר, שבו האישור מתקבל בתוך חודש מיום הגשת הבקשה, זאת בתמורה לתוספת תשלום של 1,255 דולר על העיבוד המהיר של הבקשה. המסלול הרגיל לקבלת ויזה מסוג 1B־H אורך בדרך כלל חצי שנה.

דונלד טראמפ, צילום: רויטרס דונלד טראמפ | צילום: רויטרס דונלד טראמפ, צילום: רויטרס

לפי ההודעה של USCIS, מטרת הקפאת המסלול המהיר היא הפחתת העומס הרב על פקידי הרשות וכן "הורדת משך ההמתנה הכללי לקבלת ויזות מסוג 1B־H".

לפי תחקיר של "הניו יורק טיימס" מ־2015, מתוך 20 החברות הגדולות שקיבלו ויזות 1B־H עבור עובדיהן, 9 היו חברות מיקור חוץ מאסיה. חברות מיקור חוץ מהודו קיבלו 16,573 ויזות עבור עובדים שהן שלחו לארה"ב. באופן לא מפתיע, השכר של עובדי חברות מיקור החוץ ההודיות נמוך משמעותית משכר עובדי חברות אמריקאיות, דוגמת אמזון, י.ב.מ ואינטל שגם הן הגישו בקשות לקבלת ויזה זהה לעובדיהן באותה השנה. הממשל האמריקאי מגביל את מספר הוויזות החדשות מסוג 1B־H ל־65 אלף בשנה, ועוד 20 אלף לבעלי מקצוע שסיימו את לימודיהם בארה"ב. עם זאת, המספר הזה אינו כולל את הוויזות המחודשות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



31 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

30.
לפני כמה שנים סטיב בנון מראין את טראצפ על הויזות
כאשר טארמפ חושב שהן טובות, בנון הגזען מדבר על בעיה ״תרבותית״ של ״השתלטות״ האסייתים, כמנכלי החברות, לדוגמא המנכלים של גוגל, או מיקרוסופט. מדובר על גזענות כלפי אנשים מאוד חשובים בכישרון שלהם לתעשיה. שינוי יותר גדול במדיניות יבריח את ההשקעות לקנדה.
לירן  |  05.03.17
29.
הנזק של טראמפ עוד יצלצל שנים בפניהם של האמריקאים
ויזה H1B הינה ויזה שניתנת (גם) למומחים בתחום מסויים, כאלו שיעבדו בתעשית המחשבים, התכנה והתקשורת, בעמק הסיליקון ובחברות עטירות ידע. ההבדל בין H1B לL1 הינה שL1 מותנית בחזרה לארץ המוצא. המצויינות האמריקאית בנויה על היכולת להוות גורם מושך למצויינות, דבר שטראמפ כנראה יצליח להרוס, יחד עם החברה האמריקאית.
דורון  |  05.03.17
לכל התגובות