מנכ"ל קסם מדדים: "המדד היקר היחיד היום בתל אביב הוא SME-60"

תקופה לא פשוטה עוברת על חברות תעודות הסל בישראל. לאחר שבשנים האחרונות נתפסו כאופציה אטרקטיבית וזולה לניהול כסף, נראה שהציבור מאבד אמון במדדים המקומיים. מהנתונים המתפרסמים בזמן האחרון עולה כי בעוד קרנות הנאמנות המנייתיות רשמו גיוסים של 1.3 מיליארד שקל מתחילת השנה, תעודות הסל על מדדים בישראל ספגו פדיונות של 2.4 מיליארד שקל. ההסבר לכך הוא ביצועים עודפים של מנהלי ההשקעות האקטיביים, שמטרתם להכות את המדדים המובילים בישראל - ת"א־100 (כיום ת"א־125) ות"א־25 (כיום ת"א־35).

"הפסדנו את פלייטק וצ'ק פוינט"

בראיון ל"כלכליסט" מנסה מנכ"ל חברת קסם מדדים מקבוצת אקסלנס, אבנר חדד, להסביר את החולשה שחווה ענף תעודות הסל.

איך אתה מסביר את הפער בין הגיוסים העצומים בקרנות המנייתיות לפדיונות בתעודות הסל? עד לאחרונה הציבור העדיף תעודות סל זולות על פני ניהול אקטיבי יקר.

"חשוב לשים לב שהמנהלים האקטיביים מגייסים בקרנות שמדדי הייחוס שאותם הן התיימרו להכות הם מדד ת"א־100 ומדד ת"א־25. קרנות שהתיימרו להכות את מדד ת"א־75 או את מדד היתר לא גייסו. זו אשליה שהמנהלים האקטיביים יודעים להכות את המדדים. הסיבה היחידה שהם הצליחו להכות את המדדים המובילים נובעת מכך שאלה הפסיקו לשקף את הכלכלה המקומית. מספר החברות במדד ת"א־100 (כיום ת"א־125) הולך ומתמעט, כי חברות פשוט לא רוצות להיות חלק ממנו. חברות כמו פלייטק, מובילאיי וצ'ק פוינט בחרו לא להיות פה. זה כמו לדמיין את מדד S&P 500 בלי גוגל ומיקרוסופט. אז מה בעצם נשאר במדד הישראלי אחרי שחברות כמו איתוראן, אסם ואחרות יצאו ממנו? נשארנו עם חברות כמו מנקיינד. אז כמה מנהלים 'כוכבים' מתמנפים על זה ומגייסים".

כלומר, ההצלחה של מנהלי ההשקעות האקטיביים טמונה בכשל שוק?

"הבעיה היא מצבה של הבורסה. המדדים משקפים מצב של חברות חדשות שלא רוצות להנפיק בישראל ומשקיעים שלא רוצים לבוא לפה. פעם הבורסה היתה מונופול, אבל היום חברות יכולות להנפיק איפה שהן רוצות, והרגולטור מתחרה על השקעות ועל משקיעים. חברה יכולה להחליט היום איפה היא מגישה את הדו"חות הכספיים שלה. וכשחברה מחליטה לא להיות פה - הפסדנו. כך הפסדנו את פלייטק ואת צ'ק פוינט. הם יכלו לגייס בחו"ל ורק להירשם פה למסחר, אבל בחרו גם לא לעשות את זה".

אבנר חדד, מנכ"ל קסם מדדים | צילום: תומי הרפז

זו המציאות כרגע, אז השאלה היא אם תעודות הסל על המדדים בישראל הופכות לא רלבנטיות.

"לא. תבדקי כמה קרנות אג"ח היכו את מדד האג"ח הכללי בשנים האחרונות. מרביתן לא עשו זאת. גם אם ננטרל את דמי הניהול שהקרנות האלה גבו, הן הציגו ביצועים מתחת למדד. והעדות הטובה ביותר לכך שהן לא היכו את המדד היא שהן לא מפרסמות. אם הקרנות היו מצליחות להכות את המדד, כבר היו פרסומים על כך. בחו"ל כולם קונים מדדים, אף אחד לא טוען שם שהוא יכול להכות את המדד לאורך זמן. פה גוזרים קופון על המצוקה של הבורסה המקומית ורק על מדדי ת"א־100 ות"א־25. לא על מדדים אחרים".

יש פגיעה בלגיטימיות של המוצר שאתה מוכר. מה אתה עושה בנידון?

"מה שפגע בלגיטימיות של המוצר שלנו הוא שהמדד נשאר מאחורי מה שכולם השיגו. מספיק שענף הפארמה נפל - ואכלת אותה. גם הבנקים לא יכולים לעלות חזק, בגלל מגבלות אחזקה שהטיל בנק ישראל על הגופים המוסדיים".

הרפורמה במדדי הבורסה תפתור את הבעיה?

"זה פותר חלק מהבעיה, כי המדדים החדשים מפוזרים יותר, ובניגוד לכל הציפיות הם לא צונחים אחרי הרפורמה".

פתח פוזיציית שורט על מדד היתר החדש

ימים ספורים אחרי השקת מדד היתר החדש ת"א־SME60 הימר נגדו חדד כשרכש תעודת שורט עליו בהיקף של חצי מיליון שקל. משמעות האחזקה בתעודה היא שחדד מעריך כי המדד הזה יקר ומחירו צפוי לרדת.

למה פתחת את פוזיציית השורט על מדד ת"א־SME60?

"זה המדד היחיד כרגע שלדעתי יקר באופן מובהק. כך או כך, עולם המדדים נמצא בשיא כל הזמנים בעולם, ורק בישראל אנחנו הרחק מאחור. המדדים החדשים עדיין מורכבים ב־80% מהמדדים הישנים".

יש לך הצעות לפתרון? לו היית יו"ר רשות ניירות ערך, מה אתה עושה?

"הפתרון האסטרטגי הוא מהפך בסיבות שגרמו לחברות לא להיות פה. חברות לא מוכנות להירשם פה למסחר אחרי שנרשמו בחו"ל. כלומר, גם ללא הרגולציה המקומית הן לא רוצות לבוא לפה. למה להן? מה שצריך לעשות זה לתמרץ חברות כאלה. להוריד, למשל, את המס למשקיעים - מהלך שיביא משקיעים, והחברות יחזרו. אנחנו חייבים יתרון יחסי, כי במקרה הטוב אנחנו יכולים לצאת תיקו מול בורסות זרות, וזה לא מספיק. אפשר, למשל, לקבוע שאם גופי הפנסיה יתחייבו לשיעור מסוים של השקעה במסלול פסיבי על מדדים בישראל, הם יקבלו הטבות. אין היום שום תמריץ להשקיע בישראל, והמשקיעים מצביעים ברגליים. מספר החברות בבורסה בישראל עומד על 450, כשלפני שבע שנים היו פה 700, וב־2004 היו לדעתי כ־1,000. כולם פה בהיסטריה שמיילן תישאר להיסחר בתל אביב. צריך במקום זה לייצר תמריצים מתאימים".

הבורסה בארה"ב שוברת שיאים. איך אתה מסביר את זה?

"אני ניבאתי שדונלד טראמפ ייבחר לנשיא. אנשים משוועים לאדם שמחזיק ביד נייר עם משימות ומסמן עליהן 'וי'. איש ביצוע. וזה מה שהוא עושה, גם אם לא מסכימים איתו. זו הפוליטיקה החדשה - כפר שהוא לא פוליטיקלי קורקט. אדם בא, אומר מה שהוא חושב ועושה מה שהבטיח. השוק נותן לו פרמיה על זה. אני לא יודע אם טראמפ יצליח, אבל השוק כבר נתן לו על זה 10% פרמיה".

עדיין יש משהו שלא מסתדר, כי תשואות האג"ח בארה"ב עולות בציפייה להעלאת ריבית, ומצד שני שוק המניות ממשיך לעלות. איך זה?

"ברור לחלוטין שבמפגש בין שוק המניות לשוק האג"ח מישהו טועה ואחר צודק. בינתיים שניהם דוהרים זה מול זה. חוץ מזה, השווקים היום הם כאלה שיש בהם עדיפות מובהקת להשקעה דרך מדד".

למה?

"אם הייתי אומר לשוק מראש שטראמפ הוא שייבחר, אנשים היו מוכרים בטירוף. הרי השוק עלה לפני הבחירות כי חשבו שהילרי קלינטון תהיה הנשיאה. אבל אחרי שטראמפ נבחר, השוק כן עלה. לכן הכי נכון לא להתבסס על תחזיות, אלא להחזיק מדד ולא לגעת. וורן באפט התערב עם מנהלי קרנות גידור שתשואה של קרן מחקה על מדד 500 S&P תמיד תנצח אותם. אז נכון שב־2008 הקרנות ניצחו, אבל מאז 2009 המדד נותן להן בראש מדי שנה. לא נכון להמר על נקודות, עדיף לקנות תיק מדדים לטווח ארוך. לא נכון לתזמן את השוק. התפקיד של מנהל השקעות, בעיניי הוא לבצע חלוקה בין הנכסים - כמה במניות, כמה באג"ח, כמה בנדל"ן. ניהול השקעות פירושו החלטה באילו מדדים נכון להחזיק. בונים תיק פעם אחת, ובנקודות קיצון עושים שינויים".

אתה חושב שהשנה תחול תפנית בשוק תעודות הסל - שתחזרו לגייס?

"השנה יהיו יצירות חיוביות בתעודות הסל. מדד ת"א־100 גרם לנו נזק תדמיתי ולא בצדק. יש 220 תעודות סל, ומצאו מדד אחד שלא הצליח. 2017 תהיה מרתקת, כי הכללים שאנחנו מכירים משתנים. יש שינוי פוליטי עולמי, הימין עולה לשלטון בעולם ויש הרבה דברים לא צפויים. הסקרים כבר לא מנבאים שום דבר, וזה יוצר תנודתיות בשווקים. במצבים כאלה הכי נכון זה להחזיק מדד ולא לגעת".