אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חולשת המדדים הניעה את הציבור מתעודות הסל לקרנות צילום: shutterstock

חולשת המדדים הניעה את הציבור מתעודות הסל לקרנות

בעוד קרנות הנאמנות המנייתיות נהנו מגיוסים של כ־1.3 מיליארד שקל מתחילת השנה, מתעודות הסל על מדדי המניות בישראל נפדו 2.4 מיליארד שקל. הסיבה: חולשת המדדים המובילים במהלך 2016, שהקלה על מנהלי הקרנות להכותם

06.03.2017, 06:53 | רחלי בינדמן

בזמן שמנהלי קרנות הנאמנות המנייתיות נהנים מגיוסים של 1.3 מיליארד שקל מתחילת השנה, תעודות הסל המנייתיות העוקבות אחר מדדים בישראל ממשיכות לסבול מחולשה ופדיונות.  

קראו עוד בכלכליסט

בחודש פברואר נפדו 1.1 מיליארד שקל משוק תעודות הסל, לפי נתוני איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר. מתחילת השנה הצטברו הפדיונות בענף ב־3.2 מיליארד שקל, מתוכם 2.4 מיליארד שקל מתעודות סל על מדדי מניות בישראל.

ענף תעודות הסל ניהל נכסים בהיקף של 93.5 מיליארד שקל בפברואר, ירידה זניחה לעומת החודש שלפניו למרות הפדיונות. זאת, בזכות עליות השערים שנרשמו בחודש האחרון ושקיזזו את הפגיעה של יציאת הכספים.

כיצד מוסבר הדיסוננס הזה, שבו תעודות הסל, שהן האפיק המועדף בשנים האחרונות לחשיפה למניות בשל עלויות הניהול הנמוכות בחצי ויותר ביחס לקרן נאמנות, סובל מפדיונות — ואילו קרנות הנאמנות נהנות מגיוסים?

קרנות הפנסיה הוותיקות אחראיות למחצית הפדיונות

לתופעה שני הסברים מרכזיים: הראשון הוא כי יותר ממחצית הכספים שנפדו מקורם בגוף מוסדי אחד — קרנות הפנסיה הוותיקות עמיתים, המנוהלות על ידי יואב בן אור. הקרנות, שהן הגוף המוסדי הגדול בישראל, קיבל החלטה אסטרטגית להקטין חשיפה למדדים המובילים בישראל, ובפרט לת"א־75, שנהפך ברפורמת המדדים בפברואר לת"א־90. בעמיתים חששו כנראה מירידות במדדים בשוק המקומי לאחר הרפורמה, ובפרט במדד ת"א־75, שזינק ב־33% בשנה הקודמת.

ההסבר השני מקורו בחולשה של המדדים המובילים בישראל עד הרפורמה. מדד ת"א־25 ומדד ת"א־100 ירדו במהלך 2016 בכ־3%, וכמעט כל מנהלי הקרנות האקטיביים הצליחו להכות אותם ולרשום תשואה חיובית שנעה בין 4% ל־13%. החולשה נבעה בעיקר מירידות במניות הפארמה — פריגו, טבע ומיילן — שמשקלן במדדים היה גבוה. כל מנהל אקטיבי שהשכיל להחזיק באותן מניות בהחזקת חסר הצליח להכות את המדד. במקביל, היועצים בבנקים, הממליצים ללקוחות על השקעות על סמך מערכות דירוג ממוחשבות, העבירו את הלקוחות לקרנות האקטיביות שרשמו ביצועים עודפים, מה שהוביל לפדיונות בתעודות על מדדים בישראל ולגיוסים בקרנות המנייתיות.

"לבחון אם הרפורמה תחזיר את המשקיעים לבורסה"

לדברי רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, "הקטנת היקפי ההשקעה במדדים על מניות בישראל מובילה לפגיעה בנזילות בבורסה, שכן תעודות הסל אחראיות כיום לכשליש מהיקף המסחר. לכן יש לבחון בתקופה הקרובה אם הרפורמה במבנה הבורסה והרפורמה במדדים שאושרו לאחרונה יגרמו להחזרת ציבור המשקיעים לבורסה המקומית".

מתוך ההשקעות בשוק תעודות הסל בסוף פברואר, כ־25.5% היו מושקעים במדדי מניות בישראל, כ־40% במדדי מניות בחו"ל, כ־23% הושקעו במדדי אג"ח בישראל והשאר במדדי אג"ח בחו"ל, בתעודות ממונפות, בסלי מדדים ובתעודות פיקדון.

יואב בן אור, מנהל עמיתים, צילום: עמית שעל יואב בן אור, מנהל עמיתים | צילום: עמית שעל יואב בן אור, מנהל עמיתים, צילום: עמית שעל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות