אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יריבות פרסונלית עלולה לתקוע את הפרטת תעש צילום: עמית שאבי, אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

יריבות פרסונלית עלולה לתקוע את הפרטת תעש

שר הביטחון אביגדור ליברמן הכריז אתמול על עצירת הפרטת התעשייה הצבאית בשל מעורבות מנהל רשות החברות אורי יוגב בתהליך. ברקע נמצא הסכסוך האישי, הנוגע לסירובו של יוגב למנות את יאיר שמיר, מקורבו של ליברמן, לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית

07.03.2017, 08:12 | עמרי מילמן ואסנת ניר

סאגת הפרטת תעש (התעשייה הצבאית) מסרבת להסתיים, גם ארבע שנים אחרי שהתחילה בסיבוב הנוכחי שלה. אתמול היה זה שר הביטחון אביגדור ליברמן שהבהיר שאם מישהו ציפה להתקדמות כשלהי, כדאי לו להנמיך ציפיות. בדיון בוועדת חוץ וביטחון הכריז ליברמן כי "כל עוד אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מעורב בהפרטה - אין לי ביטחון שמדובר בתהליך נקי ולא מזוהם. לכן הוריתי לעצור את התהליך עד לבחינה מחדש של כל העניין".

קראו עוד בכלכליסט

ההתבטאות של ליברמן בעת הנוכחית איננה מקרית. בשבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט למשרד הביטחון כי אין מניעה להמשיך בהפרטת תעש, שנתקעה בחודשים האחרונים על רקע בחינה של מבקר המדינה יוסף שפירא את תהליך ההפרטה. היועץ המשפטי לממשלה טען שאין בחומרי המבקר "כדי למנוע את המשך הליכי ההפרטה". טיוטת הביקורת הועברה בדצמבר האחרון למבוקרים, והם נמצאים בימים אלה בשלב התגובות לטיוטה. הדו"ח עצמו צפוי להתפרסם בהמשך.במקביל, בימים הקרובים צפוי להתפרסם דו"ח שחיבר האלוף במיל' יעקב עמידרור בנוגע להפרטה. עמידרור מונה לפני כחודשיים כ"בודק בלתי תלוי" מטעם משרדי האוצר והביטחון כדי להמליץ האם להמשיך בהפרטה. על פי הערכות במערכת הביטחונית, גם עמידרור וגם המבקר צפויים להצביע על כשלים רבים בהליך ההפרטה של החברה ועל הצורך בתיקונם. אולם, הם לא צפויים להמליץ לעצור את ההליך לחלוטין.

על הרקע הזה אי אפשר שלא לתהות האם היתה זו גם היריבות הפרסונאלית בין שר הביטחון ליברמן למנהל רשות החברות יוגב ששימשה אחד המניעים העיקריים לעצירת ההפרטה. יריבות זו נוגעת לסירובו המתמשך של יוגב לאשר את מינויו של יאיר שמיר — לשעבר שר מטעם ישראל ביתנו — לתפקיד יושב ראש התעשייה האווירית. יוגב מתנגד למינויו וכמוהו גם ועדת המינויים החיצונית בראשות השופטת בדימוס בילהה גילאור — שכבר פסלה אותו לפני כחצי שנה ודנה במינויו מחדש בשל ערעור הממשלה — זאת על רקע כהונתו של שמיר כיו"ר מפעילת הרכבת הקלה בתל אביב נתע וטענות בנוגע לניגודי עניינים של שמיר בכהונתו הקודמת כיו"ר תע"א בין 2005-2011 (ראו הרחבה מסגרת). "עיכוב המינוי הוא המשך ההתנהלות המופקרת, שכל תכליתה לפגוע באיתנות הכלכלית של התעשייה האווירית, למנוע ממנה לחזור לפעילות סדירה ואף להביא אותה לפשיטת רגל", אמר אתמול ליברמן בוועדת חוץ וביטחון.

הפרישה ההמונית מההתמחרות על תעש

 

תעש היא יצרן נשק ותחמושת עם היקף מכירות מוערך של כ־1.7 מיליארד שקל בשנת 2016. החברה, שנמצאת בבעלות ממשלתית, מצויה בהליכי הפרטה מזה למעלה מעשור. לאורך השנים נבחנו האפשרויות להנפיק אותה בבורסה, למזג אותה לתוך חברה ממשלתית אחרת או למכור אותה בפטור ממכרז. החברה — המזוהה בין היתר כיצרנית תחמושת מרכזית למערכת הביטחון הישראלית וכחברה שהובילה את פרויקט השבחת הטנק הטורקי — סבלה בעבר מחוסר יעילות כרוני ואף הסתבכה כאשר נכנסה לרשימה שחורה בהודו. על פי הערכות שונות הזרימה המדינה עד היום לחברה כ־5 מיליארד שקל לפחות, שהופנו ברובם לתשלום משכורות לעובדים, תשלום חובות וסיוע בהשקעות.

יחד עם זאת, דווקא בסיבוב הזה נדמה היה שהליך ההפרטה של החברה הוא בעל סיכויים גבוהים לצאת לפועל. ועדת מכרזים של האוצר כבר אישרה את ההפרטה, מעריכי שווי נשכרו והחל משא ומתן עם מספר גופים עסקיים שהביעו עניין, ובראשם אלביט מערכות. אלא שבמסגרת התהליך עלו טענות שונות בנוגע לתקינותו, בין היתר לאחר שמספר גורמים עסקיים ובהם מאיר שמיר, סמי קצב וקרן פימי של ישי דוידי פרשו מההתמחרות. אחת הטענות העיקריות נגעה למעריכי השווי שנבחרו ללוות את התהליך, בטענה שקיים ניגוד עניינים בפעילותם אל מול מנהל רשות החברות הממשלתיות. טענה נוספת שעלתה היא שמשמעויות מכירתה לאלביט, בדגש על הריכוזיות הענפית שמכירה כזו עשויה ליצור, לא נבחנו לעומק. נושאים אלו עומדים במרכז דו"ח המבקר שצפוי להתפרסם בנושא.

בינתיים, המשיכה החברה להפסיד. תוצאותיה הכספיות לתשעת החודשים הראשונים של 2016, שנחשפו בעבר ב"כלכליסט", העלו כי החברה אמנם הגדילה את מכירותיה ב־10% ושיפרה את את שיעורי הרווחיות הגולמית, אלא שהיא עדיין הפסידה תפעולית 262 מיליון שקל בסיכום התקופה, וזאת בהשוואה להפסד של 188 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בניכוי ההוצאות החד פעמיות שהעיבו על השורה התחתונה של החברה, וכוללות הפרשות בהיקף של 175 מיליון שקלים לטובת מעבר תעש לנגב, רשמה החברה הפסד תפעולי של 76 מיליון שקל וזאת בהשוואה להפסד תפעולי של 162 מיליון שקל בתקופה המקבילה, קיטון של 53%.

אחד הדברים שמשקפים את הבעיה בה היא נמצאת הוא העובדה שדירקטוריון החברה שקל לאחרונה לפנות למימון חיצוני על מנת לשלם חובות של עשרות מיליוני שקלים לספקים. עם זאת, גורמים בתעש טוענים כי לא נלקחה הלוואה לטובת תשלום לספקים.

דחיית ההפרטה עשויה להנציח את המציאות שבה, לפי דברי גורמים באוצר, מנשימה המדינה מלאכותית את החברה. בתעש טוענים מנגד שלאחר הליכי הפרישה המשמעותיים החברה מסוגלת לעמוד על רגליה וכי הסיוע היחידי שניתן לחברה בשנים האחרונות הוא הקדמת תשלומים על מוצרים וכי לא מדובר במיליארדי שקלים. בכל מקרה, החברה לא נמצאת במצב שבו היא יכולה —כמו חברות ביטחוניות ממשלתיות אחרות — לשלם דיבידנד למדינה.

 

המבקר יעסוק במעריכי השווי ובתיעוד המכירה

 

הליך ההפרטה הכושל הוא בשורה בעייתית לא רק בשל החשש שמאחוריו עומדים גם שיקולים לא עניינים ולא רק מפאת מאות מיליוני השקלים שהחברה עשויה לעלות למדינה בשנים הקרובות — אלא גם על רקע המשאבים הניהוליים הרבים שהושקעו בהפרטה עד היום. משאבים שהושקעו מצד החברה עצמה, מצד רשות החברות ומשרדי האוצר והביטחון וגם מצד המתמודדים על רכישת פעילותה.

אחד הליקויים המשמעותיים עליהם צפוי להצביע המבקר הוא העובדה שמשמעות מכירתה לאלביט מערכות, שהיא היום השחקן הפרטי הגדול בישראל בתחום הביטחוני, לא נבחנה לפרטי פרטים וגם לא ההשלכה של העניין על חוזקן של חברות ביטחוניות ממשלתיות אחרות שפועלות כאן, ובעיקר תע"א ורפאל.

אלביט כבר הסכימה לשלם 1.6 מיליארד שקל על תעש מפאת הסינרגיה הגבוהה בפעילותן. תג מחיר זה נחשב גבוה ביחס למה שהיו מוכנות להציע יתר המתמודדות וגם ביחס להערכת השווי של 1-1.3 מיליארד שקל שהעריכו מעריכי השווי. החשש העיקרי ממכירה לאלביט הוא הפיכתה הפוטנציאלית לספק מרכזי עבור מערכת הביטחון הישראלית, מה שעשוי לגרום העלאות מחירים.

היבטים אחרים שבחן המבקר נוגעים לתיעוד הליך המכירה ואופן המשא ומתן מול גורמים פרטיים. היא כאמור גם נוגעת למעריכי השווי שנבחרו לחברה, אחד מהם ביצע בעבר עבודה גם עבור אלביט מערכות המתחרה. יחד עם זאת, ההערכה היא כאמור כי המבקר לא יורה לעצור את התהליך עצמו שכבר נמצא בשלבים מתקדמים, וזאת למרות הליקויים. כך עולה גם מתשובה שנשלחה בעניין ממשרד היועץ המשפטי לממשלה.

לעיכוב בהליך הפרטת תעש השפעות גם על היקף הרכש של משרד הביטחון מהחברה, לעומת מתעשיות ביטחוניות אחרות. המשרד התחייב כחלק מהחלטת הממשלה ב־2014 להפרטת תעש לבצע רכש בהיקף של כ־550 מליון שקל בשנה עד שנת 2018. זאת על מנת שהחברה שתרכוש את תעש מערכות תקבלה עם צבר הזמנות שיאפשר את התנהלותה ולא יגרום לה להפסדים. בינואר השנה הודיע משרד הביטחון כי ירכוש מתעש במסגרת הסכם משלים תחמושת ב־1.75 מיליארד שקל, כחלק מהסכם לתקופה של שבע שנים (2019-2025).

ממבקר המדינה נמסר כי "השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא ערך ביקורת 'בזמן אמת' על תהליך הפרטת תעש. זאת כדי להתריע מבעוד מועד על ליקויים אפשריים בתהליך. בביקורת נבדקו הגופים הרלוונטיים להפרטה ובראשם רשות החברות הממשלתיות, שבה נבדקו בין השאר עבודת המטה ותהליכי קבלת החלטות שהתקיימו בקשר לתהליך ההפרטה, כולל השפעה אפשרית של מכירת תעש מערכות בע"מ לאלביט מערכות בע"מ על השוק הביטחוני בישראל; הערכות השווי של תעש מערכות; ההליך לקביעת מחיר המכירה של תעש; המעבר של תעש מערכות לרמת בקע".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות