אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בשורות רעות לבנק ישראל: מאזן התשלומים בעודף של 12.4 מיליארד דולר צילום: גדי קבלו

בשורות רעות לבנק ישראל: מאזן התשלומים בעודף של 12.4 מיליארד דולר

לפי הלמ"ס, 2016 הייתה השנה הרביעית שבה נרשם עודף בהיקף המט"ח שנכנס לישראל, לעומת המט"ח שיצא. המשמעות: ביקוש מוגבר לשקל שמחזק אותו מול המטבעות הזרים, בניגוד למהלכים של בנק ישראל לשקל חלש

08.03.2017, 13:05 | מיקי פלד

אם צריך בסיס כלכלי להתחזקות השקל מול הדולר והיורו בתקופה האחרונה, הוא מגיע בצורה ברורה וחד משמעית היום (ד') מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מאזן התשלומים של ישראל בשנת 2016, שבודק את כל הכסף שנכנס בקיזוז כל הכסף שיוצא, עמד בשנה שעברה על עודף של 12.4 מיליארד דולר. כלומר - יותר מט"ח נכנס לישראל מאשר יצא, ומכאן שיותר אנשים צריכים להמיר דולרים, יורו, ליש"ט ועוד לשקלים מאשר מקביליהם שרוצים להמיר שקלים למט"ח, ולכן הביקוש החזק לשקל ומה שמסביר את התחזקותו.

קראו עוד בכלכליסט

למעשה, זו השנה הרביעית ברציפות שיש עודף ברור במאזן התשלומים של ישראל. ב-2013 עמד העודף על כ-9 מיליארד דולןר, ב-2014 עמד העודף על 11.9 מיליארד דולר ובשנת 2015 על 13.7 מיליארד דולר. הירידה בעודף בחשבון השוטף בשנת 2016 לעומת שנת 2015 נובעת מעלייה של 4.2 מיליארד דולר בגירעון בחשבון הסחורות שקוזזה חלקית על ידי עלייה של 2.3 מיליארד דולר בעודף בחשבון השירותים ועלייה של 0.5 מיליארד דולר בעודף בהכנסות המשניות.

 

 , צילום|: SHUTEERSTOCK צילום|: SHUTEERSTOCK  , צילום|: SHUTEERSTOCK

עם זאת, הגירעון בסחר הסחורות בשנה שעברה עמד על כ-8 מיליארד דולר, גידול של 89% לעומת 2015. זאת בין השאר בשל ירידה, עד הרבעון הרביעי של השנה שעברה, בייצוא של טבע לבריטניה ושל אינטל בשל שדרוג המפעל בקריית גת. אך כמו תמיד בשנים האחרונות, ייצוא השירותים (תיירות, תוכנה, מחקר ופיתוח ועוד) הוא זה שהביא לעודף של כ-7 מיליארד דולר בסחר הסחורות והשירותים.

מאזן התשלומים של ישראל כולל גם את החשבון הפיננסי, שמכיל את העסקאות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל ותושבי חו"ל בישראל, כמו לדוגמה רכישת שליטה בחברה כלשהי. על פי הלמ"ס, ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל עמדו בשנה שעברה על 12.5 מיליארד דולר, גידול של 26% לעומת 2015. לעומת זאת, ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל גדלו ב-6.9% ל-12.3 מיליארד דולר.

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
בנק ישראל מעקר את רכישות המטח
רכישות המטח לא גורמות לאינפלציה כיוון שבמקביל להן הבנק מנפיק מק"מים כדי לספוג שקלים מהמערכת ולא להגדיל את כמות הכסף. כלומר על כל שקל שבנק ישראל מכניס לשוק (כשהוא רוכש מטח), הוא גם סופג שקל אחר באמצעות מק"מ שהנפיק. לכן יש כלכלנים שטוענים שבנק ישראל לא יכול באמת להשפיע על השער בטווח הארוך.
ל-2  |  08.03.17
2.
להיכן זורם הכסף שבנק ישראל מדפיס
מישהו מוכן להסביר לי ? בנק ישראל קנה מיליארדי דולרים ולמעשה הדפיס מיליארדי שקלים (באופן וירטואלי כמובן). הכסף הזה זרם לשוק, ולפי התיאוריות הכלכליות, לפחות חלק משמעותי ממנו היה מופנה אל שוק הצריכה, וגורם לאינפלציה משמעותית. למעשה אנחנו באינפלציה שלילית. אם כן, להיכן נותב הכסף הרב שהודפס ?
שלומי  |  08.03.17
לכל התגובות