אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הביטחון קיבל "תמריץ" של מיליארד שקל על העברת תעש דרומה, אך העלות האמיתית היתה פחות מעשירית צילומים: עטא עוויסאת, עומר מסינגר, קובי גדעון

חשיפת כלכליסט

משרד הביטחון קיבל "תמריץ" של מיליארד שקל על העברת תעש דרומה, אך העלות האמיתית היתה פחות מעשירית

מסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" חושפים כי משרד הביטחון קיבל תמריץ של מיליארד שקל בתקציבו כדי לפנות את תעש לדרום אף שהעלות בפועל עמדה על 80 מיליון שקל בלבד

09.03.2017, 06:51 | נעמה סיקולר ועמרי מילמן

לא בכל יום מתאפשרת הצצה למרכיבים האמיתיים של תקציב הביטחון בישראל, להסכמים שנחתמים בין משרד האוצר ומשרד הביטחון ולאופן שבו גדל תקציב הביטחון לאורך השנים מעבר לתקציב ה"רשמי" שניתן לו.

קראו עוד בכלכליסט

במרכז הסיפור הבא עומדים מיליארד שקל שהועברו למשרד הביטחון במסגרת תקציב המדינה ל־2015–2016 עבור העברת מפעליה של התעשייה הצבאית (תעש) לנגב, וזאת מבלי שניתן היה להצביע על צורך תקציבי בהיקפים האלו.

למעשה, הצורך התקציבי האמיתי לאותה מטרה מוצהרת באותה נקודת זמן עמד על פחות מעשירית מהסכום הזה - 80 מיליון שקל בלבד, כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט".

ההחלטה של נתניהו

הסיפור מתחיל בהחלטת ממשלה מ־1991 שלפיה יש להעביר את פעילות תעש מאזור רמת השרון לאזור רמת בקע שבנגב. המעבר דרומה, שעד היום לא יצא לפועל, אמור לאפשר את פינוי הקרקעות היקרות שבבעלות תעש ואת הבנייה עליהן.

למעשה, הבנייה על הקרקעות האלו אמורה להיות תוכנית הבנייה הגדולה בישראל, ודאי באזורי ביקוש. בשבוע שעבר התוכנית הזו אושרה עקרונית במועצה הארצית לתכנון ובנייה, והיא כוללת בנייה של 22.7 אלף דירות על 7,460 הדונמים שתפנה תעש.

מימין: שר הביטחון לשעבר משה יעלון,  רה"מ בנימין נתניהו מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. סימני שאלה רבים, צילומים: עטא עוויסאת, עומר מסינגר, קובי גדעון מימין: שר הביטחון לשעבר משה יעלון, רה"מ בנימין נתניהו מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. סימני שאלה רבים | צילומים: עטא עוויסאת, עומר מסינגר, קובי גדעון מימין: שר הביטחון לשעבר משה יעלון,  רה"מ בנימין נתניהו מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. סימני שאלה רבים, צילומים: עטא עוויסאת, עומר מסינגר, קובי גדעון
הוצאת המהלך לפועל קשורה קשר הדוק למהירות שבה תעביר תעש את מפעליה מהאזור, בין היתר בשל הצורך לטהר חלק מהקרקעות.

מכיוון שתעש היא חברה ממשלתית שמצויה בהליך הפרטה מתמשך, נוצר חשש שלחברה ו/או לרוכש שלה לא יהיה תמריץ לעמוד במחויבות לעבור דרומה.

על רקע חשש זה הוחלט להטיל את המשימה לזירוז המעבר על משרד הביטחון. ההסכם שנחתם בין משרד האוצר למשרד הביטחון בנוגע לתקציב הביטחון ל־2015–2016 קבע שמשרד הביטחון יקבל מיליארד שקל כתמריץ כדי לדאוג למעבר.

בתמורה להעברת הסכום על ידי האוצר, משרד הביטחון היה אמור לוודא שהחברה עוברת דרומה, לנהל את המעבר ובעיקר לשלם עבור הליכי התכנון הסטטוטוריים בשטח.

אלא שלפי תחשיב של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שהגיע לידי "כלכליסט", עלויות התכנון - שהן עיקר הפעילות שבעבורה קיבל משרד הביטחון את התוספת - עמדו על 80 מיליון שקל בלבד, כשבפועל האוצר "צבע" את כל הסכום - 1.06 מיליארד שקל - כאילו נועד כולו להוות "תמריץ" (כך במקור) להעברת תעש דרומה.

מה עשה משרד הביטחון עם יתר התקציב - 980 מיליון שקל? קשה לדעת, מכיוון שהעברת הכספים, ככל שאושרה בוועדות הכנסת, אושרה בוועדה המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הביטחון שדיוניה חסויים, ולכן לא ניתן לדעת לאיזו מטרה בדיוק הלך הכסף. הדבר היחיד שניתן לדעת הוא העובדה שהסכום גבוה עשרות מונים מהעלויות האמיתיות שנדרשו למהלך שבשמו ניתן הכסף באופן רשמי.

הסיפור הזה מספק הצצה נוספת לערפל הרב שעוטף את תקציב הביטחון ולשיטה שמאפשרת, בין היתר, לרכוש צוללות מתחת לרדאר הציבורי או להוציא 11 מיליארד שקל, כפי שטען ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, על הכנות למתקפה באיראן.

מכיוון שבמהלך 2015 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיל את תקציב הביטחון ללא כל נימוק, ניתן לשער שההחלטה על העברת מיליארד שקל למשרד הביטחון התקבלה ללא קשר לפינוי קרקעות תעש. באוצר פשוט העדיפו לסווג את ההעברה התקציבית שנכפתה עליהם ככזו שקשורה לתעש בניסיון כן לקדם את העברת המפעלים של החברה מרמת השרון לדרום, אבל גם משיקולי נוחות. במסמכים שהגיעו לידי "כלכליסט" מסבירים בכירים במשרד האוצר כי אכן היה מדובר בתוספת תקציב שהיתה מגיעה למשרד הביטחון בכל מקרה וכי הם העדיפו "לצבוע אותה" באופן שיוחס לפעילויות הנלוות, בעיקר לפעילויות ה"סטוטוריות" להעברת תעש לנגב.

מבחינת האוצר המהלך היה טקטי. בכל שנה מתקוטטים אנשי המשרד עם אנשי משרד הביטחון בנוגע לגובה תקציב הביטחון וגובה התוספות שיקבל משרד הביטחון. משום כך, כל העברת כספים למשרד הביטחון שנענית חרף מורת רוחו של האוצר, מצטיירת ציבורית ככישלון של האוצר. כאשר צובעים את הכסף ומייעדים אותו למטרה מסוימת, גם אם הוא לא קשור אליה ישירות, קל יותר לטשטש את הביקורת. הדבר קל עוד יותר במקרה שבו הכסף אמור לשרת מטרה חשובה כמו בנייה באזורי ביקוש.

זו, אגב, לא היתה הפעם היחידה שבה קיבל משרד הביטחון תקציבים עבור פינוי קרקעות. גם במקרה של פינוי שדה דב התקציבים ניתנו בטרם בוצע המעבר בפועל. גם המקרה הזה מעלה שורה של סימני שאלה אודות הקשר בין העברת התקציב לצורך האמיתי שלשמו ניתן

יש עוד תמריצים למעבר

סימני השאלה סביב הסיפור הזה מתגברים לנוכח העובדה שיש כמה מנגנונים נוספים שהיו אמורים לתמרץ את המעבר דרומה. כך, למשל, כחלק מהפרטת תעש התחייבה המדינה לסייע לרוכש הפוטנציאלי במענקים להקמת המפעל החדש בנגב, וכן סוכם כי משרד הביטחון יתחייב לרכוש מתעש מערכות ביטחוניות בהיקף של לפחות 250 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2019–2025. הסכם זה אמור להוות מעין רשת ביטחון ולהבטיח לרוכש של החברה כי יש כדאיות ברכישתה גם לאחר שהיא תעבור דרומה.

למעשה, דו"ח מבקר המדינה על הפרטת תעש אמור לעסוק, בין היתר, בתמריצים שניתנו או לא ניתנו לצורך העברת החברה דרומה על רקע שורה של טענות מצד גורמים ממשלתיים שלפיהם אין היום דה פקטו גוף אחד בישראל שאחריותו הבלעדית היא לגרום למעבר הזה לקרות.

התוספות הן תופעה נפוצה

התופעה של תוספות למשרד הביטחון מסיבות שונות הפכה לנפוצה בשנים האחרונות. למעשה, לאורך השנים, משרד הביטחון "כיכב" בצמרת טבלת ההעברות התקציביות עם תוספות שניתנו למשרד מעבר לתקציב השוטף שנקבע לו בכל שנה.

זו אחת הסיבות לכך שבסוף 2015, לאחר ההעברה לתעש, נחתם הסכם בין שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון ושר האוצר משה כחלון בנוגע לתקציב הביטחון. ההסכם קבע את גובה תקציב הביטחון לחמש השנים הבאות, ובכך אמור היה להביא לסוף ההתקוטטויות בין משרד האוצר למשרד הביטחון על גובה תקציב הביטחון שחוזרות על עצמן מדי שנה לקראת אישור תקציב המדינה; עיגן את הסכמתו של צה"ל להתייעלות; והבטיח שלא יהיה צורך בתוספות תקציביות פתאומיות. כמו כן, הוחלט במסגרת ההסכם כי הפרטת תעש לא תמומן מתקציב הביטחון עצמו אלא מתקציב נפרד.

עד כה משרד הביטחון לא קיבל תוספות תקציביות מחוץ להסכם שמעמיד את תקציב הביטחון על 60 מיליארד שקל בשנה, אולם קשיחות גובה התקציב צפויה לעמוד למבחן בהזדמנות הראשונה שבה יהיה אירוע ביטחוני שיספק לבכירי המערכת סיבה מספיק טובה לדרוש כספים נוספים. עם זאת, גם היום, חלק מההעברות התקציביות שמגיעות למשרד הביטחון, בדיוק כמו בסיפור של קרקעות תעש, מאושר בוועדה חסויה של הכנסת ולכן ממילא איננו חשוף לציבור.

ממשרדי האוצר הביטחון לא נמסרה תגובה לדברים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות