צילום: נמרוד גליקמן
הרשות עשויה לאשר למנהלים זרים להשיק גם קרנות שקליות
אף שהחוק אושר כבר, הרפורמה לכניסת גופים זרים לארץ אינה מתרוממת. הסיבה: על מנהלי הקרנות מחו"ל נאסר לשווק קרנות שקליות שמאפשרות גידור מטבעי של השקעות בקרנות זרות. נציגת הרשות בכנס אתמול: "הנושא ייבחן שוב בקרוב"
אתמול התקיים כנס שקיימה חברת IFO המדרגת קרנות נאמנות שהתמקד ברפורמת קרנות הנאמנות הזרות שיצאה לדרך בתחילת 2017. הרפורמה מאפשרת למנהלי קרנות זרים לשווק את מוצריהן דרך מערך הייעוץ הבנקאי לציבור בישראל.
קראו עוד בכלכליסט
הכנס עסק בין היתר בשאלה מדוע הרפורמה לא מתרוממת בינתיים כשאחת הסיבות המרכזיות לכך היא איסור מצד רשות ני"ע למנהלים הזרים להציע קרנות זרות המנטרלות את החשיפה המטבעית ללקוח הישראלי, דבר שמעמיד אותם בנחיתות מול הקרנות ותעודות הסל הישראליות המתמחות בהשקעות בחו"ל, שיכולות לנטרל חשיפה זו.
בכנס נשאה דברים שרון אופיר ממחלקת הפיקוח על קרנות נאמנות ברשות ני"ע. אופיר הסבירה כי הרשות אסרה על המנהלים הזרים להנפיק קרנות שקליות כי רק לאחר אישור החוק לכניסת הקרנות העלה אחד הגופים הזרים את רצונו להנפיק קלאס שקלי. אופיר ציינה כי בשל חוסר המוכנות של הרשות לנושא הוחלט, בינתיים, לאסור רישום של קלאסים שקליים תוך שהיא מבהירה כי "הנושא ייבחן בקרוב שוב". המנהלים הזרים, ובהם נציגי קרנות בלאקרוק ושרודרס שנכחו בכנס, התעודדו מהדברים אם כי ציינו כי כל עוד לא ישתנה המצב הם לא ימהרו לרשום קרנות שלהם בישראל.
כדי לחדד את בעייתם של מנהלי הקרנות הזרים די להסתכל בתשואה שהשיגו משקיעים שרכשו תעודת סל על מדדS&P 500, המדד המוביל בארה"ב, ללא נטרול החשיפה הדולרית לעומת אלו שכן בחרו לנטרל החשיפה. כך, משקיעים שרכשו בתחילת 2017 תעודת סל על מדד S&P 500 ודאי שמחו לגלות שהמדד זינק ב־5% בתוך חודשיים אלא שאלו מהם שקנו את תעודה שלא נטרלה את החשיפה של המדד לדולר מצאו את עצמם עם תשואה צנועה משמעותית של 1.83% בלבד, זאת בשל צניחת הדולר מול השקל מתחילת השנה.
בעוד משקיעים רבים ניבאו כי בחירתו של טראמפ והכרזותיו על השקעה בצמיחה בארה"ב יזרזו העלאת ריבית ויביאו להתחזקות הדולר, השקל המקומי הפתיע בחוזקו והאפיל גם על המטבע האמריקאי שאמנם התחזק בארה"ב אך המשיך להיחלש מול המטבע הישראלי.
התנודות החריפות במטבעות הזרים מחדדות שוב את היעדר ההפנמה של הלקוחות שכאשר הם קונים מדד זר הם נחשפים לא רק לעוצמת החברות הנסחרות תחתיו ולשוק המניות באותה מדינה, אלא גם למטבע שלה. מי שרוצה להיחשף אך ורק למדד ולא 'להמר' על המטבע, רצוי שירכוש תעודה המגדרת את החשיפה המטבעית, אף שאחזקתה כרוכה בדמי ניהול גבוהים יותר. ככל שמדובר בחשיפה ארוכת טווח של כמה שנים, על פי רוב ההשפעות של המטבע זניחות. לעומת זאת, מי שמעוניין לקנות ולמכור את המדד לעיתים תכופות, ספק אם נכון עבורו להחזיק בחשיפה מטבעית שיש המגדירים אותה כסוג של הימור.
אף שמנהלי הקרנות הזרות מהססים לחדור לשוק הישראלי, ישנם כבר ניצנים של כניסה צפויה וזהירה שלהם דרך שיתופי פעולה עם בתי השקעות ישראלים. רק השבוע נודע שאקסלנס ישווק בבלעדיות קרנות של אליאנס הבינלאומית, לפני חודש הודיע הלמן אלדובי כי ישווק את הקרנות של החברה הבינלאומית GAM וגם מיטב דש צפויים לפרסם שת"פ עם גוף גדול בקרוב.
בכנס עלה כי לצד הבעיה של איסור הפצת קרנות שקליות על ידי הגופים הזרים והעלויות היקרות של המרת המטבע והחשיפה המטבעית הכרוכה בהשקעה בהן, יש בעיה נוספת שמקשה על התנעת הרפורמה. מתברר כי הבנקים עדיין לא ערוכים ברמה התפעולית לשיווק הקרנות, והם צריכים לפתח מערכת לגביית עמלת ההפצה ממנהלי הקרנות הזרים והדבר צפוי להיפתר בעוד כמה חודשים.
תגובה אחת לכתיבת תגובה