אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מודעות זה חשוב: הלמ"ס תבחן את נתוני הצמיחה של עצמה צילום: נועם מושקוביץ', באדיבות האוניברסיטה העברית

בלעדי לכלכליסט

מודעות זה חשוב: הלמ"ס תבחן את נתוני הצמיחה של עצמה

המועצה הציבורית לסטטיסטיקה בוחנת את הסיבות לעדכונים התכופים בנתוני הצמיחה במשק כאשר הבעיה העיקרית שמסתמנת היא ביחס לדיוק בנתוני היצוא וההשקעות. על הפרק: בחינת טיב הנתונים ועריכת סקרים נוספים כדי לשפרם

06.03.2017, 06:53 | אדריאן פילוט

יו"ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פרופ' ראובן גרונאו הקים לאחרונה ועדה מיוחדת לבחינת העדכונים התכופים והחדים בנתוני הצמיחה במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שגררו גל של ביקורת. הוועדה, שהוקמה בסוף 2016, קיימה פגישה ראשונה וצפויה להתכנס שוב החודש. לטענת הוועדה, הגורמים המסבירים את העדכונים התכופים והדרמטים של הלמ"ס ביחס לתוצר הם נתוני היצוא וההשקעות, המהווים יחד כ־50% מהתוצר.

קראו עוד בכלכליסט

יו"ר הוועדה הבין־משרדית הוא פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית. בה חברים גם פרופ' אליז ברזיס מאוניברסיטת בר אילן; אייל ארגוב, בכיר בחטיבת המחקר של בנק ישראל; טל שפסה, מצוות המאקרו של אגף התקציבי במשרד האוצר; ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר; וד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח לאומי. גרונאו, שהקים את הוועדה, מכהן גם כחבר בוועדה המוניטארית של בנק ישראל, שמחליטה על שיעור הריבית במשק.

הסיבה להקמת הוועדה נעוצה בעובדה שהלמ"ס עדכנה השנה, בתדירות חסרת תקדים, את נתוני הצמיחה. הדבר עורר ביקורת ציבורית, לרבות מצד בנק ישראל שמבסס את החלטות הריבית שלו על נתונים אלו. לתחזיות ולנתוני הצמיחה השפעה גדולה גם על גופים עסקיים ופיננסים.

במחצית מאי 2016 פרסמה הלמ"ס כי הצמיחה במשק הגיעה ברבעון הראשון של אותה שנה ל־0.8% בלבד, שיעור נמוך לכל הדעות. חודשיים לאחר מכן, באומדן השלישי של הלשכה היא כבר עידכנה את השיעור ל־1.7% — שיעור כפול מהראשוני. אך ברבעון הרביעי של 2016, עודכן השיעור ל־3.4%.

הנתונים בעייתיים

לפי יו"ר הוועדה הבין־משרדית, מטרת הוועדה היא לגרום לשיפור בחישובי הצמיחה, תוך הקטנת מספר העדכונים. עוד הוא חושף כי לוועדה זו קדם ניסיון ליישם חשבונאות לאומית חודשית, שלא צלח. "מראש היתה הבנה והסכמה שמדובר בדבר קשה", סטרבצ'ינסקי. "חשיבות נתוני הצמיחה עבור בנק ישראל בהחלטת ריבית היא ברורה, אבל גם עבור משרד האוצר עצמו מדובר בנתון חשוב. שכן אם הנתונים מראים שיש האטה בצמיחה ולצורך כך האוצר מבקש להעלות מסים, אם בדיעבד מסתבר שלא היתה התמתנות שכזו — פעולת האוצר היתה מיותרת".

כאמור, מסקנות הוועדה הן כי נתוני היצוא וההשקעות הם אלו הגורמים לעדכונים משמעותיים בנתוני הצמיחה של הלשכה. לפי סטרבצ'ינסקי, הסיבה לכך היא כי שני המרכיבים האלו מהווים חלק גדול מכלל התוצר ואיכות הנתונים אינו טוב דיו. העובדה כי בנק ישראל חזה ירידה של 1.5% ביצוא במחצית 2016, והאומדן המעודכן של הלמ"ס בתחילת 2017 עמד עליה של כ־4%, מאששת זאת.

מימין יו"ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פרופ מימין יו"ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פרופ' ראובן גרונאו ויו"ר הלמ"ס דני פפרמן | צילום: נועם מושקוביץ', באדיבות האוניברסיטה העברית מימין יו"ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פרופ

מחסור בתקציב גורם לבעיה

סטראוצ'ינסקי מסביר כי הפתרון לבעיה יחייב עלייה בתקציבי הלמ''ס. "חייבים לעשות יותר סקרים שלא נעשים בגלל בעיות של כסף. כמו כן, נדרש שיפור ניכר במערכות המחשוב של הלמ''ס". דוגמה ברורה לכך היא ביצוא השירותים: אם חישוב נתוני יצוא המוצרים הוא קל ומתקבל על בסיס חודשי מרשות המסים, נתוני יצוא השירותים מורכבים הרבה יותר, ודורשים ביצוע סקרים שלא נעשים היום באופן שוטף.

גם גרונאו, שעומד בראש הגוף שמייעץ ללמ"ס, מחזק את הטענה כי ישנה בעיה תקציבית ורומז כי בסוף לא יהיה מנוס מפנייה לאוצר. "לא יעלה על הדעת שלא נקבל מידע טוב כי מישהו חשב שצריכים לחסוך כמה מיליוני שקלים. עלותה של כל החלטה שגויה בשל נתונים לא טובים מספיק נאמדת במיליארדים", מסביר גרונאו.

גם בשנים שעברו הועלו טענות לפיהן מערך הסטטיסטיקה הממשלתי סובל מבעיית תת־תקצוב ומחוסר גמישות ניהולית. פרופ' שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הממשלתי לשעבר, נהג לתקוף על בסיס קבוע את אנשי אגף התקציבים בסוגיה הזו.

ממשרד האוצר ביקשו שלא להגיב לטענות.

תגיות